אירוטרופוליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האירוטרופוליס של דובאי

אירוטרופוליס היא צורה חדשה (או שלב התפתחות חדש) של יישוב עירוני שנסמך על נמל תעופה גדול כעוגן כלכלי ותעסוקתי מרכזי. רוב הפעילות הכלכלית של האירוטרופוליס קשור בתשתיות תחבורה, תיירות, תנועת סחורות, שירותי עזר לתעופה ולנוסעים. את המונח טבעו גרג לינדסי וג'ון קסרדה בספרם "אירוטרופוליס - הדרך שבה נחייה בקרוב". הדגם מתקיים בצמתי תעבורה אוירית עולמיים במפרץ הפרסי, במזרח ובדרום-מזרח אסיה, בארצות הברית ובאירופה.

אירוטרופוליס יכולה להיות עיר קיימת שנמל התעופה שלה הפך לגורם משמעותי בהתפתחותה בראשית המאה ה-21 כגון כלכלת דובאי שנמל התעופה הבינלאומי דובאי וחברת אמירטס מהווים מנוע עיקרי בהתפתחותה, נמל התעופה סינגפור צ'נגי, נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג או המטרופולין המתהווה סביב נמל התעופה סכיפהול בהולנד. זו יכולה להיות גם עיר חדשה לחלוטין כגון סונגדו הסמוכה לאינצ'ון שבדרום קוריאה וערים בסין והודו (כגון דורגפור החדשה במערב בנגל) הנבנות לפי מודל דומה. נמלי תעופה ענקיים בארצות הברית כגון נמל התעופה הבינלאומי הרטספילד-ג'קסון אטלנטה, נמל התעופה של ממפיס, טנסי (מרכזה הלוגיסטי העולמי של חברת השילוח פדקס) ונמל התעופה שיקגו או'הייר מהווים אף הם דוגמה לאירוטרופוליס. האירוטופוליס הוא בסיס פעולה מרכזי של יותר מחברת תעופה גלובלית אחת ומרכז לוגיסטי של חברות שילוח בינלאומיות.

האירוטרופוליס מושך חברות ומפעלי היי-טק הרואים בקרבה לשדה התעופה יתרון תחרותי עקב הוזלת עלויות שילוח, קיום קהילת עובדים רב-לאומית ותחבורה יבשתית טובה לערים אחרות. כך מתהפכת התפיסה של שדה התעופה מתפיסתו כפרבר מרוחק לתפיסתו כמרכז תעסוקתי. עבור המועסקים הרבים נבנה מעגל משני של נותני שירותים. האירוטרופוליס מנותק תרבותית מסביבתו ומחובר אל תקנים ותפיסות עולמיות של מסחר ושירותים, כגון פעילות כל ימי השנה, 24 שעות ביממה ושירות רב-לשוני. לינדסי וקסרדה מביאים כדוגמה את הונג קונג וסינגפור שהתפתחו כתחנות מסחר המחוברות יותר לעולם הגדול מאשר לסביבתן הקרובה.

לפי חזונם של לינדסי וקסרדה האירוטרופוליס ישקף את הגלובליזציה, יוקם ויתופעל לפי הגיון כלכלי שאותו יכוונו חברות התעופה, שילוח הסחורות והתיירות ויהיה קוסמופוליטי, נטול סממני לאומיות. לדבריהם, התחבורה הגדירה מאז ומתמיד את המקומות בהם יוקמו מרכזים עירוניים, אם אלו האוטוסטרדות במאה ה-20, צמתי רכבת במאה ה-19 או נמלי ים ותחנות שירות לנוסעים בדרכים לפני כן. באותו אופן תקדם התעבורה האווירית, המבוססת על תמהיל של טיסות "לואו קוסט" שוות לכל נפש, מטוסי סילון רחבי-גוף (כגון ה-איירבוס A380), שינוע סחורות בינלאומי מהיר ויעיל ושילוח בינלאומי (על ידי חברות גלובליות כפדקס או DHL) ומגוון רחב של שירותי קמעונאות, פנאי ותיירות את הכלכלה של האירוטופוליס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • John D. Kasarda and Greg Lindsay. Aerotropolis: The Way We'll Live Next. 2011. ISBN 978-0374100193

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]