ירחי שבתאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מונטאז' של שבתאי וירחיו שנוצר מתמונות שצילמה החללית וויאג'ר 1 ב-1980. בתמונה נראה דיוני בקדמת התמונה, מאחוריו שבתאי, טתיס ומימס מימין לשבתאי, אנקלדוס וריאה משמאלו ובפינה הימנית העליונה טיטאן

ירחי שבתאי כוללים את ירחי כוכב הלכת שבתאי. מספר הירחים המדויק של שבתאי קשה לקביעה. מבחינה טכנית, כל גוש קרח בטבעות שבתאי יכול להיחשב כירח, ונקודת ההכרעה בין ירח לבין גוש קרח גדול אינה מדויקת ומסיבה זו ירחים רבים התגלו רק בשנים האחרונות. עד כה (2012) זוהו בוודאות שישים ושנים ירחים, מתוכם ל-53 יש שמות‏[1]. רבים מהירחים הם בעלי קוטר של כ-2-3 קילומטר. אולם, שבעה מירחי שבתאי הם מאסיבים עד כדי המצאות בשיווי משקל הידרוסטטי. אם ירחים אלו היו מסתובבים סביב השמש במקום סביב שבתאי הם היו מקבלים מעמד של כוכבי לכת. שבעה אלו הם טיטאן, ריאה, אפימתאוס, דיוני, טתיס, אנקלדוס ומימס.

  • טיטאן - ירחו הגדול ביותר של שבתאי. לטיטאן ישנה אטמוספירה סמיכה המכילה בעיקר מתאן וחנקן. גובהה של אטמוספירה זו הינה 400 ק"מ וצבעה אינו אחיד. מעל 230 ק"מ מעל פני הקרקע ועד לאטמוספירה עצמה ישנה שכבת אובך המפזרת את קרני השמש ומשווה לה מראה כחול, אך מתחת לגובה זה צבעה כתום וזה מה שמקנה לירח זה את צבעו. טיטאן הינו הירח הראשון שנצפה בטלסקופ והתגלה על ידי ויגנס בשנת 1655. טיטאן משלים הקפה אחת סביב שבתאי אחת ל-15.96 יום.
  • רִיאה - זהו הירח השני בגודלו והבולט ביותר מבין שבעת הירחים, לאחר טיטאן. הקרח הינו מרכיבו העיקרי. ירח זה התגלה על ידי קאסיני בשנת 1672 והיה הירח האחרון של שבתאי שנתגלה על ידו למרות בהירותו הרבה. ריאה משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל-4.518 ימים. ריאה הוא הירח היחיד במערכת השמש שיש סביבו טבעות.
  • יאפטוס - הירח השלישי בגודלו מבין ירחי שבתאי, התגלה על ידי ג'ובאני קאסיני בשנת 1671. יאפטוס הוא אחד מהירחים הקרובים ביותר לשבתאי ומורכב ברובו מקרח. בדומה לירח זה ישנו ירח נוסף בעל מסלול זהה שהתגלה על ידי אדווין דולפס הנקרא "יאנוס". אפימתאוס משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל-16.31 שעות.
  • דיוני - זהו הירח הרביעי בגודלו מבין ירחי שבתאי ומורכב ברובו מקרח. דיוני משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל-2.737 ימים. בדומה לריאה גם ירח זה התגלה על ידי קאסיני לאחר כמעט 30 שנה. במסלול זהה לזה של דיוני ישנו ירח זעיר, הלנה.
  • טתיס - ירח זה נמנה בין הגדולים בירחי שבתאי ומשלים הקפה סביב שבתאי אחת ל-1.88 יום. ירח זה נתגלה בשנת 1684 על ידי קאסיני בדומה לדיוני ומורכב ברובו מקרח.
  • אנקלדוס - זהו הירח הכדורי הקטן ביותר מבין ירחי שבתאי ונתגלה על ידי ויליאם הרשל. גם הוא מורכב ברובו מקרח אך כיום יש המאמינים שפני הקרקע הם קרום דק של קרח שמתחתיו יש מים נוזליים. ירח זה משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל-32.52 שעות. האטמוספירה בירח זה הינה אשליה של נוכחות אטמוספירית כיוון שמפאת גודלו הקטן אין זה אפשרי שתעטוף אותו מערכת גזית. את האשליה הזו מייצרים גייזרים הנמצאים בקוטב הדרומי של הירח בכך שפולטים לזמן קצר אדי מים בכמויות עצומות.
  • מימס - זהו הירח הקטן והקרוב ביותר לשבתאי והתגלה אף הוא על ידי ויליאם הרשל. ממיס משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל-22.36 שעות ומורכב בעיקר ממים.

ירחים נוספים הם פאן, אטלס, פרומתאוס, פנדורה, יאנוס, טלסטו, קליפסו, הלנה, היפריון, פובה, ודפניס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירחי שבתאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף ייתן את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל
Q space.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.