מאיר ויזלטיר

מֵאִיר וִיזֶלְטִיר (נולד ב-1941), מהבכירים שבמשוררי ובמתרגמי ישראל.

נולד במוסקבה, ברית המועצות, ועלה לישראל ב-1949. את לימודיו האוניברסיטאיים החל בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, אך עזב ולבסוף למד פילוסופיה והיסטוריה כללית. לאחר סיום לימודיו, שהה מספר שנים באירופה, שם השתתף בקורסים וסדנאות רבות בהיסטוריה של הספרות. משמש כפרופסור חבר בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. ‏‏

ויזלטיר זכה בפרס ביאליק 1995, בפרס ישראל לספרות ושירה ליוצרים בשנת 2000, ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשע"א. בנימוקי הפרס כתב חבר השופטים, כי "שירתו הבוטה, המעורבת, המשלבת רטוריקה פוליטית וחברתית עם ממדים אקזיסטנציאליסטיים, הייתה מן הכוחות המרכזיים שעיצבו את פני המודרניזם בשירה הישראלית בשנות השישים והשבעים; אולם היא הוסיפה להתפתח ולהתחדש גם בעשורים הבאים, ובין היתר גבר בה רישומם של היבטים אוטוביוגרפיים אינטימיים ומופנמים".‏

בתחילת שנות ה-60 היה נשוי לפסיכולוגית ורדה רזיאל (ויזלטיר), ולהם בת יחידה בשם נטליה. אחר כך היה נשוי לעורכת הסרטים אתי ויזלטיר, ולהם בת יחידה בשם מרתה.

יצירתו

ויזלטיר ידוע בשיריו הפוליטיים. במהלך השנים כתב שירי מחאה רבים כנגד שלטון ישראל בשטחים של יהודה ושומרון, כנגד מלחמת לבנון וכנגד המערכת התרבותית המקיימת את תרבות המלחמה הישראלית (אופנהיימר, 2004). כמו כן ידוע ויזלטיר בשירי האהבה החושניים שלו, ובשיריו העירוניים.

כמה משיריו הולחנו והתפרסמו כפזמונים, בהם "יש לי סימפטיה" (לחן: שלמה גרוניך) ו"שובי לפרדס" (לחן: יהודית רביץ).

ספריו

• "טיול באיונה" (1963)
• "פרק א' פרק ב'" (1967)
• "מאה שירים" (1969)
• "קח" (1973)
• "דבר אופטימי, עשיית שירים" (1976)
• "פנים חוץ" (1977)
• "פגימות" - לקט תרגומים (1979)
• "מוצא אל הים" (1981)
• "קיצור שנות השישים" (1984)
• "אי יווני" (1985)
• "מכתבים ושירים אחרים" (1986)
• "מחסן" (1995)
• "שירים איטיים" (2000)
• "מרודים וסונטות" (2009), הוצאת הקיבוץ המאוחד
• "ארבעים" (2010), הוצאת הקיבוץ המאוחד

ביבליוגרפיה

• יוחאי אופנהיימר, הזכות הגדולה לומר לא - שירה פוליטית בישראל, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2004, עמ' 289-318.
• נורית בוכוויץ, רשות מעבר: חילופי נורמות, מאיר ויזלטיר ושירת שנות השישים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009.

קישורים חיצוניים

• מאיר ויזלטיר ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• מאיר ויזלטיר בלקסיקון הסופרים העברים בהווה
• מאיר ויזלטיר, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)

• מילים לשירים של מאיר ויזלטיר באתר שירונט

ראיונות

• שירי לב-ארי, למטה, קרוב לאמת, באתר עכבר העיר, 20 ביוני 2008
• נורית בוכוויץ, מעולם לא נשביתי בקסמי הפואטיקה האלתרמנית, ולא נזקקתי להשתחרר ממנה. דילגתי עליה, באתר הארץ, 22 במאי 2009
• שירי לב-ארי, ‏גיבור בעל כורחו, באתר גלובס, 3 בפברואר 2010

על יצירתו:

• חנה יעוז, השואה בשירת ויזלטיר: מחאה, חילון וגרוטסקה, בתוך "השואה בשירת דור-המדינה", הוצאת עקד, 1984, עמ' 119–122
• חנן חבר, אל תטה אוזן ללהלוהי בן-יאיר, באתר הארץ, 22 במאי 2009
• מנחם פרי, מבקרי השירה הלכו לים - על שירו של ויזלטיר "קח", באתר הספריה החדשה
• יואב רינון, אי אפשר לשיר אלא רק לקשקש, באתר הארץ, 22 במאי 2009
• עמינדב דיקמן, תרגום כבחירה באפשרות הקיצונית, באתר הארץ, 22 במאי 2009
• אורי הולנדר, ויזלטיר מתרגם את קאמינגס, באתר הארץ, 22 במאי 2009
• אלי הירש, על "מרודים וסונטות", ידיעות אחרונות, 12 ביוני 2009
• גבריאל מוקד, המודרניסט, מוזת הזיכרון של מאיר ויזלטיר, באתר הארץ, 27 ביולי 2009
• יואב רינון, בלבו הדוחה של הזבל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2009
• נתן זך, עם המורדים המרודים של מאיר ויזלטיר. מחווה מרע-לעט, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2009
• חגית פלג-רותם, ‏רון לאודר, רות שטרית ומאיר ויזלטיר - עמיתי כבוד של מוזיאון ת"א, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2009
• מנחם בן, קו המשווה: רק שני שירים, nrg,‏ 3 בדצמבר 2011
• אלי הירש, על "ארבעים", ידיעות אחרונות, 31 בדצמבר 2010
• יהודה ויזן, על 'ארבעים' , 'וואלה' תרבות, 31 בינואר 2011
• יואב רינון, השיר ששר החתול לציפור, באתר הארץ, 11 במרץ 2011
• דרור בורשטיין, "ארבעים" מאת מאיר ויזלטיר, על חרדת הנשמה, באתר הארץ, 12 בינואר 2011

מיצירתו:

• שיר שנכתב לרגל שחרור טלי פחימה
• השיר "המשך יבוא", באתר הספריה החדשה
• שירים של מאיר ויזלטיר באתר הספריה החדשה
• השיר "אַבָּא וְאִמָא הָלְכוּ לַקּוֹלְנוֹעַ"
• כל האנשים שלא קוראים שירה, באתר הארץ

הערות שוליים

הקודם: דוד אבידן, עמליה כהנא-כרמון

פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם חנוך לוין 1994

הבא: יעקב אורלנד, יהודית הנדל

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.