ספצס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספצס ביחס למפת יוון
נמל ספצס ותותח חוף עתיק
פסל של לסקרינה בובולינה בנמל

ספצס (יוונית: Σπέτσες), אי מול חופי דרום יוון, במפרץ ארגוליס. מהווה חלק מקבוצת האיים הארגו-סרונים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח האי 27.121 קמ"ר. באי ישוב גדול יחיד (אוכלוסייה: 3,916 נפש ב-2001‏‏[1]). הנקודה הגבוהה באי היא פסגת אליאס, גובהה מעל פני הים 248 מטרים, הנקודה מזוהה באמונה המקומית עם מקום עלייתו של אליהו הנביא השמימה במרכבת אש ובמקום שוכן מנזר גדול. מבחינה מנהלית שייך האי למחוז אטיקה.

האי צחיח ברובו אך חלקו מכוסה ביערות נטועים של עצי אורן. הקרקע סלעית והצומח הטבעי מורכב ברובו מחורש ים תיכוני. אזור הנמל משמש אוניות מסחר, אוניות תיירות, יאכטות בכל הגדלים, סירות מפרש, אוניות ומוניות מעבר בין האיים... יש בו מספר חופים מורשים לשחייה, והמים צלולים בדרך כלל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאות ה-18 וה-19 היה האי למרכז סחר ימי חשוב והתגוררו בו מספר רב של סוחרים עשירים, כמו באי הידרה הקרוב, גם כאן התקיימה באותה תקופה מושבה עצמאית למחצה של סוחרים ששלחו ידם הן במסחר לגיטימי והן בהברחות ושוד ימי. גם בספצס, כמו בהידרה, הקלות היחסית לבצר את הנמל ולמנוע גישה לאי הפכו אותו למעוז שהתייצב מול חוקי השליטים העות'מאניים. התותחים הישנים עדיין מופנים מחומות הנמל אל מול הים.

במהלך מלחמת העצמאות של יוון פעלה באי לסקרינה בובולינה שתרמה את ספינתה ועודדה רבים מהסוחרים לתרום גם הם את ספינותיהם לצי המורדים בממשל העות'מאני.

העיירה ספצס[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה בנויה בסמוך לנמל. לב העיירה הוא מעגן הסירות והיאכטות והטיילת בו נמצאים שירותי תיירות, מסעדות, טברנות, בתי קפה וחנויות הפונות לקהל התיירים. סמטאות העיירה מרוצפות באופן ייחודי בחלוקי אבן המסודרים הן כדגמים גאומטריים והן כתמונות. חלק ניכר מבתי העיירה משמשים כבתי מלון ודירות להשכרה לנופשים.

בעיירה מספר מבנים מרכזיים בניהם מוזיאון לסקרינה בובולינה וכנסייה עם מגדל שעון. מחוץ לעיירה נמצאים מבני פנימיית עילית פרטית ובה פעל בין השנים 1927 עד 1983 בית ספר בסגנון בריטי, "בית הספר סוטיריוס אנארגירוס ומרטינוס קוריאלניוס" (The Sotirios Anargyros and Marinos Korgialeneios school of Spetses), על שם שני נדבנים בני האי שתרמו רבות לפיתוחו בשנות ה-20 של המאה ה-20. רבים מבני העילית הפוליטית והכלכלית של יוון הם בוגרי בית ספר זה. כיום מתקיימים במקום קורסים שונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]