הגיבן מנוטרדאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תקציר העלילה מכיל שגיאות וכתוב גרוע.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svgערך זה עוסק ברומן של ויקטור הוגו. אם התכוונתם לסרט של וולט דיסני, ראו הגיבן מנוטרדאם (דיסני).
איור מהספר, אסמרלדה משקה את הגיבן במים

הגיבן מנוטר-דאם (צרפתית: Notre-Dame de Paris – נוטרדאם של פריז[1]) הוא הרומן הגדול הראשון שפרסם הסופר הצרפתי ויקטור הוגו בשנת 1831. הספר זכה להצלחה בצרפת, שעוררה תנועה לשימור המבנים מן התקופה הגותית בכלל ולשימור קתדרלת נוטרדאם של פריז בפרט. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה בעולם. על בסיסו נעשו מחזות וסרטים.

תוכן עניינים

מבנה הספר [עריכה]

הספר מתחלק לאחד עשר ספרים, שכל אחד מהם כולל שניים עד שמונה פרקים ומספר את סיפורם של קווזימודו, הגיבן המעוות והחרש המצלצל בפעמונים של הקתדרלה נוטרדאם, אסמרלדה הצוענייה היפהפייה, פאבוס - קצין ומושא אהבתה, גרינגואר - צעיר המאוהב בה, והארכידיאקון פרולו, אפוטרופסו של קווזימודו, הכרוך גם הוא אחר אסמרלדה, באהבה אסורה ומעוותת.

דמות נוספת המניעה את העלילה היא אישה זקנה וערירית, שבתה נחטפה לפני שנים רבות על ידי צוענים ולכן היא שונאת אותם ואת אזמרלדה בפרט.

העלילה [עריכה]

במרכז העלילה הקתדרלה נוטרדאם המצויה בשכונת עוני של פריז (לא כמו במציאות). בכנסייה כומר קתולי, קלוד פרולו, המאוהב באזמרלדה, צועניה צעירה, המחוללת עם עִזָ‏ה מול הכנסייה. גם סרן צעיר בשם פאביוס. במקרה יצטרף לרשימה גם אזרח פריז. בהמשך, גם קווזימודו, מצלצל הפעמונים הגיבן של הקתדרלה, יתאהב בה. כאן מתגלה העימות הבולט ביצירה: העמדת היפהפייה מול הכומר המתנזר, הקצין המבריק, אזרח פריז והגיבן. שמו של קווזימודו הוא מעין "לשון נופל על לשון" - מחד, שמו ניתן לו כיוון שהוא התגלה על ידי פרולו על מפתן הכנסייה בבוקרו של שמיני של פסחא, הנקרא גם "יום ראשון קווזימודו"; ומאידך, פירוש המילה quasimodo בלטינית הוא "כמעט מוכן" או "עשוי למחצה", ביטוי הרומז על מומו של קווזימודו.

בשכונתם של אזמרלדה, שכונת הגנבים, נתפס אזרח העיר, גרינגואר (שם אמיתי) על ידי הצוענים. הם מעמידים אותו למשפט ונידון למוות. הצוענים מסכימים להוציאו לחופשי אם ינשא למישהי מעדתם. אזמרלדה מסכימה להצעה.

קווזימודו אשר הגיע לקתדרלה כתינוק ושימש מצלצל הפעמונים, מואשם, בנסיון חטיפה של אזמרלדה. נגזרים עליו עינויים לעיני העוברים ושבים. לאחר שנסתיימו העינויים הוא מתחנן לעזרה. אזמרלדה חשה לעזרתו והוא מתאהב בה.

בהמשך, הכומר פרולו דוקר את סרן פאבוס כאשר הוא מוצא את אזמרלדה בחיקו. היא נושאת באשמה ומוצאת להורג עקב היותה מכשפה, יחד עם העז, המסמל את השטן. ההוצאה להורג היא גם תוצאות מאמציה של האישה זקנה, שבתה נחטפה לפני שנים רבות להביא למותה של אזמרלדה כנקמה בצוענים שחטפו את בתה.

ציבור עניי העיר עושה ניסיון להציל את חייה של אזמרלדה בהפגנה ומהומות שהם עורכים בפריז, אך הם אינם מצליחים למנוע את ההוצאה להורג. זמן מועט לפני כן, הזקנה מגלה כי בחזקת איזמרלדה צעצוע שהיא נתנה לבתה לפני שנחטפה. היא מבינה כי אזמרלדה היא הבת שנחטפה, אולם אינה מצליחה כבר למנוע את ההוצאה להורג.

בסוף הספר, מוצאים בבית הקברות של פריז שלד של אישה מחובקת בגיבן. בנסיונות שנעשו להפריד בין השלדים, שלד הגיבן מתפורר.

תרגומים לעברית [עריכה]

הספר תורגם מספר פעמים לשפה העברית:

תרגום ראשון לעברית יצא תחת השם "המכשפה מפריס" - בתרגומו של יעקב שטיינברג, הוצאת אמנות 1931. תרגום זה הודפס לאחרונה בשנת 1965.

כמו כן, יצא הספר לאור בתרגומים הבאים:

  • הגיבן מנוטר-דם - תירגם דן סואן, הוצאת מ.מזרחי 1956.
  • הגיבן מנוטר-דאם - תרגום לילדים של יצחק לבנון, הוצאת עפר 1970.
  • הגיבן מנוטרדאם - תרגום של סיפור הסרט של וולט דיסני, הוצאת ידיעות אחרונות 1996.
  • הגבן מנוטרדאם על פי ויקטור הוגו - עיבדה לעברית עטרה אופק, הוצאת ענבל 1996.
  • הגיבן מנוטרדאם על פי ויקטור הוגו - נוסח עברי בינה אופק, הוצאת עופרים 1996.
  • הגיבן מנוטרדאם - תירגם ארז וולק, הוצאת ידיעות ספרים 2013.

דמויות [עריכה]

קואזימודו (Quasimodo): הדמות הראשית. גיבן מצרפת אשר תפקידו הוא לצלצל בפעמוני הנוטרדם ובשל כך, שמיעתו נפגעה. קואזימודו התייתם בגיל צעיר ואומץ בידי קלוד פרולו. הוא נלעג בשל כיעורו.

קלוד פרולו (Claude Frollo): הכומר הראשי בנוטר-דאם ואביו המאמץ של קואזימודו. מאוהב באסמרלדה אך גם שונא אותה על היותה צוענייה. נחשב כנבל של הספר.

אסמרלדה (Esmeralda): צוענייה צעירה שמגיעה לפריז. במהלך הספר, היא נחטפת על ידי קואזימודו לבקשת פרולו.

דג'אלי (Djali): התיש של אסמרלדה.

פייר (Pierre): המספר. פייר הוא כותב במקצועו. במהלך הספר, הוא נחטף בידי תושבי חצר הניסים וכמעט נהרג עד שאסמרלדה מציעה להתחתן איתו. לאחר מכן, הוא מתחתן עם אסמרלדה.

ניקולא (nicola): אלכימאי צרפתי. מוזכר בפרקים 22 ו-40. ככול הנראה מדובר באלכימאי הנודע ניקולאס פלמל.

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה [עריכה]

עיבודים לשירה [עריכה]

בישראל אף נכתב על ידי רחל שפירא השיר "אסמרלדה" בביצוע גלי עטרי, על אותו מקרה בו אסמרלדה נתנה לגיבן מים צוננים אחרי שכל אנשי העיר לעגו לו.

ראו גם [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגיבן מנוטרדאם בוויקישיתוף
  • תקציר עלילת הספר באתר למטייל.

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ התוספת של הגיבן לשם הרומן היא תוספת בתרגום האנגלי. ויקטור הוגו שם דגש על הקתדרלה שהוא רצה כי ישמרו עליה אחרי הנזקים שנגרמו לה במהפכה הצרפתית.