עבודות שירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עבודות שירות הוא סוג של עונש שגוזר בית משפט על נאשם בעבירות פליליות. ישנם שני סוגים של עבודות :

  • נגזרה על הנאשם תקופת מאסר, אותה הוא מרצה בעבודות שירות במקום בכלא.
  • עונש שירות לתועלת הציבור (של"צ) שמטיל בית משפט ואינו חלופה לעונש מאסר (בשונה מעבודות שירות). בדרך כלל נקבע של"צ ללא הרשעה בדין.

בשני הסוגים, העבודות נעשות במסגרות ציבוריות או במוסדות ללא כוונת רווח, כגון בתי חולים, מפעלי צדקה, מוסדות לילדים, שיקום לנכים, ארגוני מתנדבים, וכדומה.

נשיאת מאסר בעבודות שרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה ובית משפט גזר על אדם עונש מאסר שאינו עולה על שישה חודשים, יכול השופט להחליט שהנאשם ירצה את העונש כולו או חלקו – בעבודות שירות מחוץ לכתלי בית סוהר. [1] זוהי דרך לריצוי עונש מאסר באמצעות עבודה לתועלת הציבור, שבמהלכה לן המורשע בביתו, אך חלות עליו הגבלות שונות. בהקשר המאסר עונש זה קל יותר מאשר מאסר בפועל אך עובד השירות מתמודד עם קשיים אחרים ובהם חשיפה לנושים, לחץ בני המשפחה, עומס כלכלי ועוד. לעניין הרישום הפלילי, תקופה של עבודות שירות נחשבת כמאסר.

הליך זה הונהג בישראל החל משנת 1987, ושירות בתי הסוהר מופקד על ביצועו. בשנת 2002 הועסקו כ - 1750 עובדי שירות אצל כ- 430 מעסיקים, ובהם בתי חולים, בתי אבות, מוסדות לילדים ועוד.

כוונת המחוקק הייתה שעבודות שירות יושתו על עבריינים שלא עברו עבירות חמורות ושאינם בעלי עבר פלילי מכביד. בפועל נשלחים לרצות עונש זה עבריינים בעלי רקע מגוון לרבות בעלי עבר פלילי עשיר, סוחרי סמים, עברייני מין, ואפילו מי שבעברם עבירות של פגיעה בחיי אדם.[דרוש מקור]

כיום (2012) מרצים מאסר בעבודות שירות כ-2,100 מורשעים.

שירות לתועלת הציבור (של"צ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שירות לתועלת הציבור" (של"צ) [2] הן שירות ללא מאסר. בית המשפט שהרשיע אדם, ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי לחייבו לבצע, בשעות מתואמות וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת, למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתוכנית. (כיום בין 40-250 שעות בשנה). שרות המבחן במשרד העבודה והרווחה אחראי על תכנונו, ארגונו והפעלתו של השירות. העבודות לתועלת הציבור הוספו לחוק העונשין בשנת 1979 במטרה לגוון את אפשרויות הענישה הנתונות בידי בתי המשפט.

במקרים מסוימים, החוק[3] מסמיך את בית המשפט לסיים הליך פלילי ללא הרשעה. במקרה זה אינו מרשיע את הנאשם או שהוא מבטל את ההרשעה – ומטיל עליו עבודות שירות לתועלת הציבור. תוצאה של ביטול הרשעה (או הימנעות ממנה) הנה חריגה, ובית המשפט מגיע אליה רק במקרים בהם השתכנע, שהנזק שעלול להיגרם לנאשם אם יורשע גדול מאוד, והוא בלתי מידתי בהשוואה לנזק שייגרם לציבור אם ההליך יסתיים ללא הרשעה.

על פי החוק, שירות לתועלת הציבור אינו ניתן יחד עם עונש מאסר בפועל. בשנת 2004 פסק בית המשפט העליון שאם השירות לתועלת הציבור ניתן יחד עם עונש אחר, לא ניתן להטיל במקומו עונש אחר, גם אם לא בוצע‏[4]. בעקבות זאת שונה החוק ונקבע בו במפורש שניתן לתת עונש אחר במקום שירות לתועלת הציבור שלא בוצע, גם אם השירות ניתן במקביל לעונש אחר. בשנת 2012 קבע בית המשפט העליון שכאשר נאשם כבר ביצע שירות לתועלת הציבור לא ניתן בערעור להחמיר בעונשו ולהטיל עליו מאסר בפועל‏[5].

המטרה של עבודות שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרת מאסר בעבודות שירות משרתת מטרות ערכיות, וגם מטרות מעשיות.

  • ברמה המעשית היא מאפשרת להקטין את הצפיפות בבתי הסוהר ולהוזיל את עלויות הענישה.
  • ברמה הערכית, מאפשרת לשקם את הנאשם, ולאפשר לו לחזור לחיים תקינים ללא החוויה השלילית של המאסר בכלא. מאחר שמטרת הענישה אינה רק גמול ונקמה, מציעה החברה לאנשים אשר חטאו את האפשרות של נשיאה בעונש בדרך אשר תועיל גם לציבור ותאפשר לו להפנים את העונש ולא לשוב לדרך של פשיעה.

בדרך כלל עבודות אלה ניתנות לאנשים שאינם עבריינים סדרתיים ומסוכנים לציבור, שהעבירות בהן הואשמו אינן חמורות, וישנן נסיבות אישיות המצדיקות עבודות שירות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק העונשין סעיף 51 א-י"ב
  2. ^ חוק העונשין סעיף 71 א-ו
  3. ^ ראו גם על פי סעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982
  4. ^ דנ"פ 1558/03
  5. ^ רע"פ 6374/08