פאסטו (עיר)
| |||
 | |||
| מראות | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | צפון הונגריה | ||
| מחוז |
 נוגראד | ||
| נפה | נפת פאסטו | ||
| שטח | 72.60 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 8,545 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 47°55′10″N 19°41′52″E / 47.919444444444°N 19.697777777778°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.paszto.hu | |||
פאסטו (בהונגרית: Pásztó) היא עיר במחוז נוגראד, מקום מושבה של נפת פאסטו בהונגריה. במשך מאות שנים התפרסמה בעיקר כעיר שוק העוסקת במסחר. אוכלוסייתה מונה כ־9,000 תושבים.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר ממוקמת לרגליו המערביות של הרי מאטרה, על גבעה הגובלת עם נהר הזאג'יווה. היא ממוקמת צפונית מערבית לעיר ג'נג'ש. היא שוכנת בגובה 171 מטר מעל פני הים. צלע הגבעה שנוצרה על ידי חרוט אבנים מתנשאת לגובה 10–30 מטר מעל סביבתה. העיר גובלת במערב בעמק נהר הזג'יווה ובמזרח בהרי המאטרה שגובהם 700–800 מטר. כבר בימי הביניים, הנקודה הגבוהה ביותר של אחד מאזורי העיר נתפסה על ידי הכנסייה והמנזר.
עמק זאג'יווה הוא אחד הדרכים המקשרות בין המישור ההונגרי הגדול והרי סלובקיה. בנוסף לתנאים טופוגרפיים טובים, האדמה הוולקנית הפכה במהרה לאחד ממרכזי גידול הגפנים אשר הניחו את הבסיס להתיישבות באזור.
גישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מהכביש המהיר M3, בפניה מהטוון לכביש הראשי 21 ניתן להגיע לעיר על כביש 2122 המחובר לכביש 21 שנמצא כ-85 קילומטר מבודפשט.
- ברכבת, בקו פאסטו-הטוון.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור שמו של פאסטו ככל הנראה מהשפות ההודו-איראניות, ומשמעותה מחנה, ועל פי דעות אחרות היא קיבלה את שמה מהנחל "פאסט" (כיום קוראים לו קביצ'ס) שזורם בעיר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנאים הטבעיים והגאוגרפיים הנוחים הפכו עד מהרה את האזור הכפרי למתאים להתיישבות אנושית. פאסטו הייתה מקום מיושב עוד מימי קדם, חפצים מהתקופה הפרהיסטורית ומתקופת ברונזה התגלו באזור, והעיר הייתה יישוב ידוע בתקופת נדידת העמים.
שמה הוזכר בתעודות כפאסטו, פאסטרו, פאסטוך, פאסטוחוב, פאסובוב, פאצהו. את הגרסה האחרונה ניתן למצוא גם על חותם משנת 1686 שמציג גם ראש מזוקן. פשוטי העם קראו לה פאסטוהא עד לאחרונה, ועדיין יכולים לשמוע את הגרסה הזו של שמה לעיתים קרובות למדי מפיהם של תושבי העיר.
בשנת 1910, מתוך 5,792 תושבים, 5,730 היו הונגרים. מתוכם 5,094 היו רומים קתולים, 95 לותרנים ו־529 יהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה כמעט 10 אחוזים מהתושבים. אוכלוסייה זו גורשה ונרצחה בשואה.
פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלחין ואתנומוזיקולוג זולטאן קודאי שעסק באיסוף שירי עם, מוזיקה עממית והמלל שנלווה אליהם שהה בעיר בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 שמע, רשם מפי העם את הלחן העממי ואת חרוזי המלל שהפכו לאחת מיצירות המקהלה הידועות ביותר שלו בשם "שיר ערב" (Esti Dal) (הו') בשנת 1922. מילות היצירה תורגמו ככל הנראה, ובין יתר השפות, גם לעברית.
ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרטון הימלר (1888 – 1961) איש עסקים יהודי-הונגרי, עיתונאי, אחר כך סוכן ה-FBI, לימים ראש הסניף ההונגרי של משרד השירותים האסטרטגיים של צבא ארצות הברית בדרגת קולונל.
- אנטל ואגו, במקור וייס (1891–1944) כדורגלן הונגרי-יהודי חבר הנבחרת הכדורגל הלאומית. שמונה פעמים אלופת הונגריה. בימים האחרונים של 1944 נרצח על ידי אנשי מפלגת צלב החץ ונזרק לדנובה.
- זולטאן ואגו, במקור וייס (1892–1976) כדורגלן ומאמן כדורגל הונגרי-יהודי. אחיו של כדורגל אנטל ואגו (טוני).
- טיבור רובין (1929–2015), הונגרי-יהודי-אמריקאי, חייל מעוטר במדליית הכבוד (ארצות הברית).
- יוז'ף קסלר (1846 – 1927) היה עיתונאי יהודי-הונגרי היה אחד ממבקרי התיאטרון המוערכים ביותר בתקופתו.
אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרידי המנזר הבנדיקטיני וגם המנזר הציסטרסיאני עם הגן המעוצב מעידים את עברה המפואר של העיר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאסטו בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 427-428
- פאסטו (פאסטא), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 326-327. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פאסטו (בהונגרית)- דף באתר utazom.com
- מוזיאון פסטו
- מדריך מפות – פסטו
- נוף אווירי של שפרד
- Pásztó.lap.hu – אוסף קישורים
- פורטל מיקרו – אזור פאסטו
- אתר בית הספר התיכון קלמן מיקסאט, בית הספר התיכון המקצועי הדואר והמכללה
- אתר הספרייה והמרכז התרבותי לאשלו טלקי
