זולטאן קודאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוחית זיכרון לזולטאן קודאי, בודפשט

זולטאן קודאיהונגרית: Kodály Zoltán ‏ 16 בדצמבר 1882 - 6 במרץ 1967) היה מלחין, אתנומוזיקולוג, בלשן ופילוסוף הונגרי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודאי נולד בקצ'קמט, אך רוב ילדותו עברה עליו בגאלאנטה ובנאג'סומבאט (כיום טרנאבה, סלובקיה). אביו היה מוזיקאי חובב נלהב, וקודאי למד לנגן בכינור בילדותו. כן שר במקהלת כנסייה וכתב מוזיקה, אם כי השכלתו המוזיקלית הרשמית הייתה זעומה.

בשנת 1900 נכנס קודאי לאוניברסיטת בודפשט ללמוד שפות מודרניות, והחל ללמוד מוזיקה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט, שם למד הלחנה אצל הנס קסלר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודאי, שהיה בין הראשונים שניגשו ברצינות לחקר השיר העממי, היה לאחת הדמויות החשובות ביותר בראשיתו של תחום האתנומוזיקולוגיה. החל בשנת 1905 יצא אל כפרים נידחים לאסוף שירים ובשנת 1906 כתב את התיזה שלו על שיר העם ההונגרי ("מבנה הבתים בשיר העם ההונגרי"). בערך באותו זמן פגש את המלחין בלה בארטוק והציג לפניו את שירי העם ההונגריים. השניים פירסמו יחדיו כמה קבצים של מוזיקה עממית וביצירות של שניהם ניכרת השפעתה של מוזיקה זו.

אחרי שקיבל את תואר הדוקטור בפילוסופיה ובלשנות, נסע קודאי לפריז ושם למד אצל שרל-מארי וידור. בפריז גילה את המוזיקה של קלוד דביסי וקלט את השפעותיה. בשנת 1907 חזר לבודפשט והתמנה שם לפרופסור באקדמיה למוזיקה. הוא המשיך במסעותיו לאיסוף מוזיקה עממית במהלך מלחמת העולם הראשונה, שלא עצרה בעדו.

במשך כל אותו זמן המשיך קודאי להלחין והפיק שתי רביעיות מיתרים, סונאטות לצ'לו ופסנתר ולצ'לו סולו (אופוס 8, 1915), ודואו לכינור וצ'לו, אבל בהצלחה ממשית זכה רק בשנת 1923, כאשר נוגנה יצירתו פסאלמוס הונגריקוס (תהילים הונגריים) בביצוע בכורה, בקונצרט חגיגות היובל לאיחוד בודה ופשט (באותו אירוע נוגנה גם סוויטת מחול של בארטוק). בהמשך להצלחה זו, יצא קודאי לסיור ברחבי אירופה לנצח על המוזיקה שלו.

בהמשך החל קודאי לגלות עניין רב בבעיות החינוך המוזיקלי וכתב כמות גדולה של מוזיקה חינוכית לבתי ספר, ואף ספרים באותו נושא. לעבודתו בתחום זה הייתה השפעה עמוקה על החינוך המוזיקלי, הן בארצו והן מחוצה לה. כמה פרשנים מתייחסים לרעיונותיו כ"שיטת קודאי", אם כי נראה שזה כינוי מטעה, שכן קודאי לא יצר שיטה מקיפה, למעשה, אלא קבע מערכת עקרונות שיש למלא אחריהם בחינוך המוזיקלי. ראו גם: Kodály Hand Signs.

קודאי המשיך גם להלחין להרכבים מקצועיים, עם "מחולות מארוז'ק" (1930, בגרסאות לפסנתר סולו ולתזמורת מלאה), "מחולות גאלאנטה" (1933, לתזמורת), "וריאציות הטווס" (1939 , בהזמנת תזמורת קונצרטחבאו לחגיגות היובל לייסודה) וה"מיסה ברוויס" (1944, לסולנים, מקהלה, תזמורת ועוגב), בין יצירותיו המוכרות יותר.

הסוויטה מן האופרה שלו "הארי יאנוש" (1926) התפרסמה גם היא ברבים, אם כי הפקות של האופרה במלואה היו מעטות.

קודאי נשאר בבודפשט בשנות מלחמת העולם השנייה ופרש מן ההוראה בשנת 1942. בשנת 1945 היה לנשיא המועצה ההונגרית לאמנויות, ובשנת 1962 קיבל את אות הרפובליקה העממית של הונגריה. שאר המשרות שהחזיק בהן היו נשיאות המועצה הבינלאומית למוזיקה עממית ונשיאות כבוד של האגודה הבינלאומית לחינוך מוזיקלי. בין השנים 1946-1949 מילא את תפקיד היושב ראש של האקדמיה ההונגרית, שעם חבריה נמנה משנת 1945 (חבר בהתכתבות עוד משנת 1943). הוא מת בבודפשט בשנת 1967, אחת הדמויות המכובדות והנודעות ביותר בעולם האמנות ההונגרי.

אשתו הראשונה של קודאי הייתה יהודייה. בשנת 1948 הוא כתב עיבוד למקהלה של משפט מסידור התפילה היהודי: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

בשנת 1966, שנה לפני מותו של קודאי, הוקמה רביעיית קודאי, רביעיית מיתרים המנציחה את שמו.

מכון קודאי לחינוך מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב - 1973 הוקם בעיר הולדתו של קודאי - קצ'קמט - מכון לחינוך מוזיקלי להקניית תפיסותיו של קודאי למחנכים מוזיקליים מרחבי העולם. כיום המכון מהווה שלוחה של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. המכון הפנימייתי ממוקם בבית מנזר בן כ-200 שנה, ומבוסס על לימודים אינטנסיביים בכל מקצועות המוזיקה, ובעיקר (על פי דרכו של קודאי) שירה ושירה רב-קולית.

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונצ'רטו לתזמורת (1930)
  • שלישייה לשני כינורות וויולה
  • דואו לכינור וצ'לו, אופוס 7
  • סונאטה לצ'לו סולו, אופוס 8 (1915)
  • מיסה ברוויס לסולנים, מקהלה ועוגב
  • לאודס אורגני, למקהלה ועוגב
  • מחולות מארוז'ק (1930)
  • מחולות גאלאנטה (1933)
  • הארי יאנוש (1926)
  • וריאציות הטווס (1939)
  • פסאלמוס הונגריקוס (1923)

הסוויטה הארי יאנוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

זו היצירה המפורסמת והמנוגנת ביותר של קודאי. בשנת 1926 חיבר קודאי את המוזיקה לאופרה הארי יאנוש, שהועלתה לראשונה בבודפשט. גיבור האופרה הוא הארי יאנוש - חייל משוחרר, היושב בבית המרזח בכפרו ומהנה את כל שומעיו ב"הרפתקאות" שעברו עליו. הוא מספר איך התאהבה בו הקיסרית מרי- לואיז, אשתו של נפוליאון, אהבה שהייתה העילה להכרזת המלחמה על אוסטריה מצד נפוליאון, אך הארי יאנוש עושה מעשי גבורה בקרב ולבסוף מסתער על נפוליאון בכבודו ובעצמו, הנאלץ לבקש ממנו רחמים. בחגיגת ניצחון חוזר הארי יאנוש לווינה אך הגעגועים לכפרו גוברים והוא חוזר לביתו ולאהובתו הכפרית.

האופרה זכתה להצלחה מועטה. ב1927 יצר קודאי סוויטה תזמורתית מהמוזיקה של האופרה, וזו זכתה להצלחה רבה. חלקי הסוויטה הם:

  • פרלוד - התזמורת מחקה את קהל המאזינים להארי יאנוש. נשמעים קולות רעש ועיטושים. לפי הפולקלור ההונגרי אם מתעטשים לאחר השמעת סיפור, סימן שהוא אמיתי.
  • השעון המוזיקלי בווינה - הארי יאנוש משתומם למראה השעון המופלא הזה, שלקצב ניגוניו צועדים חיילים מצוירים קטנים. זה קטע מפורסם מאוד, ששימש בשנות ה-50' של המאה ה-20 כאות הפתיחה לתוכנית לעקרת הבית בקול ישראל.
  • שיר אהבה.
  • מלחמת נפוליאון ומפלתו.
  • אינטרמצו - מבוסס על מנגינות עממיות הונגריות.
  • כניסת הקיסר ופמליתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]