פול קגאמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פול קגאמה, 2010.

פול קגאמה (Paul Kagame; נולד ב-23 באוקטובר 1957) הוא איש צבא ופוליטיקאי רואנדי, המכהן כנשיא רואנדה מאז 2000.

קגאמה, בן שבט הטוטסי שגדל באוגנדה, היה ממייסדי החזית הפטריוטית הרואנדית, ארגון גרילה שנלחם להפלת הדיקטטורה ברואנדה ולמען זכויות המיעוט הטוטסי. בעקבות רצח העם ברואנדה ב-1994 הוביל קגאמה מתקפה מוצלחת של המורדים על השלטון הרואנדי. לאחר הניצחון קיבל את תפקידי סגן הנשיא ושר ההגנה, אך בפועל היה למנהיג החזק במדינה. בשנת 2000 מונה לנשיא לאחר התפטרות קודמו, פסטר ביזימונגו. ב-2003 ושוב ב-2010 ניצח בבחירות לנשיאות, ללא יריבים של ממש.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קגאמה נולד ב-23 באוקטובר 1957, במחוז הדרומי של רואנדה, להוריו דיאוגרטיוס ואסטריה רוטגמבאו. הוא בן למשפחה משבט הטוטסי בעיר רוהנגו שברואנדה. בעקבות מרד ההוטו נגד השלטון הבלגי ברואנדה והפגיעה באנשי הטוטסי שנלוו למרד, ברחה משפחתו לאוגנדה בשנת 1962. הם התמקמו במחנה הפליטים Gahunge שב-Toro, שם קגאמה בילה את שנות ילדותו. הוא למד בבית הספר התיכון Ntare באוגנדה, בה קיבל חינוך אנגלי. בתקופה זו קגאמה היה סטודנט חרוץ ומרותק ממהפכנים כגון צ'ה גווארה.

בשנת 1979 הוא הצטרף לצבא ההתנגדות העממי (NRA) ובמשך שנים לקח חלק כלוחם גרילה כנגד הממשלה של נשיא אוגנדה דאז, מילטון אובוטה, במה שמכונה באוגנדה The Bush War. ב-27 ביולי 1985 הודח אובוטה בהפיכה צבאית בראשותו של טיטו אוקלו ולאחר כשישה חודשים הצליח ה-NRA להשתלט על אוגנדה ומנהיגה יוורי מוסווני היה לנשיא אוגנדה. באותה שנה קגאמה כבן טוטסי סייע להקים ביחד עם חברו הקרוב Fred Rwigema את החזית הפטריוטית הרואנדית (RPF) אשר הייתה מורכבת בעיקר מרואנדים בני הטוטסי שהוגלו מארצם, ואשר נלחמו בשורות ה-NRA. גם ה-RPF התפתח ובוסס ברואנדה. ב-1986 היה קגאמה לראש המודיעין הצבאי של ה NRA, ונחשב לאחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר של יוורי מוסווני. בנוסף הוא הצטרף לצבא הרשמי של אוגנדה. במהלך 1990 קיבל קגאמה הכשרה צבאית מצבא ארצות הברית ב-Fort Leavenworth, במסגרת חיזוק הקשרים של ה-RPF עם צבא ארצות הברית וצבא בריטניה אשר סיפקו אימונים ותמיכה לוגיסטית ל-RPF.

עלייה לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1990, פלשו כוחות של ה-RPF לרואנדה במאבק למען בני הטוטסי. יומים לאחר הפלישה נהרג Rwigema מנהיג ה-RPF, וקגאמה מונה למפקד ה-RPF. על אף ההצלחות הראשוניות של הפלישה, כוחות של צרפת, בלגיה, רואנדה וזאיר חייבו את ה-RPF לסגת. ניסיון פלישה חדש התקיים בשנת 1991, אלא שגם הוא לא נחל הצלחה וגרם להגדלת המתח האתני ברואנדה ובורונדי. שיחות השלום בין ה-RPF לבין ממשלת רואנדה הביאו ל"הסכמי ארושה". למרות ההסכם, המתחים האתניים המשיכו להתלקח בצורה מסוכנת.

ב-6 באפריל 1994, עם שובו משיחות השלום בארושה, הופל מטוסו של נשיא רואנדה דאז, Juvenal Habyarimana, על ידי טילי קרקע אוויר כאשר התקרב לנחיתה בקיגאלי בירת רואנדה. תקרית זו היוותה את יריית הפתיחה של רצח העם ברואנדה.

כאשר נודע על רצח העם ברואנדה פלשו כוחות החזית הפטריוטית של רואנדה בראשות קגאמה לרואנדה, השתלטו על המדינה והפסיקו את הטבח.

נשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ניצחון ה-RPF מונה פסטר ביזימונגו לנשיא רואנדה וקגאמה היה לסגן נשיא ושר ההגנה. קגאמה נחשב אז לאיש החזק במדינה. במרץ 2000, התפטר ביזימונגו, וקגאמה מונה לנשיא. ב-25 באוגוסט 2003, נבחר לנשיא בבחירות הכלליות הדמוקרטיות הראשונות לנשיאות מאז הפלתו של פסטר ביזימונגו, זכה לתמיכה של 95.5% מהקולות. קגאמה נתפס בעיני הרואנדים כדמות פטריוטית מן המעלה הראשונה, וכאדם המחויב מעל לכל לטובתה של רואנדה‏[1]. עם זאת, יש המפקפקים באופייה הדמוקרטי של מערכת בחירות זו. בחודשים שלפני הבחירות, נאסרה פעילותה של התנועה הרפובליקאית הדמוקרטית, שהיוותה אופוזיציה מובילה. כמו כן, מבקרי הממשלה ועיתונאים ביקורתיים הושלכו לכלא‏[2]. ב-10 באוגוסט 2010 נבחר למשרת נשיא רואנדה בפעם השנייה, בבחירות שמידת אמינותן שנויה במחלוקת, ברוב של 93% מהקולות‏[3].

קאגמה נחשב למנהיג הבולט ביותר במפה הפוליטית של אפריקה, זאת על אף הדם הרב שנשפך על אדמת רואנדה.

בעזרת סיוע כספי שקיבל מהמערב, הצליח קאגמה לשקם את רואנדה ולהביאה למצב שכמעט ולא מצויות בה שכונות עוני מחפירות. כמו כן, הוא ביטל את עונש המוות, הפך את האנגלית לשפה הלאומית הרשמית והקים מערכת בריאות ציבורית.

בנוסף, הוא הנהיג את מחיקת ההפרדות האתניות במדינה. תושבי המדינה כבר אינם נאלצים לשאת תעודות המזהות אותם כבני טוטסי או הוטו, ההמנון הלאומי אינו מתייחס לסוגיה האתנית והחוקה החדשה קובעת כי הטפה לשנאה על רקע אתני היא עבירה פלילית. לכך יש גם ביקרות שליליות, שכן בעברה רואנדה הייתה בנויה על הזהויות האתניות של שני השבטים הגדולים שלה, ההוטו והטוטסי. כיום, אדם המתבטא בזכות הייחוס האתני שלו מושלך לכלא. השכבה הפוליטית של ההוטו נאסרת ומנוטרלת, ואין חופש עיתונות.

קאגמה זכה להכרה מהמערב על הצלחתו בבניית ממשלה יציבה, חתירה לשלום, פיתוחה של מדינתו, הקמת מערכת חינוך ציבורית וקידום זכויות אדם ושיפור חיי הנשים.

קאגמה נשוי ל-Jeannette Nyramongi, ולהם ארבעה ילדים.

מעורבות בקונגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998, רואנדה הסתבכה קשות עם מלחמת קונגו השנייה כאשר תמכה בקבוצת מורדים חמושים בקונגו ( the Congolese Rally for Democracy). יחד עם אוגנדה, רואנדה השתתפה בפלישה אשר במהלכה נשדדו מינרלים מהצפון והמערב העשירים במשאבים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. הממשלה של קונגו מצאה עצמה נתמכת על ידי מדינות אפריקאיות נוספות וספגה מתקפה נגדית עם הצלחה מועטה. דו"ח של האו"ם שראה אור בשנת 2001, העוסק בביזה בקנה מידה המוני, טען כי בכירי ממשל ברואנדה עשו מאות מיליוני דולרים במסחר מינרלים בלתי חוקי. דו"ח זה קבע שנשיא רואנדה, קגאמה, וכן נשיא אוגנדה Museveni הם האחראיים הראשיים לניצול הבלתי חוקי של משאבי הטבע ושל המשך הסכסוך ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. ביוני 2001 דו"ח של אמנסטי האשים את רואנדה (בין היתר) בהרג מכוון של אלפי אזרחים בקונגו. למרות שרואנדה ואוגנדה דיווחו כי הוציאו את כוחותיהם מקונגו, ישנם דיווחים עקביים של מעורבות מתמשכת של רואנדה במורדים של מיעוטים המנסים להגן על בני הטוטסי מפני האחראיים לרצח העם ב-1994. בספטמבר 2007, ממשלת רואנדה מכחישה בכל תוקף מעורבות בלחימה בקונגו באותה התקופה. מבקרים טוענים כי לרואנדה עדיין הייתה מוטיבציה למעורבות בקונגו עקב המינרלים שנמצאים שם. קגאמה טען כגד זה כי אמירות כמו אלה קשורות לבני ההוטו שמנסים להפיץ סיפורים שקריים על ידי תעמולה. עוד הוא טען, כי הסיבה היחידה למעורבות רואנדה בקונגו הייתה כדי להביס את שרידי המליציה של בני ההוטו הקיצוניים שברחו מרואנדה לאחר 1994. דו"ח של האו"ם שראה אור בשנת 2002 הרחיב על טענות של סחר בלתי חוקי על ידי רואנדה ואוגנדה בקונגו.

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2004 האשים שופט צרפתי את קאגמה שהוא זה שנתן את ההוראה להפיל את מטוסו של נשיא רואנדה הבירימנה בשנת 1994, אירוע שהיה המצת של רצח העם ברואנדה[4]. בנובמבר 2006, ניתקה רואנדה את הקשרים הדיפלומטיים עם צרפת והורתה לכל הנציגים הדיפלומטיים של צרפת לעזוב את רואנדה תוך יממה, לאחר שהשופט Bruguiere הוציא כתבי אישום בדירוג גבוהה כנגד תשעה רואנדים שהואשמו בהפלת המטוס של הנשיא Juvenal Habyarimanas, והאשים את קגאמה במתן ההוראה להפיל את המטוס. היחסים עם צרפת חודשו בנובמבר 2009‏[5] ובפברואר 2010 ביקר ניקולא סרקוזי ברואנדה‏[6]. בינואר 2012 התפרסם דוח חקירה חדש של שופט צרפתי, שלפיו הופל מטוסו של הבריאמנה על ידי קיצונים מבני הוטו, שהתנגדו לפשרות שעשה עם הטוטסי.‏[7]

כנשיא, לקאגמה הייתה גם ביקורת על חוסר הסיוע של המערב לפיתוח אפריקה. קאגמה מאמין כי המערב משאיר מוצרים אפריקאים מחוץ לשוק העולמי. לעומת זאת, הוא שיבח את סין ובראיון בשנת 2009 אמר שהסינים מביאים את מה שאפריקה צריכה: כסף והשקעות עבור החברות והממשלה. פול קאגמה הוא בעל עמדה נשיאותית חיובית בנוגע ליוזמה ולשוק החופשי.

קגאמה הוא פרו מערבי והוא חותר לחיזוק היחסים עם בריטניה, ארצות הברית וגם עם ישראל‏[8]. היחסים בינו לבין צרפת ובלגיה מתוחים בעקבות ההאשמות בדבר אחריותו לרצח העם.

זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2006, הפרדציה הבינלאומית של זכויות האדם וה- Human Rights Watch תיארו מה שהם כינו כ"הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שבוצעו על ידי צבא רואנדה הפטריוטית". על פי עיתון ה- The Economist, משטרו של קגאמה מטפל ללא רחם בכל מי שמהווה איום פוליטי ולו הקטן ביותר למשטרו. בשנת 2006 ממשלת ארצות הברית תיארה את מצב זכויות האדם של ממשלת קגאמה כ"בינוני" בהזכירה את ה"העלמות הפתאומית" של מתנגדי המשטר במדינה. בין השאר הוזכרו גם המעצרים השרירותיים וגם הרציחות שבוצעו על ידי משטרת רואנדה. עוד ציינה ארצות הברית כי ישנה בעייתיות בהגבלת זכויות אדם כמו חופש העיתונות, חופש הדת וחופש ההתארגנות. בשנת 2007, דו"ח של Reporters Without Borders מיקם את רואנדה במקום 147 מתוך דירוג של 169 מדינות בנושא חופש התקשורת. כמו כן דווח כי "עיתונאים ברואנדה סובלים באופן קבוע מעוינות של הממשלה וממעקב של שירותי הביטחון במדינה". עוד סופרו וצוטטו בדו"ח סיפורים של עיתונאים שהיו מאוימים, הוטרדו או נעצרו על ידי הממשלה. לדברי Reporters Without Borders קגאמה מעולם לא קיבל את העיקרון של חופש העיתונות במדינתו.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=406866 "נענע10"
  2. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/138/908.html "מעריב"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]