פונוטקטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פונוטקטיקהיוונית:פונה φωνή = צליל, τάξις טקסיס = סדר) הנה התחום בידע הפונולוגי הכולל חוקי צירוף ההגאים בשפה - בתוך ההברות ובמלים. בשפה מסוימת לא כל צרוף פונמות הנו אפשרי. קיימות מגבלות פונוטקטיות הקובעות אלו פונמות יכולות להמצא בהתחלת הברה או מילה, אלו מהן יכולות לסיים הברה או מילה, ואלו פונמות יכולות להמצא בשכנות או צמידות זו עם זו. תחום אחר של הפונולוגיה הנו הפונמטיקה, העוסקת בהיווצרות הפונמות.

המגבלות הפונוטקטיות הן אופייניות לכל שפה ושפה. למשל, בשפה היפנית לא קיימת אפשרות לצרור עיצורים כמו /st/. באנגלית המודרנית אסורים צרורות הגאים כ-/kn/ או /gn/ בראש המילה (לא מדובר באותיות האלה, כי אם בהגאים). לעומת זאת הייתה אפשרות כזאת באנגלית הקדומה ובאנגלית האמצעית, וכן קיימת אפשרות זאת בשפות גרמנית ובהולנדית. התחלה של מילה מסוימת על ידי /zv/ אפשרית ברוסית, אך לא באנגלית.

לימוד שפה מסוימת כולל את לימוד המגבלות הפונוטקטיות שלה. להברות יש מבנה מקטעי פנימי המורכב מ:

  • תחילת ההברה (לא חובה) (באנגלית Onset)
  • יחידת חריזה (באנגלית Rime) (חובה) המורכבת מגרעין וזנב ההברה
    • גרעין ההברה (באנגלית Nucleus)
    • זנב ההברה (באנגלית Coda)

[1] התחילה והזנב יכולים להיות ריקים, ואז ההברה הנה חד-תנועתית. במקרים אחרים הגרעין הינו עיצור הברתי. המגבלות הפונוטקטיות מתייחסות לחלקים אלה של ההברות.

פונוטקטיקה אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההברה (והמילה) האנגלית twelfths ‏/twɛlfθs/ מחולקת לתחילה [tw], גרעין [ɛ] וזנב [lfθs] ולפיכך יכולים לייצג אותה כ-(CC)V(CCCC) (שבה C = עיצור, V = תנועה). על בסיס תיאור זה יכולים לקבוע כללים לפיהם יצוגי פונמות יכולים למלא דפוס זה. למשל, השפה האנגלית מאפשרת לכל היותר שלשה עיצורים בתחילת ההברה או המילה, אולם בקרב המילים הילידיות ובמבטאים סטנדרטיים, הפונמות בתחילה תלת-עצורית מוגבלות על ידי כללים פונוטקטיים מסוימים. למשל בהיגוי המילה blue התנועה הייתה צריכה להיות זהה לזו מ-cue, בערך [iw]. ברוב הניבים של האנגלית, [iw] הפך [juː]. תאורטית היה צריך להיווצר [bljuː]. אולם הצרור [blj] מנוגד לכללים הפונוטקטיים לתחילות תלת-עיצוריות באנגלית. לפיכך הצטמצם ההיגוי ל-[bluː] על ידי השמטת ה-[j].

השפה האנגלית מאפשרת צרור פותח של עד שלושה עיצורים, וצרור סוגר של ארבעה - (CCC)V(CCCC).

פונוטקטיקה ספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרדית בתחילת ההברה ייתכן צרור של עד שני עיצורים בלבד. גם בזנב ההברה ייתכן צרור של עד שני עיצורים. הצורות ההברתיות (CC)V(C) בעלי פונוטקטיקה פשוטה מאפיינים מעל 98% מהמלים.

פונוטקטיקה עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנה לדוגמה כמה מהאיפיונים הפונוטקטיים של השפה העברית. הצורות ההברתיות מסוג (C)V(C) שכיחות בעברית. תחילה הברתית /tl/ אפשרית, להבדיל מבאנגלית: "טלאי", "תלולית". לעולם אין הצליל הסותם הסדקי [ʔ] המסומן ב"א" בסוף הברה. (CCC)V(CCC) הנו המבנה המרבי בעברית.

צרורות העיצורים [ʃf ʃv] בתחילת ההברה קיימים בעברית הישראלית - למשל בהיגוי המלים "שביתה" ו "שפיטה" . הניקוד שווא נע הפך בהשפעת ההגייה האשכנזית לאפס תנועה. לעומת זאת, צרורות העיצורים /lv nv/ אינם מקובלים בתחילת ההברה. מבטאים ביניהם [e̞] המפרק את הצרור, ([e̞] מסומן על ידי הניקוד שווא נע) כמו ב"לביבה", "נביטה". אין בעברית בתוך הברה אחת צרור של עיצורים סותמים שווים בבסיס חיתוכם. במילה "יָרַקְתְּ" (גוף שני נקבה), "רַקְתְּ" ניתן להיגוי ללא פירוק צרור העיצורים האחרונים. אך במילה "יָרַדְתְּ" (גוף שני נקבה), הצרור "רַדְתְּ" אינו תואם את הכלל הפונוטקטי והוא מפורק על ידי jä-rä-det] - e] (יש לציין, כי אם הייתה ההבחנה בדגושות ורפויות נשמרת בשפה המדוברת, כי אז מלים מסוג זה קלות היו להיגוי - יָרַדְֿתְּ [jʌɾäðt]). כללי הפונוטקטיקה מיושמים גם לגבי מלים שאולות משפות זרות: בעברית המדוברת (בדומה לערבית) מתקשים להגות את צרורות העיצורים בסוף שמות כמו Lincoln ,Stern, Film, Chelm. בגלל הפרת כללים פונוטקטיים שלה, ואז יש מבטאים את לינקולן, שטרן, פילם, חלם - Lincolen, ʃteren, Filim, Helem.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר לאופר - מבוא לבלשנות 4-5, האוניברסיטה הפתוחה, 1981 - ע' 17-29.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]