פורטל:המורשת העולמית/נושא נבחר/10
התרבויות הפרה-קולומביאניות
אתרי התרבות הפרה-קולמביאניים באמריקה זכו לייצוג מקיף ברשימת המורשת העולמית.
אחד הידועים בין אלה הוא שרידיה של העיר מאצ'ו פיצ'ו שבפרו, שהוקמה על ידי האינקה. מבני העיר שהגיעה לשיאה בשיא פריחת האינקה, בנויים מאבנים גדולות ומסותתות, והן הותאמו בדייקנות זו לזו ולכן אין שכבת טיט ביניהן. המבנים כוללים אתרי פולחן לשמש ולגשם, אחוזת קבר, מקדש ואתרים נוספים. מפסגתו של ההר הסמוך ניתן לצפות במאצ'ו פיצ'ו כולה, וצורתו הכללית של האתר, כפי שהיא נראית משם, מזכירה את צורתו של קונדור האנדים, הנחשב סמל חשוב בתרבות האינקה בפרט ובתרבויות אמריקה הדרומית בכלל. אתר אינקה ידוע נוסף הוא העיר קוסקו, גם היא בפרו. העיר הייתה בירת אימפריית האינקה והיא העיר העתיקה ביותר ביבשת. על פי האגדה נוסדה קוסקו על ידי בן האינקה הראשון, מאנקו קאפאק, בראשית המאה ה-12, אך לפי עדויות ארכאולוגיות, העיר הייתה מיושבת מאות שנים לפני עליית האינקה, ושכנו בה תרבויות אחרות, והיא נכבשה בידי האינקה רק בשנת 1438. העיר התפתחה והוענקה לה צורה המזכירה פומה, והוקמה בה רשת של תעלות מים, טרסות ומקדשים מרהיבים. מאז ועד הגיעם של הספרדים הייתה קוסקו בירתה המשגשגת של האימפריה.
דרומה משם, בבוליביה, שוכנת העיר טיוואנאקו, שהחלה ככפר קטן בשנת 1200 לפנה"ס לא רחק מאגם טיטיקקה. המקום התרחב לעיר גדולה בין המאה ה-3 והמאה ה-5 בזכות היכולת לעבד נחושת, החברה הייתה למעמדית, והתושבים החלו לבנות מערכות השקיה ולעסוק בחקלאות שלחין. בסביבות שנת 550 הייתה העיר לבירתה של מעצמה אזורית בדרום הרי האנדים, והחלו נבנים בה בתים מונומנטאליים. בנוסף החלו מוקמים סביבה שדות מוגבהים שביניהם תעלות השקיה, ואלה השתרעו על שטח כולל של כ-65 קמ"ר. בשיא פריחתה, במאה ה-8, השתרעה העיר על פני שטח של 6 קמ"ר וכללה פירמידות, מקדשים וחצרות שקועות.
.JPG)
צ'אן צ'אן הוא אתר ארכאולוגי בקרבת טרוחיו, שבו שכנה בירת ממלכת צ'ימור. העיר הוקמה בשנת 850 ובנייתה נמשכה עד לכיבושה של הממלכה בידי האינקה ב-1470. העיר נחשבת לעיר הפרה-קולומביאנית הגדולה ביותר בדרום אמריקה ובשיאה השתרעה על פני שטח של 20 קמ"ר ועל פי ההערכות התגוררו בה כ-30 אלף תושבים. העיר, שנבנתה מבוץ, מורכבת מתשע מצודות, המכילות מבני מגורים, מקדשים, מבני קבורה, מאגרי מים ועוד. המצודות מלבניות בצורתן, מוקפות בחומות גבוהות עשויות לבני חימר, והכניסה לכולן היא מצפון.
במרכז אמריקה פרחה תרבות המאיה, אשר הותירה אחריה מספר רב של אתרים ארכאולוגיים. קופאן בהונדורס הוקמה במאה ה-2 לפחות ושגשגה בתקופה הקלאסית של המאיה, בין המאה ה-5 והמאה ה-9. בקופאן כולה נתגלו יותר מ-4,500 מבנים, והאתר המרכזי בעיר שימש כאזור המנהלי והטקסי שלה. בחלקו הצפוני של האתר שוכנת הכיכר הגדולה, ומדרום לה האקרופוליס שערוך בתורו סביב שתי כיכרות קטנות יותר - המזרחית בה שוכנים קבריהם של חלק ממלכי העיר, והמערבית שבה ניצב מזבח חשוב. על אתרי המאיה החשובים הנוספים שהוכרו כאתרי מורשת עולמית, נמנים טיקאל וקיריגואה שבגואטמאלה, פלנקה וצ'יצ'ן איצה במקסיקו. צ'יצ'ן איצה ידועה במיוחד בזכות פירמידת אל קסטיליו אשר נבנתה בידי בני המאיה בין המאה ה-11 למאה ה-13, כמקדש לאל קוקולקן. בנקודות השוויון של האביב והסתיו, בזמן הזריחה והשקיעה של השמש, מטילה פינת הפירמידה צל בצורת נחש מכוסה בנוצות - קוקולן.