פטרישיה פטיבון
 | |
| לידה |
27 בפברואר 1970 (בת 54) מונטרז'י, צרפת  |
|---|---|
| שם לידה |
Patricia Josette Petibon |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
מ-1996 |
| פרסים והוקרה |
אבירה בלגיון הצרפתי (31 בדצמבר 2021) |
| בן או בת זוג |
דידייה לוקווד (2015–2018) |
| האתר הרשמי | |
  | |
פטרישיה פטיבון (בצרפתית: Patricia Petibon; נולדה ב-27 בפברואר 1970) היא זמרת סופרן קולורטורה צרפתייה. הרפרטואר שלה כולל מוזיקה בארוק צרפתית וקלאסית ומלחינים מודרניים בהם פרנסיס פולנק, ליאונרד ברנשטיין ואהרן קופלנד. מופיעה עם מנצחים בעלי שם ותזמורות מפורסמות בבתי אופרה ואולמות קונצרטים חשובים בעולם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטרישיה פטיבון נולדה ב-27 בפברואר 1970 בעיירה מונטגריס בלואר, צרפת. שני הוריה היו מורים. בילדותה למדה נגינה בפסנתר ובהמשך אומנות פלסטית, אך עד מהרה עברה לתחום המוזיקה בקונסרבטוריון בפריז וסיימה את לימודיה עם תואר ראשון במוזיקולוגיה. היא המשיכה את לימודיה בקונסרבטוריון בתחום הזמרה בהדרכת רחל יקר. בסיום לימודיה בשנת 1995 הוענק לה ממוסד זה פרס ראשון בזמרה[1][2].
התפתחות מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקרירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטיבון התגלתה על ידי המנצח האמריקני ונגן הצ'מבלו הנחשב ויליאם כריסטי והופיעה פעמים רבות עם תזמורתו Les Arts Florissants בפסטיבל אקס-אן-פרובאנס, בלה סקלה במילנו, בתיאטרון קולון בבואנוס איירס ובאולם וויגמור בלונדון[3]. פטיבון הופיעה לראשונה על הבמה בשנת 1996 באופרה של פריז באופרה היפוליטה ואריציה מאת ראמו. לאחר מכן הופיעה במגוון תפקידים, בהם בלונדה, בחטיפה מן ההרמון מאת מוצרט, זרבינטה באריאדנה מנקסוס, סופי באביר הוורד מאת ריכרד שטראוס, נורינה בדון פסקוואלה. ואולימפיה בסיפורי הופמן מאת אופנבך. כן הופיעה באופרה הגרמנית של הריין ובבתי האופרה בליון, נאנסי, טולוז ושטרסבורג. בנוסף לכך הופיעה לראשונה בבית האופרה בסטיליה בפריז בתפקיד מנון ביצירתו של מאסנה, באופרה של ציריך כבלונדה ובאופרה הממלכתית של וינה כאולימפיה וסופי[3].
התפתחות אומנותית במאה העשרים ואחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תחילת המאה, הרחיבה פטיבון את הרפרטואר שלה בג'אנרים מגוונים של האופרה. הופעותיה כוללות את תפקיד לולו מאת אלבן ברג בז'נבה, בפסטיבל זלצבורג ובליסאו בברצלונה. בנוסף, השתתפה בהעלאת האופרה מיטרידאטה מאת מוצרט על הבמה בווינה ובמינכן. הופעתה לראשונה בתפקיד דונה אנה (דון ג'ובאני) הייתה בבית האופרה בסטיליה בפריז וזכתה להצלחה גדולה. כן הופיעה כסוזנה בנישואי פיגרו בפסטיבל אקס-אן-פרובאנס וכגילדה בהפקה חדשה של ריגולטו במינכן. פטיבון הופיעה בבכורה העולמית של האופרה Au Monde מאת פיליפ בוסמן שהייתה בבריסל ובשנת 2013 היא שרה את ג'וניה (לוסיו סילה) בברצלונה[4].
פטיבון ביצעה גם תפקידי אופרה בארוקיים רבים, כולל ג'ינברה באריודנטה של הנדל בז'נבה ובפסטיבל אקס-אן-פרובאנס; פאני וזימה באינדיאנים האצילים של ראמו בניצוחו של ויליאם כריסטי בבסטיליית האופרה, דלינדה באריודנטה בניצוחו של מארק מינקובסקי ואמור באורפייה ואורודיצה מאת גלוק בניצוחו של ג'ון אליוט גרדינר בפתיחתו המחודשת של תיאטרון שאטלט. הצלחה מיוחדת הייתה הופעתה בתפקיד זלמירה בארמידה מאת היידן באולם המוזיקפריין של וינה, עם צ'ציליה ברטולי והמנצח ניקולאוס הרנקונור. פטיבון הופיעה לעיתים קרובות עם הרנקונור, והופיעה תחת שרביטו באופרות מאת מוצרט והיידן בווינה, לוצרן, זלצבורג וגראץ[3].
מאפיינים אומנותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולה של פטיבון מאופיין בניקיון צליל ומתיקות בטווחים העליונים, שם היא מפעילה ניואנסים ווירטואוזיות המתבטאים באפקט יפה, כפי שניתן לשמוע בהקלטתה לאריה הנקמה של מלכת הלילה מהאופרה חליל הקסם מאת מוצרט.[1] פטיבון נחשבת לבעלת יכולת משחק שירתי מהמעלה הראשונה. היא שרה בהבעה רבה מלאת הפתעות. יכולתה ברגיסטרים הגבוהים מעולה, אך למרות זאת היא בוחרת לעיתים בבחלופה נמוכה יותר אם הטקסט דורש זאת[5]. הביקורות על הופעותיה והקלטותיה משבחות את יכולתה הקולית ובעיקר את הפרשנויות הבלתי שגרתיות לתכנים המוזיקליים אותם היא מבצעת[6] [7].
הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטיבון מרבה להקליט עם החשובות שבחברות העולמיות, בעיקר עבור דויטשה גרמופון, דקה וסוני. עד שנת 2020 הקליטה פטיבון, הן כסולנית והן כשותפה עם זמרות וזמרים 29 תקליטורים המכילים מגוון רחב של יצירות מכל הזמנים, החל מתקופת הברוק וכלה ביצירות עכשויות[8]. תקליטור משנת 2008, בו שרה מיצירות הידן מוצרט וגלוק בניצוח דניאל הרדינג, זכה בפרס מגזין המוזיקה של ה- BBC לשנת 2009 על "אלבום האופרה הטוב ביותר[9]
בין תקליטורי הסולו שלה:
יצירות מאת מוצרט, היידן וגלוק עם תזמורת קלן בניצוחו של דניאל הארדינג . (דויטשה גרמופון)
שירי אמריקה - יצירות מאת ברבר, ברנשטיין, קופלנד ואח'. (וירג'ין קלסיקס).
אריות ושירים מהברוק. (דויטשה גרמופון)
יצירות מאת פולנק, תזמורת פריז בניצוח פאבו ירווי (דויטשה גרמופון)[8]
פרסים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1998 זכתה בפרס השנתי בצרפת בתחום המוזיקה הקלאסית ככשרון הצעיר הטוב ביותר.
בשנים 2001 ו 2003 זכתה במסגרת זו בפרס זמרת האופרה הטובה ביותר[3][2].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטיבון הייתה נשואה למלחין המודרני אריק טנגי ולהם בן אחד[10][2]. התאלמנה מכנר הג'אז הצרפתי דידייה לוקווד, אתו הייתה נשואה בין השנים 2015 - 2018[11].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטרישיה פטיבון, ברשת החברתית פייסבוק
פטרישיה פטיבון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Patricia Petibon, Spotify
- ^ 1 2 3 Patricia Petibon (Soprano) - Short Biography, www.bach-cantatas.com
- ^ 1 2 3 4 Patricia Petibon | Biography, www.deutschegrammophon.com (באנגלית)
- ^ Patricia Petibon | Soprano | Machreich Artists Management GmbH, www.machreich-artists.com (באנגלית)
- ^ ROSSO--Italian Baroque Arias - Classics Today (באנגלית)
- ^ Review, Gramophone (באנגלית)
- ^ Ashley, Tim (2015-12-17). "Patricia Petibon review – maverick soprano blurs the boundaries". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-10-27.
- ^ 1 2 Patricia Petibon, Discogs (באנגלית)
- ^ Patricia Petibon on medici.tv, medici.tv (באנגלית)
- ^ Une journée avec Patricia Petibon - Elle, elle.fr, 2008-12-09 (בצרפתית)
- ^ Didier Lockwood, IMDb