לוקיוס פלביוס סילבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פלביוס סילבה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוקיוס פלביוס סילבה
(; אורבה סלביה)
Flavio Silva from the Israel Museum - Jerusalem.JPG

עמוד נושא כתובת המציינת את שמות הקיסרים אספסיאנוס וטיטוס וכן את הלגיון העשירי פרטנסיסומפקדו, אשר שמו נמחק מהכתובת, וזוהה כלוקיוס פלביוס סילבה
שם בשפת המקור Lucius Flavius Silva Nonius Bassus
מדינה פרובינקיית יהודה
נציב יהודה ה-17
תקופת כהונה 73 - 81 (8 שנים)
הקודם בתפקיד סקסטוס לוסיוס באסוס
הבא בתפקיד סלווידנוס
אירועים בתקופתו כיבוש מצדה

לוקיוס פלביוס סילבה (לטינית: Lucius Flavius Silva) היה איש צבא רומאי שפיקד על הלגיון העשירי פרטנסיס בעת המצור על מצדה. משנת 73 ועד 81 לספירה שימש כנציב יהודה לאחר מותו של המושל הקודם סקסטוס לוסיוס באסוס. בשנת 81 נתמנה לתפקיד קונסול.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטר או'טול כפלביוס סילבה על עטיפת מיני הסדרה מצדה

סילבה נולד כנראה בתחילת שנות הארבעים של המאה ה-1. הוא הגיע מהעיר אורבה סלביה (Urbs Salvia), שקיבלה את המעמד של קולוניה בחצי השני של המאה ה-1. חלק מהחוקרים סבורים שהעיר זכתה במעמד בזכות השגיו של סילבה. סילבה התחיל את הקריירה שלו כטריבון צבאי של הלגיון הרביעי סיקתיה ולאחר מכן שימש כקווסטור וכטריבון הפלאבים. בזמן מלחמת האזרחים ברומא בשנים 68-69 הוא תמך באספסינוס באיטליה, ולכן קודם במהירות למעמד הפריטורים, ומונה לתפקיד מפקד הלגיון העשרים ואחד רפאקס ושרת בתפקיד זה בשנים 71-73. לאחר מותו של המושל הקודם, סקסטוס לוסיוס באסוס, הוא שימש משנת 73 ועד 78 כנציב יהודה וכבש את מצדה. לאחר מכן מונה לתפקיד פונטיפקס, ובשנת 81 לספירה נתמנה לתפקיד של קונסול. ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם לגבי סוף ימיו. נראה כי לאחר מותו של טיטוס, נפל סילבה לקורבן למישטר הטרור של תקופת דומיטיאנוס, משטר אשר רדף מצביאים פופולריים שנחשבו כמתחרים פוטנציאליים.

תיעוד ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד נושא כתובת המציינת את שמות הקיסרים אספסיאנוס וטיטוס, וכן את הלגיון העשירי פרטנסיס ומפקדו, נתגלה בשימוש משני בקיר הארמון האומאי II.‏[1]. עמוד דומה זכה לפרסום בשנת 2003.‏[2] הכתובת הלטינית החרותה על גבי עמוד בשימוש משני, מוקדשת לאספסיאנוס ולטיטוס ותאריכה נקבע בהתאם לשנים 71-79 לסה"נ.‏[3] מציב הכתובת היה מפקד הלגיון העשירי פרטנסיס אשר שמו נמחק במכוון בעבר. מזר ראה בו את סילבה, אף כי חוקרים אחרים העלו אפשרויות חלופיות, דוגמת רונלד סיים שזיהה את מציב הכתובת עם אנטוניוס סטרניוס, שהודח על ידי דומיטינוס לאחר המרידות בגרמניה עליונה בשנת 89.‏[4] סיים טען כנגד שחזורו של פלביוס סילבה בכתובת, והראה כי שמו של סילבה לא נחמק מכתובת בעיר הבית של סילבה.‏[5] בניגוד לכך טען ורנר אק כי בכתובת אין מספיק מקום להשלמת שמו של אנטוניוס סטרניוס וצידד בשמו של פלביוס סילבה.‏[6]

בשנת 1999 גילה הוואקף באורוות שלמה שבהר הבית, כתובת על לוח אבן בגודל של 97 ס"מ על 75 ס"מ, שהמפרסם משלים בקריאתו את שמו של פלביוס סילבה. הכתובת מציינת קשת שנצבה במקום. לדעת המפרסם לוח אבן זה היה חלק מקשת ניצחון שהקדיש פלביוס לקיסרים אספסינוס וטיטוס.‏[7] חנה כותן וורנר אק טוענים כי הכתובת אינה קשורה לכובש מצדה, פלביוס סילבה, אלא היא קשת שהוצבה לאחר הקמת העיר הפגנית איליה קפיטולינה.‏[8]

בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של פלביוס סילבה מופיעה בסדרה הטלוויזיונית משנת 1981 "מצדה". את דמותו גילם השחקן פיטר או'טול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • E. Dabrowa, Lucius Flavius Silva, in: Legio X Fretensis. A Prosopographical Study of its Officers (I-III c. A.D.), Stuttgart, 1993, pp. 29-31
  • E. Mary Smallwood‏, Lucius Flavius Silva, in: The Jews under Roman rule: from Pompey to Diocletian, 1976, p. 546
  • B. Mazar, The Archaeological Excavations near the Temple Mount, in: Y. Yadin (ed.), Jerusalem Revealed, 1976, 25-40
  • M. Gichon - B. Isaac, A Flavian Inscription from Jerusalem, Israel Exploration Journal 24 (1974), pp. 117-123.
  • R. Syme, Antonius Saturninus, JRS 68, 1978, 12-21
  • Ronny Reich - Y.Billig, Another Flavian Latin Inscription from the Excavations near the Temple Mount, Jerusalem, Atiqot 44 (2003), pp. 243-247
  • W. Eck, Sextus Lucilius Bassus, der Eroberer von Herodium, in einer Bauinschrift aus Abu Gosh - Appendix: Lucilius Bassus oder L. Antonius Saturninus auf einem Meilenstein aus Jerusalem, SCI 18 1999, pp. 119-20
  • W. Eck, Senatoren von Vespasian bis Hadrian, München 1970, p. 93
  • W. Eck, Urbs Salvia und seine führenden Familien in der römischen Zeit, Picus 12/13, 1992/3, pp. 79-108
  • M.F. Fenati, Lucio Flavio Silva Nonio Basso e la città di Urbisaglia, Macerata 1995
  • T. Grull, Fragment of a Monumental Roman Inscription at the Islamic Museum of the Haram As-Sharif (Temple Mount), Jerusalem, Albright News, 2005.
  • T. Grull, Fragment of a Monumental Roman Inscription at the Islamic Museum of the Haram As-Sharif (Temple Mount), Jerusalem, American Schools of Oriental Research Newsletter, Fall2005, Vol. 55 Issue 3, pp. 16-17.
  • T. Grüll, Fragment of a Monumental Roman Inscription at the Islamic Museum of the Haram ash-Sharift, Jerusalem, Israel Exploration Journal 56/2, 2006, pp. 183-200.
  • Hannah M. Cotton and Werner Eck, An Imperial Arch in the Colonia Aelia Capitolina: A Fragment of a Latin Inscription in the Islamic Museum of the Haram ash-Sharif, in: Israel's Land, Joseph Geiger, Hannah M. Cotton, Guy D. Stiebe (eds.)
  • W. Eck, Lucius Flavius Silva, Bürger von Urbs Salvia und Eroberer von Masada, Picus 31, 2011, pp. 41-48

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mazar,B., The Mountain of the Lord, Excavating in Jerusalem, New York 1975, p.232-233
  2. ^ Ronny Reich - Y.Billig, Another Flavian Latin Inscription from the Excavations near the Temple Mount, Jerusalem, Atiqot 44 (2003), pp. 243-247
  3. ^ M. Gichon - B. Isaac, A Flavian Inscription from Jerusalem, Israel Exploration Journal 24 (1974), pp. 117-123.
  4. ^ R. Syme, Antonius Saturninus, JRS 68, 1978, 12-21
  5. ^ W. Eck, Urbs Salvia und seine führenden Familien in der römischen Zeit, Picus 12/13, 1992/3, pp. 79-108
  6. ^ * W. Eck, Sextus Lucilius Bassus, der Eroberer von Herodium, in einer Bauinschrift aus Abu Gosh - Appendix: Lucilius Bassus oder L. Antonius Saturninus auf einem Meilenstein aus Jerusalem, SCI 18 1999, pp. 119-20
  7. ^ T. Grüll, Fragment of a Monumental Roman Inscription at the Islamic Museum of the Haram ash-Sharift, Jerusalem, Israel Exploration Journal 56/2, 2006, pp. 183-200.
  8. ^ Hannah M. Cotton and Werner Eck, An Imperial Arch in the Colonia Aelia Capitolina: A Fragment of a Latin Inscription in the Islamic Museum of the Haram ash-Sharif, in: Israel's Land, Joseph Geiger, Hannah M. Cotton, Guy D. Stiebe (eds.)