ונטידיוס קומאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ונטידיוס קומאנוס
שם בשפת המקור Ventidius Cumanus
מדינה פרובינקיית יהודה
נציב יהודה ה-10
תקופת כהונה 48 - 52 (4 שנים)
הקודם בתפקיד טיבריוס יוליוס אלכסנדר
הבא בתפקיד אנטוניוס פליקס

ונטידיוס קומאנוס[1] היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 48 עד 52 לספירת הנוצרים. קומאנוס שלט אחרי טיבריוס יוליוס אלכסנדר ולפני אנטוניוס פליקס. קומאנוס שלט ביהודה בתקופת הנציבות השנייה, שאופיינה במתיחות גבוהה בין השלטון הרומאי ליהודים הגרים ביהודה.

הסכסוכים במהלך תקופת שלטונו של קומאנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציב זה נהג, כשאר הנציבים שקדמו לו, להציב צבא באולמות בית המקדש כדי לפקח על הנעשה שם. החיילים הרומיים, מן האוכלוסייה המקומית, היוונית-סורית, היו מתגרים ביהודים ומתעללים ברגשותיהם. פעם אחת, בחג הפסח, חשף חייל רומאי את מבושיו לפני המון המתפללים במקדש, ובהם עולי רגל רבים. צעירים יהודיים התנפלו על הרומאים וידו בהם אבנים. כתגובה תקף הצבא הרומי את ההמון החוגג והמית אלפים ממנו בחרב. רבים אחרים נרמסו מרגלי הציבור שנמלט בבהלה מן המקום. החייל הרומי שגרם למהומה הומת בפקודת קומאנוס, משום שהנציב חשש להתלקחות מרד וביקש להרגיע בכך את הרוחות.

תופעת הקנאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הביטויים הבולטים למצב הקשה, הפוליטי, הכלכלי והחברתי, של היהודים, הייתה צמיחת תופעת הקנאות, שמרכזה היה בגליל, ובעיקרה ביקשה לסלק בכוח הזרוע את השלטון הרומי מהאזור. הקנאים - "ליסטים" בלשונו של יוסף בן מתתיהו - פשטו על שיירת מטען רומית, במעלה בית חורון, גררו פעולת גמול רומית קשה כנגד כל היישובים הכפריים שבאזור. במהלך פעולה זו השחית אחד החיילים הרומיים ספר תורה והעלה אותו באש. לולי הענישו קומנוס בגזר דין מוות לא היו הרוחות נרגעות. יש הסוברים כי המשנה במסכת תענית (ד,ו) האומרת: כי בי"ז בתמוז "שרף אפוסטמוס את התורה" מתכוונת לאירוע זה. עולי רגל יהודיים שעברו מן הצפון דרך שומרון (באזור ג'נין של היום) נטבחו על ידי שומרונים. כתגובה יצאו הקנאים, בפיקודו של אלעזר בן דינאי, ונקמו בשומרונים - שדדו ושרפו כמה מכפריהם. בתגובה קומנוס התנפל על היהודים והמית רבים מהם.

עונשו של הנציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאזני הנציב הרומי בסוריה, קוואדראטוס, שלמרותו סר הנציב של יהודה, הגיעו ההדים על התדרדרות הביטחון בארץ, ולאחר שחקר מקרוב את האירוע האחרון בשומרון, שלח את נציגי הצדדים, בהם גם את קומאנוס, לרומא, לדין הקיסר. הייתה זו פעולה חריגה מהנוהל הרומי המקובל, אלא שהנציב הטיל את מלוא כובד משקלו, וכנראה קיבל לכך גיבוי רומי קיסרי. הקיסר קלאודיוס הדיח את קומנוס ודן אותו לגלות, זיכה את היהודים מכל אשמה, העניש את הרוצחים השומרונים ומינה נציב חדש ליהודה, הוא הנציב פליקס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המרד הגדול (מאורעות דמים שהתרחשו בתקופת שלטונו של קומאנוס היוו גורם לפריצת המרד)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם "ונטידיוס" מופיע רק אצל טקיטוס, אנלים, ספר 12, פרק 54.