לוסיוס קווייטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוסיוס קווייטוס
(?; מאוריטניה - 118)
שם בשפת המקור Lusius Quietus‏
מדינה פרובינקיית יהודה
נציב יהודה ה-27
תקופת כהונה 117 - 118 ()
הקודם בתפקיד טיבריאנוס
הבא בתפקיד לוקיוס קוסוניוס גאלוס
אירועים בתקופתו מרד התפוצות, פולמוס קיטוס

לוסיוס קווייטוס (לטינית: Lusius Quietus‏; ? - 118) היה מצביא רומאי שהצטיין במלחמות הפרתיות של טריאנוס, מדכא מרד התפוצות, ונציב יהודה לצורך דיכוי המרד היהודי הידוע בשם "פולמוס קיטוס". בעקבות ניסיון מרידה, הוא הוצא להורג בפקודתו של אדריאנוס.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווייטוס היה נסיך או ראש שבט מאורי ובן לחבל ארץ שטרם הוכנע על ידי הרומאים. המלחמות השבטיות הכשירו אותו לתפקידים צבאיים, והוא הציע את שירותיו לרומאים כבר בימי דומיטיאנוס, קיבל אזרחות רומית והצטרף למעמד הפרשים. קווייטוס התגייס לצבא הרומאי ועמד בראש יחידת חיל עזר של חיל פרשים מאורית, שבניגוד לחיילות העזר של האימפריה הייתה יחידה אתנית שפעלה מחוץ למסגרת הצבאית הטיפוסית של חיילות העזר.

קווייטוס הודח ממשרתו באשמת התנהגות לא נאותה, איבד את מעמדו כפרש והושב לבני שבטו, ככל הנראה בימי הקיסר דומיטיאנוס. הוא ויחידתו הוחזרו לשירות בימי הקיסר טריאנוס שנזקק לשירות חיל הפרשים המאורי שלו. הוא שירת בהצטיינות במלחמות הדאקיות בין השנים 101-106[1], ועושרו בא לו מחלקו בשלל המלחמה‏[2].

לא ברור אם היה לו חלק במלחמה הדאקית השנייה, ושיא תהילתו היה על חלקו במלחמות הפרתיות של טריאנוס כנגד האימפריה הפרתית. כהכנה לפלישה למסופוטמיה הוא לקח חלק בכיבוש ארמניה בשנת 114 ושם הכניע את המרדיסטים. לאחר מכן עבר לפעול בצפון מסופוטמיה שם כבש את סינגרה ללא קרב וכן ערים אחרות. במלחמה הוא פיקד על הפרשים המאורים שלו ועל יחידות נוספות. בשנת 116 פרץ מרד בצפון מסופוטמיה (שסופחה לא מכבר כפרובינקיה "מסופוטמיה"). הוא הצליחה להכניע את סינגרה, כבש מחדש את נציבין והחריב את אורפה. הצלחתו בלטה מול הכישלון של אפיוס מקסימוס סנטרה שעמד בראש חיל משלוח רומי וניסה ללא הצלחה לדכא את המרד.

בשנת 117 פרץ מרד התפוצות במצרים, קירנה וקפריסין. בין אם המרד של יהודי מסופוטמיה בא בעקבות מרד התפוצות ובין אם טריאנוס ניסה למנוע מרד מקביל במסופוטמיה באמצעות מכה מקדימה, הוטל על קווייטוס התפקיד של דיכוי יהודי מספטוטמיה. הוא ביצע תפקיד זה ללא רחמים תוך הריגת יהודים רבים‏[3].

טריאנוס גמל לו על הצלחתו והוא קודם במהירות. תחילה הוכלל בין הפראיטורים, ובשנת 117 מונה לקונסול ממשיך. באותה שנה מונה גם למושל יהודה.‏[4] (רונלד סיים העלה השערה כי קוויטוס מונה כנציב בשנת 116 ורק לאחר מכן מונה לקונסול בהיעדרו)‏[5] אוסביוס יוצר את הרושם כי נציבות יהודה ניתנה ללוסיוס קווייטוס כפרס על הטבח שערך ביהודי מסופוטמיה.‏[6] במהלך שלטונו הוא דיכא באכזריות מרד יהודי.‏[7]

קוויטוס היה המושל הקונסלרי הראשון ביהודה. יהודה הפכה מפרובינקייה פרטורינית שבראשה מושל בדרגת פראיטור, לפרובינקייה קונסולרית שבראשה מושל בדרגת קונסול שלרשותו שני ליגיונות. אז גם נכנס לגיון שני ליהודה – צעד שמינוי מסוג זה כרוך בו. עם הגיעו ליהודה הביא איתו קוויטוס לגיון נוסף, הלגיון השני טריאנה, בכך העלה את חיל המצב ביהודה מלגיון בודד לשנים, והכפיל את כוחות העזר בפרובינקיה.

מותו של טריאנוס ועלייתו של אדריאנוס לשלטון בשנת 117, הביא לסיום הקריירה של קוויטוס. אדריאנוס חשש כי לקוויטוס יש שאיפות לשלטון. בשלב הראשון הוא סולק מהפיקוד על חיילו המאורים, שכנראה שירתו עם קוויטוס ביהודה.‏[8] באותו הזמן פרצו מהומות במאוריטניה וייתכן כי לוסיוס קוויטוס עורר אותן. הן דוכאו על ידי קווינטוס מרקיוס טורבו[9], ולאחר מכן הוא הודח מתפקידו כמושל יהודה. שנה לאחר מכן הוצא להורג עם שלושה קונסולארים נוספים באשמת קשירת קשר נגד הקיסר.‏[10] בפקודת הסנט, הוא נרצח בדרכו למאוריטניה. אף שאדריאנוס טען שהרצח בוצע בניגוד לרצונו, ייתכן שאדריאנוס חשש ממנו כמתחרה מסוכן על השלטון.‏[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • E. M Smallwood, Palestine c. AD 115-118, Historia ii (1962), pp. 500-10
  • Ronald Syme, Consulates in Absence, The Journal of Roman Studies, Vol. 48, No. 1/2 (1958), p. 9

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קסיוס דיו סח, 32, 5
  2. ^ קסיוס דיו סט, 2, 5
  3. ^ אוסביוס, תולדות הכנסייה, ד, 2, 5
  4. ^ קסיוס דיו סח, 32, 5
  5. ^ Ronald Syme, Consulates in Absence, The Journal of Roman Studies, Vol. 48, No. 1/2 (1958), pp. 9, no. 108
  6. ^ אוסביוס, תולדות הכנסייה, ד, 2, 5
  7. ^ E. M Smallwood, Palestine c. AD 115-118, Historia ii (1962), pp. 500-10
  8. ^ ג. אלון, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, חלק א', עמ' 257-258
  9. ^ היסטוריה אוגוסטה, חיי אדריאנוס ה, 2, 8, ו, 7
  10. ^ היסטוריה אוגוסטה, חיי אדריאנוס ז,1
  11. ^ קסיוס דיו סט, 2, 5