אריה שרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריה שרון
AryehSharon.jpg

אריה שרון
נולד: 1900
מקום לידה: פולין
נפטר: 1984 (בגיל 84 בערך)
מקום פטירה: פריז
שנות הפעילות: 1984-1929
פרסים: פרס ישראל
פרויקט ידוע: תכנון פיסי לישראל (1951)
אתר אינטרנט [1]
חדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה (כיום ברחוב ארלוזורוב בלב פתח תקווה ונטוש), 2004
בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אוגוסט 2008
מגדל משרדים "בית אגד" בתחנה המרכזית בחיפה, בתכנון שרון-אידלסון ופרייברגר ורוזוב

אריה שרון (28 במאי 1900 - 24 ביולי 1984) היה אדריכל ישראלי זוכה פרס רוקח ופרס ישראל לאדריכלות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון נולד בפולין, עלה לארץ ישראל ב-1920 יחד עם קבוצת הכשרה של תנועת השומר הצעיר והיה ממקימי וממתכנני קיבוץ גן שמואל. חדר האוכל בקיבוץ מהווה את אחת מיצירותיו הראשונות של שרון, וזאת עוד בטרם זכה להכשרה סדירה בתחום התכנון והבנייה. לאחר שש שנות חברות בקיבוץ, פנה ללמוד אדריכלות בבית הספר באוהאוס שבעיר דסאו, שם למד ועבד בין השנים 1926-1929. במהלך לימודיו וכן לאחר השלמתם עבד שרון במשרדו של מנהל בית הספר, האדריכל הנס מאייר. במסגרת זו הופקד שרון על מלאכת תכנון מרכז ההכשרה של האיגודים המקצועיים בברלין, עם השלמת הפרויקט בשנת 1929 מונה שרון למנהל הסניף הברלינאי של משרד הנס מאייר.

בשנת 1931 שב שרון לארץ ישראל והתמקם בתל אביב, בה חבר לאדריכלים צעירים נוספים אשר דגלו ברוח החדשה של המודרניזם, בראשם זאב רכטר ודב כרמי. בתקופה זו החל לתכנן מבנים בתל אביב ומחוצה לה בסגנון בינלאומי. בין עבודותיו הבולטות בשנות ה-30 של המאה ה-20 ניתן למצוא: תכנון תערוכת ההסתדרות (1932), מעונות העובדים ברחוב פרישמן (1935), בית חולים בילינסון בפתח תקוה (1935), חדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה (1936), קולנוע "עמל" בכפר סבא (1936), משק שוורץ בתל נעמה (1940), בית ספר אוסישקין בכפר סבא (1941), בתי קירור בכפר חסידים (1942), רמת יוחנן, משמרות, בית חירות. בין השנים 1941 ו-1947 היה מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בטכניון.

הפרויקט החשוב והמרכזי ביותר שעליו היה מופקד שרון, הינו תוכנית-אב למדינת ישראל, עליה עמל בין השנים 1949 - 1953 כראש אגף תכנון במשרד ראש הממשלה. בתוכנית זו, נתן שרון עדיפות עליונה ליישוב הספר הישראלי, בהתאם לחזון הציוני של אותה תקופה. שרון חילק את מדינת ישראל לארבעה אזורי השפעה כלל ארציים: האזור הצפוני (מהשומרון עד הגליל) - ובירתו העיר חיפה, האזור המרכזי (מנתניה עד רחובות ועד תחילת השפלה) - ובירתו תל אביב, אזור ירושלים ואזור המדבר (הנגב, מדבר יהודה והערבה) - ובירתו באר שבע. ספרו "תכנון פיסי בישראל" הוא למעשה התוכנית הכוללת הראשונה שהציגה מדינת ישראל לשטחה. בשנת 1951 יצאה לאור "תוכנית שרון" שהייתה תוכנית המתאר הראשונה של מדינת ישראל ותפקידה היה פיזור האוכלוסייה בנגב ובגליל. תוכנית המתאר למדינה שנעשתה לאחר מכן הייתה תמ"א 3 שיצאה בשנת 1976.

בשנים 1950 עד 1964 עבד שרון בשיתוף האדריכל בנימין אידלסון. בין המבנים הבולטים אשר יצר בתקופה זו ניתן למצוא: הרחבת בית החולים בילינסון (1954), אודיטוריום בטכניון (1956) ובית החולים סורוקה בבאר שבע (1959). בשנת 1962 היה שרון הראשון מבין האדריכלים בישראל אשר זכה בפרס ישראל בתחום האדריכלות.‏[1]

בשנים 1965-1984 עבד שרון בשיתוף פעולה עם בנו האדריכל אלדר שרון. בין המבנים הבולטים אשר יצר בתקופה זו ניתן למצוא: בית חולים רמב"ם בחיפה (1965), בית חולים גהה בפתח תקוה (1966), בית כור בתל אביב (1966), בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (1970), בניין בנק ישראל ומוזיאון יד מרדכי (1970).

תפיסת האדריכלות של אריה שרון תאמה היטב ואף הובילה את קאנון האדריכלות המקומי. תפיסה אשר התעצבה ברוח הזמן וברוח המקום, מעין מודרניזם אשר הותאם לצרכים המקומיים.

בשנים 1965 עד 1971 עמד שרון בראש אגודת המהנדסים‏[2].

בשנת 1983 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

אריה שרון נפטר ב-1984 ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה שרון, "הבניה הציבורית בארץ", הוצאת אגודת המהנדסים, הארדיכלים והמודדים בארץ ישראל, תל אביב, 1940.
  • אריה שרון, "תכנון פיסי בישראל", הוצאת המדפיס הממשלתי, 1951.
  • יגאל תומרקין, "בזכות קנה המידה: שיחה עם אריה שרון", בתוך: קו 2, 1981.
  • Arieh Sharon, Kibbutz+Bauhaus, Massada, Tel-Aviv, 1976

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]