אריה שרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריה שרון
חדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה (כיום ברחוב ארלוזורוב בלב פתח תקווה ונטוש), 2004
בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אוגוסט 2008

אריה שרון (28 במאי 1900, פולין - 24 ביולי 1984, ישראל) היה אדריכל ישראלי זוכה פרס רוקח ופרס ישראל לאדריכלות.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

שרון עלה לישראל ב-1920 יחד עם קבוצת הכשרה של תנועת השומר הצעיר והיה ממקימי וממתכנני קיבוץ גן שמואל. חדר האוכל בקיבוץ מהווה את אחת מיצירותיו הראשונות של שרון, וזאת עוד בטרם זכה להכשרה סדירה בתחום התכנון והבנייה. לאחר שש שנות חברות בקיבוץ, פנה ללמוד אדריכלות בבית הספר באוהאוס שבעיר דסאו, שם למד ועבד בין השנים 1926-1929. במהלך לימודיו וכן לאחר השלמתם עבד שרון במשרדו של מנהל בית הספר, האדריכל הנס מאייר. במסגרת זו הופקד שרון על מלאכת תכנון מרכז ההכשרה של האיגודים המקצועיים בברלין, עם השלמת הפרויקט בשנת 1929 מונה שרון למנהל הסניף הברלינאי של משרד הנס מאייר.

בשנת 1931 שב שרון לארץ ישראל והתמקם בתל אביב, בה חבר לאדריכלים צעירים נוספים אשר דגלו ברוח החדשה של המודרניזם, בראשם זאב רכטר ודב כרמי. בתקופה זו החל לתכנן מבנים בתל אביב ומחוצה לה בסגנון בינלאומי. בין עבודותיו הבולטות בשנות ה-30 של המאה ה-20 ניתן למצוא: תכנון תערוכת ההסתדרות (1932), מעונות העובדים ברחוב פרישמן (1935), בית חולים בילינסון בפתח תקוה (1935), חדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה (1936), קולנוע "עמל" בכפר סבא (1936), בית ספר אוסישקין בכפר סבא (1941). בין השנים 1941 ו-1947 היה מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בטכניון.

הפרויקט החשוב והמרכזי ביותר שעליו היה מופקד שרון, הינו תוכנית-אב למדינת ישראל, עליה עמל בין השנים 1949 - 1953 כראש אגף תכנון במשרד ראש הממשלה. בתוכנית זו, נתן שרון עדיפות עליונה ליישוב הספר הישראלי, בהתאם לחזון הציוני של אותה תקופה. שרון חילק את מדינת ישראל לארבעה אזורי השפעה כלל ארציים: האזור הצפוני (מהשומרון עד הגליל) - ובירתו העיר חיפה, האזור המרכזי (מנתניה עד רחובות ועד תחילת השפלה) - ובירתו תל אביב, אזור ירושלים ואזור המדבר (הנגב, מדבר יהודה והערבה) - ובירתו באר שבע. ספרו "תכנון פיסי בישראל" הוא למעשה התוכנית הכוללת הראשונה שהציגה מדינת ישראל לשטחה. בשנת 1951 יצאה לאור "תוכנית שרון" שהייתה תוכנית המתאר הראשונה של מדינת ישראל ותפקידה היה פיזור האוכלוסייה בנגב ובגליל. תוכנית שרון ניגנזה עד להקמתם של מינהל מקרקעי ישראל ושל המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. תוכנית המתאר הראשונה למדינה שנעשתה לאחר מכן הייתה תמ"א 3 שיצאה בשנת 1976.

בשנים 1950 עד 1964 עבד שרון בשיתוף האדריכל בנימין אידלסון. בין המבנים הבולטים אשר יצר בתקופה זו ניתן למצוא: הרחבת בית החולים בילינסון (1954), אודיטוריום בטכניון (1956) ובית החולים סורוקה בבאר שבע (1959). בשנת 1962 היה שרון הראשון מבין האדריכלים בישראל אשר זכה בפרס ישראל בתחום האדריכלות.

בשנים 1965-1984 עבד שרון בשיתוף פעולה עם בנו האדריכל אלדר שרון. בין המבנים הבולטים אשר יצר בתקופה זו ניתן למצוא: בית חולים רמב"ם בחיפה (1965), בית חולים גהה בפתח תקוה (1966), בניין כור בתל אביב (1966), בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (1970), בניין בנק ישראל ומוזיאון יד מרדכי (1970).

תפיסת האדריכלות של אריה שרון תאמה היטב ואף הובילה את קאנון האדריכלות המקומי. תפיסה אשר התעצבה ברוח הזמן וברוח המקום, מעין מודרניזם אשר הותאם לצרכים המקומיים.

בשנת 1969 עמד שרון בראש אגודת המהנדסים‏[1].

אריה שרון נפטר ב-1984 ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אריה שרון, "הבניה הציבורית בארץ", הוצאת אגודת המהנדסים, הארדיכלים והמודדים בארץ ישראל, תל אביב, 1940.
  • אריה שרון, "תכנון פיסי בישראל", הוצאת המדפיס הממשלתי, 1951.
  • יגאל תומרקין, "בזכות קנה המידה: שיחה עם אריה שרון", בתוך: קו 2, 1981.
  • Arieh Sharon, Kibbutz+Bauhaus, Massada, Tel-Aviv, 1976

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא