צביר ברווז הבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "M11" מפנה לכאן. לערך העוסק בטנק M11/39 מתוצרת פיאט, ראו פיאט M11/39.
צביר ברווז הבר
Messier11.jpg
כוכבים צעירים כחולים-לבנים וכובים זקנים צהובים-אדומים בצביר ברווז הבר
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים: מגן
שמות נוספים: M11 ,NGC 6705
תאריך גילוי: 1681
סוג: צביר פתוח
בהירות: 6.3+
סיווג מורפולוגי: II,2,r
עלייה ישרה: 18ʰ 51.1ᵐ‏
נטייה: ‏‏16′ ‏06°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת: 5.0-
מרחק בשנות אור: 6,000
קוטר בשנות אור: 50
מספר כוכבים: 2,900

צביר ברווז הבר (נקרא גם Messier 11 ,M11, או NGC 6705) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים מגן הנמצא במרחק של כ-6,000 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-2,900 כוכבים, אחד הצבירים הפתוחים העשירים ביותר המוכרים כיום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצביר התגלה בשנת 1681 על ידי האסטרונום הגרמני גוטפריד קירך (Kirch), שתיאר אותו כערפילית עם כוכב שדרגת בהירותו 8. בשנת 1733 זיהה האסטרונום הבריטי ויליאם דרהאם כי מדובר בצביר כוכבים. שארל מסיה צפה בו בשנת 1764 ותיאר אותו כצביר המכיל כוכבים רבים וכלל אותו בקטלוג מסיה.

לצביר דרגת בהירות 6.3 כך שכמעט לא ניתן להבחין בו בעין. באמצעות משקפת ניתן לזהות אותו כשתי מעלות מדרום מזרח לכוכב β במגן, אך דרוש טלסקופ כדי להבחין בכוכבי הצביר עצמם, שהבהיר שבהם הוא מדרגת בהירות 8. הצביר כולל כ-500 כוכבים מדרגת בהירות 14 או נמוכה יותר, שניתן להבחין בהם באמצעות טלסקופ חובבים איכותי.

מאפייני הצביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של צביר ברווז הבר הוא כ-50 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-6,000 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-14 דקות קשת. צורתו של הצביר משולשת, שבאחד מקודקודיה כוכב בהיר שצבעו כתום, ומזכירה להקת ברווזי בר במעופם ומכאן שמו.

הצביר עשיר וצפוף ביחס לצבירים פתוחים ומכיל כ-2,900 כוכבים. כמו בצבירים פתוחים אחרים, מרבית הכוכבים בצביר הם צעירים מסוג ספקטרלי B, שצבעם כחלחל, אך הוא כולל לא מעט כוכבים זקנים - ענקים צהובים, כתומים ואדומים, שבהירותם גדולה יותר משל הכוכבים הצעירים כך שנוכחותם ניכרת. גילו של הצביר מוערך בכ-250 מיליון שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M11 בקטלוג מסיה באתר SEDS.