M53
| M53 | |
|---|---|
 |
|
| M53 בצילום של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
| קבוצת כוכבים: | שערות ברניקי |
| שמות נוספים: | NGC 5024 |
| תאריך גילוי: | 3 בפברואר 1775 |
| סוג: | צביר כדורי |
| בהירות: | 7.6+ |
| סיווג מורפולוגי: | V |
| עלייה ישרה: | 13h 12m 55.25s |
| נטייה: | 05.4″ 10′ 18°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת: | 8.65- |
| מרחק בשנות אור: | 58,000 |
| קוטר בשנות אור: | 220 |
| מסה במסות שמש: | 826,000 |
| מספר כוכבים: | 250,000> |
M53 (מ-Messier 53, נקרא גם NGC 5024) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי הנמצא במרחק של כ-58,000 שנות אור ממערכת השמש, אחד הצבירים הכדוריים הרחוקים ביותר מכדור הארץ שידועים כיום מבין הצבירים שבשביל החלב.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
הצביר התגלה על ידי יוהאן אלרט בודה שצפה בו ב-3 בפברואר 1775 ותיאר אותו כערפילית עגולה. כשנתיים מאוחר יותר, צפה בצביר שארל מסיה, שתיאר אותו בקטלוג מסיה כ"ערפילית חסרת כוכבים, עגולה וברורה". בשנת 1784 זיהה האסטרונום ויליאם הרשל שזהו צביר וציין שזהו אחד העצמים היפים ביותר שראה בשמים.
בהירותו של הצביר היא מדרגה 7.6 כך שניתן להבחין בו באמצעות משקפת. נחוץ טלסקופ כדי להבחין בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 13. הצביר נמצא כמעלות מצפון-מזרח לכוכב α בשערות ורוניקה. כמעלה ממזרח לו, נמצא צביר כדורי נוסף, NGC 5053, שלו דרגת בהירות 9.5.
מאפייני הצביר [עריכה]
M53 נמצא במרחק של כ-60,000 שנות אור ממרכז הגלקסיה, כך שהוא אחד מהצבירים הרחוקים ביותר ממרכז שביל החלב. גם מרחקו ממערכת השמש גדול במיוחד, כ-58,000 שנות אור, אך הוא מתקרב במהירות של כ-100 קילומטר בשנייה. קוטרו של הצביר כ-220 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-13 דקות קשת - כ-45% מקוטרו של הירח המלא וצורתו מעט סגלגלה. הצביר מכיל למעלה מ-250,000 כוכבים[1] ומסתו כ-826,000 מסות שמש.[2] הספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F6 ועד היום התגלו בו 47 כוכבים משתנים מהסוג של משתני RR בנבל.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ NASA: M53 as Astronomy Picture of the Day, April 9 2012
- ^ J. Boyles, D. R. Lorimer, P. J. Turk, R. Mnatsakanov, R. S. Lynch, S. M. Ransom, P. C. Freire, & K. Belczynski, 2011: YOUNG RADIO PULSARS IN GALACTIC GLOBULAR CLUSTERS p. 10
