ערפילית המשקולת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "M27" מפנה לכאן. לערך העוסק ברובה, ראו M27 Infantry Automatic Rifle.
ערפילית המשקולת
=M27 - Dumbbell Nebula.jpg
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים: שועלון
שמות נוספים: M27, NGC 6853
תאריך גילוי: 12 ביולי 1764
סוג: ערפילית פלנטרית
בהירות: 7.4
עלייה ישרה: 19h 59m 36.34s
נטייה: ‏19.09″ ‏43′ ‏22°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת: 0.52-
מרחק בשנות אור: 1,250
קוטר בשנות אור: 2.9x2.1

ערפילית המשקולת (נקראת גם M27, Messier 27 או NGC 6853) היא ערפילית פלנטרית בקבוצת הכוכבים שועלון שנמצאת במרחק של כ-1,250 שנות אור ממערכת השמש. זו גם הערפילית הפלנטרית הבהירה ביותר באור נראה והראשונה שהתגלתה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערפילית התגלתה על ידי שארל מסיה ב-12 ביולי 1764, במהלך חיפושיו אחר שביטים. הוא הכניסה לקטלוג מסיה כאובייקט מס' 27 וציין כי מדובר בערפילית אובלית ללא כוכבים. בשנת 1782 ציין ויליאם הרשל כי הערפילית מורכבת משני חלקים בהירים המחוברים ביניהם בחלק עמום יותר. הוא שיער כי הערפילית מורכבת מהרבה כוכבים חלשים, אך ציין כי לא מצא שום עדות לכך גם בהגדלה החזקה ביותר. ב-1828 נתן לה ג'ון הרשל את שמה - "ערפילית המשקולת", שכן צורתה נראתה לו דומה לשני כדורים המחוברים במוט צר בדומה למשקולת אימונים.

בשנת 1864 ניתח האסטרונום ויליאם הגינס את הספקטרום של הערפילית וגילה שהאור הנפלט ממנה מורכב מפסי פליטה בודדים ולא מספקטרום רציף האופייני לכוכבים. מכך הוא הסיק שהעצם אינו מורכב מכוכבים כפי ששיערו לפניו.

בשל בהירותה הגבוהה יחסית (דרגת בהירות 7.4) , קל יחסית לצפות בה וניתן להבחין בה אפילו בעזרת משקפת טובה בתנאי תצפית טובים. הערפילית נמצאת כ-3 מעלות מצפון לכוכב γ (גמא) בחץ.

מבנה ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לערפילית צורה של שתי אונות סימטריות מחוברות. ככל הנראה קו הראייה אליה מקביל לקו המשווה שלה. לו קו הראייה היה ניצב לקו המשווה, הייתה צורתה דומה לשל ערפילית הטבעת. הערפילית מתפשטת בקצב של כ-6.8 שניות קשת במאה שנה, כך שעל פי גודלה הנוכחי היא נוצרה לפני 3,000-4,000 שנים (למעשה כ-1,250 שנים יותר בהתחשב במרחק אליה).

כמעט כל הקרינה הנפלטת מהערפילית היא באורך גל של 5,007‏Å הנוצר מחמצן מיונן פעמיים (++O). החמצן מעורר מהקרינה העל-סגולה הנפלטת מהכוכב המרכזי שיצר את הערפילית. קרינה זו אופיינית לערפיליות פלנטריות. מכיוון שאורך גל זה קרוב לשיא הרגישות של העין האנושית, הערפילית נראית בהירה יותר בתצפית ישירה מאשר בצילום. כמות הקרינה הנפלטת בתחום הנראה מהערפילית היא בערך פי 100 מאשר עוצמת הקרינה של השמש.

הכוכב המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הערפילית נמצא ננס לבן חם ביותר, מסוג ספקטרלי O7 שטמפרטורת פני השטח שלו היא כ-85,000 קלווין. לכוכב בהירות נראית מדרגה 13.5, כלומר עוצמת הארה של כשליש מעוצמת ההארה של השמש. העובדה שהערפילית פולטת פי 300 קרינה מהכוכב מראה שכמעט כל הקרינה של הכוכב נפלטת בתחום העל-סגול ונבלעת בערפילית, שקורנת באור נראה.

תצפיות נוספות העלו שככל הנראה יש לננס הלבן בן זוג עמום ביותר שבהירותו הנראית היא מדרגה 17, הנמצא במרחק זוויתי של כ-6.5 שניות קשת, המקבילות למרחק של כ-0.04 שנות אור או כ-2,500 יחידות אסטרונומיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]