אירידיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פלטינה - אירידיום - אוסמיום
 
Rh
Ir
Mt  
 
 
Ir-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 77
סמל כימי Ir
סדרה כימית מתכות מעבר
צפיפות 22560 kg/m3
מראה
לבן, כסוף
Iridium element.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 192.217 amu
רדיוס ואן דר ואלס 137 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 15, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 2739K (2465.85°C)
טמפרטורת רתיחה 4701K (4427.85°C)
לחץ אדים 1.47Pa ב-2,716K
מהירות הקול 4,825 מטר לשנייה ב293K
שונות
אלקטרושליליות 2.20
קיבול חום סגולי 130 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 19.7 106/m·Ω
מוליכות תרמית 147 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה  ? kJ/mol
אנרגיית יינון שנייה  ? kJ/mol
אנרגיית יינון שלישית  ? kJ/mol
אנרגיית יינון רביעית  ? kJ/mol

אירידיום (Iridium) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ir ומספרו האטומי 77.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירידיום הוא מתכת מקבוצת הפלטינה, שצבעה לבן, קשה במיוחד המזכירה את פלטינה. אירידיום הוא המתכת העמידה ביותר בפני קורוזיה, בנוסף לכך הוא לא נתקף על ידי חומצות או על ידי מי מלך. החומרים שיכולים לתקוף אירידיום מתכתי הם מלחים מותכים כמו NaCl או NaCN.

אירידיום הוא היסוד בעל צפיפות החומר השנייה הכי גבוהה (22.56 גרם / סמ"ק) היסוד היחיד שצפוף יותר הוא אוסמיום.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבע, אירידיום מופיע לרוב בקרבת מרבצי יסודות מקבוצת הפלטינה והוא מופק מסחרית כתוצר לוואי של כריית ניקל.
אירידיום הוא יסוד נדיר בכדור הארץ, אך הוא נפוץ למדי במטאוריטים. יש הטוענים כי סיבת נדירותו היא בשל נטיתו להתרכב בברזל, וזה האחרון שקע אל ליבת כדור הארץ, בעת היווצרותו.

ריכוז גבוה יחסית של אירידיום אותר במאגר המים הפוסילים בהר הנגב שבמדינת ישראל ויש הרואים בכך תמיכה לתאוריה שלפיה פגע מטאוריט באזור בתקופות עתיקות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי של אירידיום הוא הקשחת סגסוגות פלטינה. שימושים נוספים:

  • ייצור רכיבים העמידים בפני טמפרטורות גבוהות במיוחד.
  • לאירידיום שימושים כזרז בריאקציות כימיות.
  • מגוון סגסוגות לשימושים שונים.
  • רמת חריגות של אירידיום, הנדיר בכדור הארץ אך נפוץ יותר במטאורים, בסלעי גבול K-T (שכבת הסלעים שבין סלעי הקרטיקון לסלעי השלישון) גרמו להעלת ההשערה שההכחדה הגדולה בסוף הקרטיקון (שסימנה את סוף המזוזואיקון) נגרמה עקב פגיעת מטאור בכדור הארץ ולאישושה. כיום, תאוריית המטאור היא אחד ההסברים המקובלים להכחדת הדינוזאורים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסוד אירידיום זוהה ב-1803 על ידי סמית'סון טננט בלונדון שבאנגליה יחד עם אוסמיום במשקע כהה של פלטינה גולמית שהומסה במי מלך. שמו של היסוד ניתן לו על שם Ιρισ (איריס), המילה היוונית לקשת בענן ושם אלת הקשת היוונית, כיון שלרבים ממלחיו צבעים עזים.

בשנת 1889 שימש מוט שעשוי מסגסוגת 90% פלטינה ו-10% אירידיום כמדד בינלאומי ליחידות מטר וקילוגרם.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירידיום מתכתי אינו חומר מסוכן, אך תרכובותיו עלולות להיות רעילות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]