קטלוג הנשים
 | |
| פרגמנט פפירוס מהמאה ה-2 לספירה, המכיל כמה שורות מקטלוג הנשים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
הסיודוס  |
| שפת המקור |
יוונית איולית |
| סוגה |
פואמה |
| נושא |
מיתולוגיה יוונית |
  | |
קטלוג הנשים (ביוונית עתיקה: Γυναικῶν Κατάλογος, Gynaikôn Katálogos) הוא פואמה אֶפּית המיוחסת למשורר היווני הסיודוס, ומכילה רשימה גנאלוגית של נשים ידועות מהמיתולוגיה היוונית וצאצאיהן המפורסמים.
על פי ה'סודא' (לקסיקון ספרים עתיק) הפואמה כללה במקורה חמישה ספרים והכילה כ- 5,000-4,000 שורות שיר לערך, אלא שרובה של היצירה אבד במהלך השנים. החוקרים הצליחו לשחזר כ-1,300 שורות מהיצירה, בהתבסס על פפירוסים שהכילו קטעים ממנה וכן על ציטוטים שלה שנשתמרו בכתבי מחברים שונים. היצירה, שהייתה פופולרית מאוד בתקופה הקלאסית, יוחסה אמנם להסיודוס בן המאה ה-7 לפנה"ס, אך רוב החוקרים מתארכים את היצירה למאה ה-6 לפנה"ס ושוללים בכך את ייחוסה להסיודוס.[1]
בתקופה הקלאסית כונתה היצירה לעיתים 'אֵהוֹיאָי' (Ἠοῖαι) בשל הנוסחה החוזרת 'אה הוי' (ἢ οἵη = 'או היא אשר...') הפותחת כל קטע ביצירה המתאר את אחת הנשים וצאצאיה.
תוכן הקטלוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
מובנו המילולי של המונח 'קטלוג' ביוונית עתיקה הוא 'לומר הכל', ומקובל להשתמש בו כדי לאפיין קטעים ספרותיים המונים רשימות של אנשים, מקומות או חפצים (כדוגמת 'קטלוג האוניות' המופיע באיליאדה, ספר שני, שורות 759-494). קטלוג הנשים מכיל רשימה של נשים ידועות מהמיתולוגיה היוונית, תוך פירוט האֵלים איתם שכבו והצאצאים שנולדו כתוצאה מכך.
וכך נפתח הקטלוג, לפי הקטעים ששוחזרו עד כה:[2]
ועתה שירו על אודות עדת הנשים – (שירו) נעימות הזמר,
מוזות השוכנות באולימפוס, בנות זאוס האוחז באיגיס[3]
על אודות אלה שהיו אז המצוינות [ ]
אשר התירו חגורן [ ]
במשכבן עם האלי[ם ]
שהרי אז משותפות היו הסעודות, ומשותפות המועצות
לאלים בני האלמוות ולבני התמותה
[...]
ספרנה ל[י על פרי בטנן ובני]הן [הנהדרים ]
על אלה שעמן שכ[ב אבי האדם והאלים]
בהזריעו [ ]
ועל אלה שעמן פוסידו[ן... ]
ועל אלה שעמן אַרֵס [ ]
— קטלוג הנשים, שורות 18-1, בתרגומו של ד"ר גיא דרשן
כמה מהנשים המפורסמות המופיעות בקטלוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הנשים הידועות הנמנות בקטלוג, יש לציין את הבאות:
- ספר ראשון - פירה, פנדורה, לדה, קליטמנסטרה, אלקטרה, איפיגניה (נקראת בקטלוג 'איפימדה').
- ספר שני - אטאלנטה, היפרמנסטרה (בת דנאוס, אם הדנאים), דנאֶה (אמו של פרסאוס).
- ספר שלישי - קסיופאה, אירופה, פסיפאה, אריאדנה.
- ספר רביעי - אלקמנה, איירופה.
- ספר חמישי - הלנה, פנלופה.
חשיבותו של הקטלוג ויחסו ל'תיאוגוניה'[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקטלוג פורס במהלכו עץ גנאלוגי של הגיבורים המפורסמים של המיתולוגיה היוונית, החל מפִּירַה ודאוקליון, הוריהם הקדמונים של היוונים, ועד גיבורי מלחמת טרויה. המיפוי הגנאלוגי נערך הן לפי משפחות והן לפי מיקומים גאוגרפיים, וסיפק אתוס היסטורי משותף למשפחות האריסטוקרטיות ביוון, שחשיבותו השתמרה הרבה אחרי התקופה הארכאית במהלכה חובר הקטלוג.[4]
הקטלוג מזכיר בכמה היבטים את ה'תיאוגוניה' של הסיודוס, וזו אחת הסיבות שהקטלוג יוחס אליו: שתי היצירות עוסקות בפנתיאון האלים האולימפיים, שתיהן עושות זאת בצורה של עץ גנאלוגי ושתיהן מתעדות את הסיפורים המרכזיים של המיתולוגיה היוונית שחלקם אינם ידועים ממקורות אחרים. עם זאת, הקטלוג מתייחד בכך שהוא עוסק גם בבני תמותה ולא רק באלים, ולא זו בלבד, אלא שהוא מתאר את הגנאלוגיה המיתולוגית דרך דמויות נשיות דווקא.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיא דרשן, סיפור בני האלוהים ובנות האדם (בר' ו 1–4) לאור 'קטלוג הנשים' ההסיודי, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כג, תשע"ד, עמ' 178-155
- Hunter, Richard (ed.), The Hesiodic Catalogue of Women: Constructions and Reconstructions, Cambridge 2005 (באתר גוגל ספרים)
- Henderson, Jeffrey (ed.), Hesiod, Volume 2, Loeb Classical Library (LCL) 503, Cambridge 2007 (באתר גוגל ספרים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גיא דרשן, סיפור בני האלוהים ובנות האדם (בר' ו 1–4) לאור 'קטלוג הנשים' ההסיודי, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כג, תשע"ד, עמ' 160.
- ^ גיא דרשן (בהערה לעיל), עמ' 162-161. המילים בסוגריים מעוגלים הן תוספת הבהרה, ובסוגריים מרובעים הם שחזור משוער.
- ^ האַיגֶיס (αἰγίς, aigis) הוא מגן מיוחד אותו נשאו זאוס ואתנה, ובאיליאדה הם מתוארים לא אחת כ"אוחז(ת) באיגיס". ראו בערך Aegis (אנ').
- ^ Hunter, Richard (ed.), The Hesiodic Catalogue of Women: Constructions and Reconstructions, Cambridge 2005, pp. 1-4
| בקרת זהויות |
|
|---|