קלאוס פורמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קלאוס פורמןגרמנית: Klaus Voormann; נולד ב-29 באפריל 1938) הוא אמן, מוזיקאי ומפיק תקליטים גרמני עטור פרסי גראמי. ידוע בעיקר בקשריו עם חברי להקת הביטלס עימם פעל בראשית דרכם בגרמניה, וכן עיצב כמה מעטיפות אלבומיהם. הוא עיצב יצירות אמנות ללהקות רבות כולל הביטלס, הבי ג'יז ועוד. העבודה הבולטת ביותר שלו כמפיק הייתה עבודתו עם להקת Trio, כולל הלהיט ברחבי העולם "Da Da Da". כמוזיקאי, פורמן ידוע בעיקר עקב היותו הבסיסט של להקת מנפרד מאן בשנים 1966-1969, וכבסיס בשורה של הקלטות, כולל כאלה שנעשו ידי חבריו לשעבר של להקת הביטלס.

הקשר שלו עם הביטלס החל בהופעתה הראשונה של הלהקה בעיר הגרמנית המבורג בשנות ה-1960 המוקדמות. הוא גר בדירתה של הלהקה בלונדון יחד עם ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר אחרי שג'ון לנון ופול מקרטני עברו לגור עם בנות הזוג שלהם, ועצב את עטיפת האלבום שלהם, Revolver, שעבורו הוא זכה בפרס גראמי. בעקבות פירוק הלהקה, החלו להיווצר שמועות על הקמת להקה חדשה בשם The Ladders וחבריה הם לנון, האריסון, סטאר ופורמן אך הדבר לא יצא אל הפועל, אם כי כל חברי להקת The Ladders בתוספת בילי פרסטון הופיעו על בהקלטת השיר I'm the Greatest ופורמן אף ניגן באלבומים של לנון, האריסון וסטאר, והיה במשך זמן מסוים חבר בלהקת Plastic Ono Band. בשנת 1990, הוא עצב את העטיפטות של האלבומים של הביטלס The Beatles Anthology.

בשנת 2009, הוא הוציא את אלבומו הבכורה A Sideman's Journey, בהשתתפות מוזיקאים בולטים רבים, כולל שני החברים הנותרים של הביטלס.

פורמן נולד וגדל בצפון העיר ברלין למשפחה מרובת ילדים. בסוף שנות ה-50 עבר לעיר המבורג במטרה להשלים את לימודי האמנות, שם הכיר את חברי "להקת חיפושיות הכסף" (שלאחר מכן התפרסמו כלהקת הביטלס), שבאו להופיע במקום מבריטניה. פורמן התחבר עם ג'ון לנון ועם ג'ורג' האריסון - עמו שמר על קשרי חברות עד למותו של האריסון בשנת 2001.

בראשית שנות ה-60 החליט פורמן לעזוב את גרמניה ולעבור ללונדון, שם התגורר בדירה יחד עם חברי להקת הביטלס, כשלפרנסתו עבד כגרפיקאי. בשנת 1965 עבר פורמן להתגורר בדירה פרטית, אך נשאר בקשר הדוק עם חברי הלהקה, על אף הצלחתם העולמית.

בשנת 1966 הוזמן פורמן לעצב את עטיפת אלבומה של הביטלס: Revolver. העטיפה שיצר פורמן מציגה מעין קולאז' של מחברת רישומים. על אף הצלחתו המסחררת של האלבום, שכרו של פורמן היה לא יותר מ-40 פאונד. על עבודה זו זכה פורמן בפרס הגראמי לעיצוב אלבום.

בשנת 1966 הצטרף פורמן ללהקת מנפרד מן בתור בסיסט.

בספטמבר 1969 גייס אותו ג'ון לנון כנגן בס בלהקת Plastic Ono Band, שנועדה ללוות אותו ואת יוקו אונו בהופעה בפסטיבל רוקנרול ושלם בטורונטו (יחד עם אריק קלפטון והמתופף אלן וייט). בעקבות כך הפך פורמן לציר מרכזי בלהקות הליווי של לנון ואונו ובפרט בתקליט הסולו הראשון של לנון, John Lennon/Plastic Ono Band.

בשנת 1970 חזר פורמן לשתף פעולה עם חברי להקת הביטלס: לצד נגינה בגיטרה בס באלבומיהם של לנון, האריסון ורינגו.

פורמן פרש מעסקי המוזיקה בשנת 1989, והחליט להיות יותר עם משפחתו. הוא גר בסביבות העיר מינכן, ביחד עם אשתו השנייה קריסטין ועם שני ילדיהם. מפעם לפעם הוא מופיע בתוכניות טלוויזיה, בעיקר כשנושאה של התוכנית הוא על שנות ה-60 בכלל, או על להקת הביטלס בפרט. בשנת 1996 הלחין את פסקול הסרט "בילבי".

בשנת 1996, נתבקש קלאוס לעצב את עטיפת אלבום האוסף The Beatles Anthology. בשנת 2007 נתבקש קלאוס לעצב את עטיפת האלבום "Timeless" בעבור להקת Wet Wet Wet.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]