Rubber Soul

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
Rubber Soul
RubberSoulUK.jpg
אלבום אולפן מאת הביטלס
יצא לאור 3 בדצמבר 1965
הוקלט 17 ביוני-12 באוקטובר 1965
סוגה רוק, פולק רוק
אורך 35:50
חברת תקליטים קפיטול, פרלופון, EMI
הפקה ג'ורג' מרטין
כרונולוגיית הביטלס
Help!
‏(1965‏)
Rubber Soul
‏(1965‏)
Revolver
‏(1966‏)

Rubber Soul (נשמת גומי) הוא אלבומה השישי של להקת הביטלס, האלבום יצא בדצמבר 1965. הוא הופק בידי ג'ורג' מרטין, והוקלט בארבעה שבועות בלבד, כדי להספיק לשווקו בחג המולד. הוא היה הישג אמנותי חשוב ביותר ללהקה, והפך להצלחה שיווקית. ב-2003 דורג האלבום במקום ה-5 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים במגזין רולינג סטון.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם האלבום משקף את העובדה שהאלבום מכיל שירים מסגנונות שונים, הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינת התוכן המילולי של שיריו. המוזיקולוגים יוסי מר-חיים ווילפריד מלרס[1] מציינים שהאלבום מהווה נקודת מעבר בין הרוק אנד רול המהווה בעיקר מוזיקה לריקודים לרוק האמנותי, העמוק והמורכב יותר.

האלבום מהווה נקודת מפנה בתחומי הצליל וההפקה המוזיקלית. בשלב זה איפשרה חברת EMI לביטלס ולג'ורג' מרטין שימוש חופשי באולפן מספר 2 באולפני אבי רוד, כך שניתנה להם יד חופשית להתנסות בעבודה רצופת ניסויים באולפן. כמו כן, כל שירי התקליט הוקלטו בטייפ ארבעה ערוצים, המאפשר עושר צלילי ויצירתי רחב בהרבה מטייפ שני הערוצים שהיה מקובל באותה תקופה. הדבר הוביל לקפיצת מדרגה בצליל, הן של הלהקה והן של עולם המוזיקה הקלה בכלל. התקליט כולל כמה מהתופעות החלוציות בתחום. כך למשל, בשיר Norwegian Wood מופיע לראשונה סיטאר בשיר רוק (על הסיטאר ניגן ג'ורג' האריסון). בשיר Think for Yourself מופיע לראשונה פאז-באס (גיטרה בס עם דיסטורשן). השירים Michelle, In My Life ו-Girl מכילים התייחסות חלוצית למוזיקה קלאסית הן בהיבטי התזמור והמבנה (Michelle) והן במעברים קלאסיים ממש (סולו הפסנתר הבארוקי ב-In My Life). בתקליט אף טמונים הזרעים הראשונים למוזיקה הפסיכדלית. ניצנים אלו להתפתחויות מוזיקליות ורב-גוניות מוזיקליות המשיכו ללוות מכאן והלאה את עבודת הלהקה, כאשר חבריה התנסו יותר ויותר בסגנונות מוזיקליים, צלילים ורעיונות חדשים.

תכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד אלבום זה נכתבו שירי הלהקה במסורת הרוק אנד רול הקלאסי, והיו בדרך כלל שירי אהבה פשוטים. באלבום זה הופיעו לראשונה שירים על מערכות יחסים מורכבות יותר מבחור פוגש הבחורה, החל מהבלדה "Norwegian Wood", המספרת על פגישה לילית עם בחורה מוזרה, וכלה בשיר "Girl" המספר על אהבה לבחורה הגורמת לבחור רק נזק וכאב. בנוסף האלבום מכיל לראשונה שיר פסיכדלי פילוסופי "Nowhere Man".

התגובות לאלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Rubber Soul היה הצלחה מבחינה מסחרית. האלבום שהה במשך 42 שבועות במצעד הלהיטים הבריטי החל מה-11 בדצמבר 1965, ובחג המולד הוא החליף את Help!, אלבומה הקודם של הלהקה, בראש טבלאות הלהיטים, עמדה שבה יחזיק האלבום במשך שמונה שבועות. האלבום היווה זינוק אמנותי משמעותי לגבי הלהקה, והוא מצוין לעתים קרובות על ידי מבקרים וכמו כן על ידי חברי הלהקה כנקודה שבה סאונד המרזיביט שאפיין את הביטלס בתחילתת דרכם החל להשתנות לסאונד הפופ/רוק האלקטרוני והמתוחכם שאפיין את הלהקה בהמשך דרכה. זמן מה לאחר צאתו של Rubber Soul, אמר ג'ון לנון שזה היה האלבום הראשון של הביטלס שבמהלך ההקלטות שלו הייתה ללהקה שליטה אמנותית מוחלטת, ובנוסף גם מספיק זמן אולפן כדי לפתח ולשכלל סגנונות סאונד חדשים.

וילפריד מלרס מצביע על כך שהעובדה שבעיצומם של ימי ההופעות האינטנסיביות ותופעות הביטלמניה המטרידות הצליחו חברי הביטלס לא רק לשרוד אלא אף לבצע קפיצת מדרגה אמנותית של ממש מצביעה על הכשרון האדיר, בעיקר של לנון ומקרטני ועל האופי החזק של הלהקה בשלב זה. מאידך גיסא, התקופה גם סייעה לביטלס להגיע להישגם פורץ הדרך. הניסיון ואהבת הקהל בהופעות והלגיטימציה הממסדית הקנו לחברי הלהקה ולמנהליה את הביטחון הדרוש למהלך נסיוני.

Rubber Soul מצוין לעתים קרובות כאחד האלבומים הגדולים ביותר בהיסטוריה של מוזיקת הרוק. בשנת 1988 דירגו אותו קוראי המגזין "Q" במקום ה-40 ברשימת האלבומים הטובים ביותר של כל הזמנים, וב-2000 הציב אותו המגזין במקום השני ברשימת 100 האלבומים הבריטיים הגדולים ביותר אי פעם. בשנת 2001, ערוץ VH1 דירג אותו במקום השישי ברשימה דומה. ב-2003 דורג האלבום במקום החמישי ברשימת 500 האלבומים הגדולים ביותר של כל הזמנים של המגזין רולינג סטון, וב-2006 נבחר על ידי מגזין Time כאחד ממאה האלבומים הבריטיים הטובים ביותר של כל הזמנים.

רשימת רצועות (האלבום הבריטי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו על ידי ג'ון לנון ופול מקרטני, למעט אם צוין אחרת.

רצועה שירה מובילה אורך
צד ראשון
1. Drive My Car פול מקרטני 2:30
2. Norwegian Wood ג'ון לנון 2:05
3. You Won't See Me פול מקרטני 3:22
4. Nowhere Man ג 'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' האריסון 2:44
5. Think for Yourself (ג'ורג' האריסון) ג'ורג' האריסון 2:19
6. The Word ג 'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' האריסון 2:43
7. Michelle פול מקרטני 2:42
צד שני
1. What Goes On רינגו סטאר 2:50
2. Girl ג'ון לנון 2:33
3. I'm Looking Through You פול מקרטני 2:27
4. In My Life ג'ון לנון 2:27
5. Wait ג'ון לנון ופול מקרטני 2:16
6. If I Needed Someone (האריסון) ג'ורג' האריסון 2:23
7. Run for Your Life ג'ון לנון 2:18

כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטלס

מוזיקאים נוספים והפקה

השפעות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "Norwegian Wood" היווה את ההשראה לספר הפופולרי יער נורבגי של הרוקי מורקמי, אך התרגום שגוי, שכן הביטלס התכוונו לחומר "עץ נורבגי" (כלומר wood במשמעות של חומר גלם ולא יער).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]