Magical Mystery Tour

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
Magical Mystery Tour
TheBeatlesMagicalMysteryTouralbumcover.jpg
אלבום אולפן מאת הביטלס
יצא לאור 27 בנובמבר 1967
הוקלט נובמבר, 1966 - נובמבר 1967
סוגה רוק, רוק פסיכדלי, פרוטו פרוג
אורך 36:52
חברת תקליטים אפל, פרלופון, EMI
הפקה ג'ורג' מרטין
כרונולוגיית הביטלס
Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band
‏(1967‏)
Magical Mystery Tour
‏(1967‏)
The White Album
‏(1968‏)

Magical Mystery Tour (מסע הקסם המסתורי) הוא אלבום האולפן התשיעי של הביטלס, אשר הופץ בליווי סרט באותו שם. האלבום יצא בנובמבר 1967 בבריטניה ובדצמבר אותה שנה בארצות הברית. זהו האלבום הראשון של הביטלס שיצא לאחר מותו של אמרגן הלהקה בריאן אפשטיין. בסרט אשר ליווה את האלבום נכללו שירים מהצד הראשון של התקליט.

הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Magical Mystery Tour (סרט)

לאחר יציאת האלבום "סרג'נט פפר", פול מקרטני רצה ליצור סרט שמבוסס על הביטלס ועל המוזיקה שלהם. הסרט תוכנן להיות ספונטני וללא תסריט קבוע מראש, כאשר העלילה מתקדמת תוך כדי אלתור. הרעיון הכללי הוא : קבוצה של בריטים רגילים (ביניהם חברי הביטלס), הנוסעת בסוג של אוטובוס צבעוני ומקושט - יוצאת למסע מופלא שבמהלכו "מתחילים לקרות דברים מוזרים ומסתוריים". הסגנון מזכיר את עבודתו (Merry Pranksters) של היוצר האמריקאי החשוב קן קיזי (Ken Kesey).

הסרט נעשה, אך הציפיות ל"מסע מופלא" התבדו. במקרה אחד במהלך צילומי הסרט, התקבץ מספר גדול של מכוניות סביב האוטובוס, מתוך סקרנות לראות מה זוממים נוסעיו. בסופו של דבר גרמו הצופים הסקרנים לפקק תנועה גדול שהעיק על צילומי הסרט. העניין הסתיים כאשר לנון קרע בעצבנות את כיתובי-היד שקישטו את האוטובוס.

הסרט הוא הפרויקט הראשון של הביטלס לאחר מותו של האמרגן, בריאן אפשטיין באוגוסט 1967. הועלו ספקולציות רבות בנוגע לאופיו המבולגן של הפרויקט - כמו העדר תסריט ובימוי מקצועי - כפועל יוצא של העדרותו של אפשטיין. הסרט שודר בטלוויזיה פעמיים (ברשת BBC) במהלך חופשת חג-המולד בשנת 1967 אך נקטל על ידי הביקורת ברגע יציאתו. לעומת זאת, נראה כי סטיבן ספילברג הושפע מהסרט כאשר היה סטודנט לקולנוע (פול מקרטני אמר בראיון לסדרת האנתולוגיה: "קראתי שהוא אמר שבזמן לימודיו הסרט משך את תשומת לבו ושל חבריו, והיחס אליו היה כאל סרט אמנותי ולא כאל סרט סטנדרטי")‏‏‏[1].

היו תוכניות לשדר את הסרט בטלוויזיה (ABC) בארצות הברית, אך בסופו של דבר הסרט נגנז והגיע למסכים בארצות הברית רק באמצע שנות ה-70 כאשר צבר תאוצה בקרב חוגי סטודנטים וחובבי סרטים אלטרנטיבים. כיום הוא נחשב לסרט פולחן קלאסי.

פסקול הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשוואה לסרט עצמו, הפסקול התקבל באהדה רבה יותר מהמבקרים ואף היה מועמד לזכייה בפרס הגראמי עבור התקליט הטוב ביותר של שנת 1968. כמו כן, הגיע הפסקול למקום ראשון במצעד בארצות הברית למשך 8 שבועות. הוא שוחרר בבריטניה במהלך דצמבר 1967 בגרסת תקליט קטן (EP) כפול. הגרסה האמריקנית שוחררה בשלהי נובמבר 1967 בתור תקליט אריך-נגן (LP). ישנם הבדלים בין שתי הגרסאות בעיצוב העטיפה ובארגון סדר השירים. התקליט חולק לשני צדדים, כאשר בצד הראשון מופיע פסקול הסרט ובצד השני מופיעים סינגלים משנת 1967. הגרסה הבריטית כוללת את שירי הפסקול בלבד.

צד א' (לפי הגרסה האמריקאית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצד הראשון הוא דוגמה מושלמת למוזיקה מעידן הפסיכדליה המוקדם. הצד נפתח עם רצועת הנושא הרוקסיטית "Magical Mystery Tour", העושה שימוש ברמקול מסתובב ומלוטרון לשם יצירת צליל היקפי פסיכדלי. הצד ממשיך עם השיר השקט "The Fool on the Hill" של מקרטני. לדברי המוזיקולוג יוסי מר-חיים[2] שיר זה שייך לסוגת השירים ה"הומניסטיים-אוניברסליים" של מקרטני כמו Eleanor Rigby ו-Penny Lane. פול מנגן בשיר זה בחליל צד וחלילית וזו הפעם הראשונה שהוא מוקלט מנגן בכלי נשיפה מעץ.

הרצועה הבאה התקליט היא היצירה האינסטרומנטלית "Flying" שהולחנה על ידי כל ארבעת חברי הביטלס (זוהי היצירה האינסטרומנטלית השנייה סה"כ שהביטלס יצרו עד אז). הרצועה הרביעית היא יצירתו הפסיכדלית של האריסון "Blue Jay Way". שיר זה, למרות שנכתב בסולם לפי ראגה הודית, איננו שיר הודי לא במוזיקה שלו ולא בתכניו. גם הסיטאר בו מנגן האריסון הוא בעל תפקיד שונה וצליל שונה מזה הנהוג במוזיקה הודית. האריסון כתב את השיר על חוויה בה חיכה ברחוב בשם זה בלוס אנג'לס. הרצועה החמישית היא שירו של מקרטני, "Your Mother Should Know", המדגים שימוש של מקרטני בחומרים מלודיים והרמוניים המאפיינים את המוזיקה של שנות ה-20 של המאה ה-20.

הרצועה השישית שסוגרת את צד הפסקול היא יצירת האוונגרד של לנון, "I Am The Walrus" (אני סוס-הים), השיר היחיד שתרם לנון לתקליט זה. השיר מכיל צירופי מילים ומשפטים בסגנון אי-גיון (נונסנס) המושפעים מכתבי לואיס קרול ושנכתבו תוך "טריפים" של LSD. לטענת לנון בראיון עמו, השיר נכתב ברוחו של בוב דילן לפיה "אל תגיד שום דבר באופן פשוט כשאפשר לומר אותו באופן מסובך" ולפיכך הוא מכיל רמזים מעורפלים. אחת התמות המרכזיות בשיר היא לעג של לנון לתופעת הארי קרישנה. מבחינה מלודית והרמונית השיר נע בין מספר מוקדים ובשיאו קיימת שבירה מקטע רוק-גיטרות, דרך אקורד המנוגן על ידי תזמורת למנגינה שונה לגמרי בה מושרת השורה "יושב בגן אנגלי, ממתין לשמש שתבוא/ אם השמש לא תבוא אתה תשתזף מהגשם האנגלי". דמותו של סוס הים נלקחה מהשיר "סוס הים והנגר" שבספרו של קרול "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם". בראיון עמו טען לנון כי לא שם לב לעלית השיר ולא ידע כי סוס הים הוא דמות שלילית וחמדנית. מפרשי השיר נאחזו בעובדה זו כדי לראות בו התרסה כנגת הקפיטליזם (בשל השורה "אני סוס הים, אתה/אתם סוס הים"). ברוח הגישה להמשיך ולפתח את השיר בקודה, לאחר סיומו, מוכפלת בסוף שיר מספר פעמים רב השורה "Ha Ha Everybody got one", המעורבלת יחד עם קולות רדיו שהיה פתוח בתחנת BBC שישדרה את "המלך ליר" לשייקספיר[2]. בשיר "Looking through a glass onion" מהאלבום הלבן מתייחסים הביטלס לשיר ולסצנה בו הוא מופיע בסרט, בה חובש מקרטני את מסכת סוס הים. כמענה לטירוף חיפוש הרמזים התומכים כביכול בתאוריית הקשר על מותו של פול מקרטני נאמר בשיר "והנה עוד רמז אחד לכולכם... סוס הים היה פול".

צד ב' (לפי הגרסה האמריקאית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צד ב' כולל אוסף של להיטי הביטלס מהתקופה שלא יצאו על גבי תקליט אריך-נגן. הצד מתחיל עם השיר "Hello Goodbye" (תשובתו האמנותית של מקרטני לשירו של לנון "I Am The Walrus"). שתי הרצועות הבאות הן שתי יצירות חצי-אוטוביוגרפיות מנוגדות לחלוטין בסגנונן: השיר "Strawberry Fields Forever" של לנון, המאופיין במילים ומלודיה כבדות ומדכאות ושירו של מקרטני, "Penny Lane" המביא לידי ביטוי את יכולותיו הקוליות של מקרטני והמלודיה שלו מבטאת נוסטלגיה עליזה וזוהרת. שני השירים הוקלטו בזמן העבודה על האלבום "סרג'נט פפר" ויצאו כתקליטון כפול.

שאר הרצועות בצד השני כוללות את היצירה פרי-שיתוף הפעולה בין מקרטני ולנון – "Baby, You're a Rich Man" (שיצא כצד ב' של התקליטון All you need is love). הצד השני מסתיים עם המנון האהבה האוניברסלי שכתב לנון, "All You Need Is Love", שחובר במיוחד עבור שידור הלוויין הראשון ב-25 ביוני 1967 ושודר ב-26 מדינות לכ-400 מליון צופים, במסגרת התוכנית "Our World" של ה-BBC.

רשימת הרצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי ג'ון לנון ופול מקרטני, למעט אם צוין אחרת. 

צד א'
מס' שם שירה מובילה אורך
1. "Magical Mystery Tour" מקרטני והאריסון 2:48
2. "The Fool on the Hill" מקרטני 3:00
3. "Flying" (לנון, מקארטני, האריסון, סטאר) אינסטרומנטאלי 2:16
4. "Blue Jay Way" (האריסון) האריסון 3:50
5. "Your Mother Should Know" מקרטני 2:33
6. "I Am the Walrus" לנון 4:35
צד ב'
מס' שם שירה מובילה אורך
1. "Hello, Goodbye" מקרטני 3:24
2. "Strawberry Fields Forever" לנון 4:05
3. "Penny Lane" מקרטני 3:00
4. "Baby, You're a Rich Man" לנון 3:07
5. "All You Need Is Love" לנון 3:57
אורך כולל:
36:35

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]