לילה של יום מפרך (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
A Hard Day's Night
A Hard Days night movieposter.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: A Hard Day's Night
בימוי: ריצ'רד לסטר
הפקה: וולטר שנסון
תסריט: אלן אואן
שחקנים ראשיים: ג'ון לנון
פול מקרטני
ג'ורג' האריסון
רינגו סטאר
מוזיקה: הביטלס
חברת הפצה: יונייטד ארטיסטס
הקרנת בכורה: 6 ביולי 1964
משך הקרנה: 87 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 189,000‏£
הכנסות: 12,299,668‏$
פרסים: מועמדות לשני פרסי אוסקר לפסקול ולתסריט
פרס גראמי על פסקול
דף הסרט ב-IMDb

"A Hard Day's Night" (לילה של יום מפרך) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1964 שבו מככבים חברי להקת הביטלס. הסרט, בבימויו ריצ'רד לסטר לפי תסריט של אלן אואן, הוא קומדיה מוזיקלית המציגה יום טיפוסי לכאורה בחייה של הלהקה, בשיאה של תופעת הביטלמניה.
"A Hard Day's Night" היה הסרט הראשון שבו השתתפו חברי הביטלס והקרנת הבכורה שלו התקיימה בבריטניה ב-6 ביולי 1964.
"A Hard Day's Night" הוא גם שמו של אחד מאלבומי הלהקה המכיל את פסקול הסרט, ושמו של אחד משיריה. הסרט נבחר על ידי השבועון טיים מגזין למקום 55 בין "100 הסרטים הגדולים ביותר בכל הזמנים"‏[1].

שם הסרט נטבע על פי ביטוי של רינגו סטאר לתיאור ליל הקלטות ארוך. בישראל שווק הסרט תחת השם "ארבעת המופלאים".

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מציג יום בחייהם של חברי הביטלס בסגנון מוקומנטרי. חברי הביטלס, ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר, נראים בסרט כשהם בורחים ממעריצים, עורכים חזרות לקראת הופעה, מתראיינים לעיתונות ומופיעים מול קהל.

ה"סבא" של פול מקרטני נוסע ביחד עם הלהקה, ומדכא את רינגו, שבורח, והלהקה מנסה לחפש אותו. בעוד שהכוונה המקורית הייתה לתעד את חיי הביטלס בתקופת ההופעות האינטנסיביות שלהם, דמות הסבא הוכנסה על ידי התסריטאי אואן על מנת ליצור סצנות ומצבים הומוריסטיים ופרועים. אואן בנה לשון שנונה של דיאלוגים שהתבססה על שנינותם הטבעית של חברי הלהקה, בעיקר ג'ון, כפי שהתבטאה בעשרות מסיבות עיתונאים ועל סגנון ליברפולי אותנטי. עם זאת, חלק משורות התסריט שונו תוך כדי חזרות לפי הצעותיהם של חברי הלהקה, על מנת לשוות להם צליל אותנטי יותר.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לחברי הביטלס מופיעים בסרט הקומיקאי הבריטי וילפריד ברמבל (Wilfrid Brambell) בתפקיד סבא של פול; נורמן רוסינגטון (Norman Rossington) בתפקיד מנהלם הבדיוני של הביטלס (לפי דמותו של בריאן אפשטיין); ויקטור ספינטי (Victor Spinetti), המופיע בסרטים נוספים שעשו הביטלס, מגלם במאי טלוויזיה נלעג והיסטרי שחברי הלהקה מטריפים עד אובדן עשתונות. בריאן אפשטיין האמיתי מופיע בסרט בתפקיד קטן כניצב ללא קרדיט בלובי המלון בו משתכנים חברי הלהקה‏[2].

ג'ורג' האריסון נפגש על הסט עם אשתו לעתיד, פטי בויד, המגלמת תלמידת תיכון הנפגשת עם הביטלס ברכבת.

התייחסות הביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הפתיע את רוב המבקרים. באותה תקופה ראו אור מספר "סרטי נעורים" דלי עלילה וחסרי ערך אמנותי. הנטייה הייתה לשייך גם את "לילה של יום מפרך" לסוגה נחותה זו. אולם האיכות האמנותית של הצילום, הרעננות והטבעיות של חברי הלהקה, הבינוי של לסטר והכתיבה של אואן הפתיעו את מבקרי הקולנוע שרבים מהם באו לקלל ויצאו מברכים‏[3][4].

מבקרי תרבות העריכו את האמירה המרדנית של הסרט כנגד הסדר המעמדי בבריטניה, כנגד הכבוד שנדרשו האזרחים לרחוש לערכים צבאיים ולאומיים וכנגד ההתייחסות של הדור המבוגר לדור הצעירים וחוסר ההבנה של האינדיבידואליזם המתפתח והיצירתי של הדור הצעיר.

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 היה מועמד "לילה של יום מפרך" לזכייה בשני פרסי אוסקר: עבור הפסקול הטוב ביותר ועבור התסריט הטוב ביותר. באותה שנה זכו ג'ון לנון ופול מקרטני בפרס הגראמי עבור הפסקול של הסרט. כמו כן היו מועמדים כל חברי הלהקה בקטגוריית "השחקן המבטיח ביותר לתפקידים ראשיים בקולנוע" (Most Promising Newcomer to Leading Film Roles) מטעם האקדמיה הבריטית לקולנוע (BAFTA).

אתר Rotten Tomatoes מציין את הסרט כבעל 100% ביקורות חיוביות ומציין שהוא עובר את מבחן הזמן שחלף מאז הפקתו ונותר רענן, רלוונטי ומהנה כשהיה.

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המילה "ביטלס" אינה נזכרת בסרט אפילו פעם אחת.
  • הזמר פיל קולינס הופיע בצעירותו כניצב בסרט וניתן לראותו בין קהל המעריצים של הביטלס בסצנת ההופעה.

שירים מהסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]