קליארכוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קליארכוסיוונית: Kλέαρχoς) היה פילוסוף יווני מאנשי האסכולה הפריפטטית בן המאה הרביעית לפני הספירה.

קליארכוס נולד בערך בשנת 350 לפנה"ס בסולי שבקפריסין, עבר ללמוד אצל אריסטו ולאחר מותו של זה למד אצל תאופרסטוס.

קליארכוס גילה עניין בדתות ובתרבויות בנות זמנו, בעיקר של פרסים, יהודים והודים. חיבר ספר שאבד בשם על השינה ויוסף בן מתתיהו מצטט בספרו נגד אפיון את קליארכוס המספר כי אריסטו פגש חכם יהודי, שוחח עמו ארוכות בעניינים שונים והתפעל מידיעותיו וממידותיו, והודה שלמד ממנו הרבה. על פי הנאמר אצל קליארכוס, מוצא היהודים הוא בהודו

ואני חושב, כי גלוי הדבר לכל, אשר אותנו זכר המשורר בזאת, כי הררי שלם נמצאו בארץ מושבנו, וגם שם היאור נקרא ים המלח, כי הוא הגדול ורחב הידיים בכל יאורות סוריה. כה העלה חוירילוס את זכרנו, ואמנם לא רק ידוע ידעו היוונים את היהודים, כי אם השתוממו עליהם, לעת פגשם אותם, ולא הרעים אשר בקרה היוונים (הוקירו אותם), כי-אם האנשים אשר נפלאו בחכמתם מאוד. - ואת הדבר הזה קל להוכיח: כי קליארכוס, תלמיד אריסטוטליס, אשר לא עלה עליו בחכמה אף אחד מחכמי הפריפטוס‏, כותב בספרו הראשון על דבר השינה, כי אריסטוטליס רבו סיפר לו על איש יהודי אחד, ושם את הדברים בפי אריסטוטליס עצמו, וכה כתוב שם: (אמר אריסטוטליס:) "אילו באתי להרבות דברים, ארך סיפורי מאוד, אך לא למותר יהיה לבר על נפלאות האיש הזה, ועל חכמתו‏. דע לך היפרידס, כי אספר לך בזה דברים נפלאים הדומים לחלום". והיפרידס השיב בכבוד ובמורא: "על כן אנחנו מתאווים כולנו להקשיב לדבריך." "לא – אמר אריסטוטליס – עלינו למלא את מצוות בעלי המליצה, ולברר לראשונה את מוצא השם הזה, למען אשר לא נכחש במלמדינו שקיבלנו מהם את השמועות." "דבר – אמר היפרידס – ככל הטוב בעיניך." ועל זאת ענה (אריסטוטליס): " האיש הזה היה יהודי מחילת-סוריה, ואלה (היהודים) הם צאצאי חכמי הודו‏, כי החכמים הם, כמו שאומרים בפי ההודים 'קלנים', ובפי הסורים: 'יהודים', וככה נקראו על שם מקומם, כי הארץ אשר הם יושבים בה מכונה 'יהודה', ושם עירם מוזר מאוד, כי הם קוראים לה 'ירושלם'. והנה האיש הזה עבר בהרבה ארצות נכריות, וירד במקומות היבשה אל חוף הים, והוא היה (נעשה) יווני, לא בשפתו בלבד, כי אם גם בנשמתו. ולעת מגורנו בארץ אסיה, הגיע האיש אל מקומותינו ופגש אותנו, ואתנו אחדים מאנשי המדע, אשר ביקש לבחון את חכמתם, והתחבר עם רבים מן המשכילים, אך העניק להם הרבה יותר משקיבל מהם." אלה הדברים דיבר אריסטוטליס בספר קליארכוס, ועוד הרבה לספר על האיש היהודי הזה, על פרישותו בהליכות חייו ועל בינתו. וכל הרוצה להוסיף דעת בזה, יוכל לקרוא בדברי הספר. כי אני נזהר מהרבות דברים יותר מדי הצורך. ואמנם קליארכוס דיבר את הדברים האלה בצאתו מגדרו‏, כי דבר אחר היה עניינו.

– נגד אפיון, תרגום יעקב נפתלי שמחוני הוצאת שטיבל, תרצ"ט