קרל הארבעה עשר, מלך שבדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרל הארבעה עשר יוהאן (26 בינואר 1763 - 8 במרץ 1844), נולד כז'אן ברנדוט ובבגרותו נודע בשם ז'אן בטיסט ג'ול ברנדוט, היה מייסד שושלת המלוכה ברנדוט ומלך שבדיה ונורבגיה (תחת השם קרל השלישי יוהאן).

קרל הארבעה עשר

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר פו שבצרפת. נכנס לשירות הצבא הצרפתי ב-1780 והתקדם במהירות בימי המהפכה הצרפתית. שירת תחת נפוליאון בונפרטה בתפקידים צבאיים, פוליטיים ודיפלומטיים וזכה בתואר מרשל של צרפת בצבאו של נפוליאון. בנוסף לתפקידיו הצבאיים שימש מושל הנובר וזכה מידי נפוליאון בתואר האבירות נסיך פונטה קורבו. אך דווקא מבחינה צבאית היה ידוע כהססן שבמרשלים הצרפתיים. הססנותו הרבה גרמה להאשמתו בפחדנות ולא אחת גרמה למצבים קשים בשדות הקרב. כך היה הססן ולא החלטי בעת התמרון בקרב אוסטרליץ ולא תגבר את דאבו בקרב אאורשטט (Auerstedt), אף שהיה במרחק קטן ממנו. במהלך קרב וגראם, ב-6 ביולי 1809, סולק מן מהפיקוד לאחר שעורר את חמתו של נפוליאון בפקודת-יום מתרברבת שהוציא.

ברנדוט היה איש גבה קומה ועל הפרש הגובה שבינו לבין הקיסר נרקמו סיפורים רבים. לאחר סילוקו מצמרת הפיקוד הופקד על ארגון הגנת הולנד מפני פלישה בריטית אפשרית, ובאוגוסט 1810 היה בדרכו לשמש כמושל רומא, כאשר התבשר כי הממשלה השבדית בחרה בו לנסיך הכתר, כיורשו של קרל השלושה עשר, שהיה חשוך ילדים. בנובמבר אימץ אותו המלך בשם קרל יוהאן. במעמדו כנסיך הכתר הוביל קרל את ההשתלטות על נורבגיה. צמרת הצבא השבדית הייתה מעוניינת במינוי איש צבא למלך, בתקופה של חוסר יציבות מדינית ואתגרים צבאיים, וברנדוט היה אהוד בשבדיה הודות ליחס האנושי שהעניק לשבויים שבדים כאשר פיקד על מסע מלחמה בדנמרק.

ברנדוט היה נשוי לדזירה קלארי, שהייתה ארוסתו לשעבר של נפוליאון בונפרטה. הזוג נישא בשנת 1798 כשנתיים לאחר שנישא נפוליאון לז'וזפין דה בוארנה (שעקב היכרותה עם נפוליאון התפרקו אירוסי דזירה ובונפרטה). דזירה הוכתרה ב-1829 כמלכת שבדיה ונורבגיה.

ברנדוט, או בשמו החדש, קרל הארבעה עשר, הומלך ב-1818 בעקבות מותו של קרל השלושה עשר על שבדיה ונורבגיה שהייתה אז חלק מממלכת שבדיה. היה מלך אהוד מאוד, למרות התנגדות עזה לדעותיו השמרניות. תחת שלטונו נשמר שלום רצוף והממלכה כולה התפתחה כלכלית בזכותו. נפטר בסטוקהולם. אחריו עלה למלוכה בנו, אוסקר הראשון.

מיתוס פופולרי, שלא זכה לאישור, טוען כי לאחר מותו ב-1844 נמצאה על גופו כתובת הקעקע "Mort aux rois" ("מוות למלכים"), מזכרת מימי המהפכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
קרל ה-13
מלכי שבדיה הבא:
אוסקר הראשון