קורסיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Région Corse
דגל Région Corse
עיר בירה אז'אקסיו
שטח 8,680 קמ"ר
נשיא החבל קאמיל דה רוקה סרה
אוכלוסין
 - 2004 הערכה
 - [[{{{שנת מפקד}}}]] מפקד
 - צפיפות אוכלוסין

272,000
281,100
32.3 נפשות לקמ"ר
מחוזות צרפת קורס דו סוד (Corse-du-Sud)
(Haute-Corse) הוט קורס
רבעים 5
קנטונים 52
קהילות 360
מפה של {{{שם המחוז}}}

קורסיקה (צרפתית: Corse, קורסיקנית: Corsica) היא האי הרביעי בגודלו בים התיכון (אחרי סיציליה, סרדיניה וקפריסין) ומהווה חבל של צרפת.

תוכן עניינים

[עריכה] גאוגרפיה

קורסיקה מופרדת מסרדיניה על ידי מצר בוניפאצ'יו, שרוחבו 11 ק"מ.

קורסיקה הינו אחד מחבלי צרפת (Régions de France). באי מתגוררים 281,100 תושבים, ושטחו 8,682 קמ"ר. רוב שטחו של האי הררי, והנקודה הגבוהה באי היא הר קינטו שגובהו 2,710 מטרים. באי נמצא פארק גדול המגן על צמחי האי והחיות בו (Parc Naturel Régional de Corse). פארק זה הוקם בשנת 1972 והוא מהווה אתר מורשת עולמי של אונסק"ו.

הערים העיקריות באי:

אז'אקסיו (Ajaccio) (בקורסיקנית: Aiacciu), עיר הבירה
באסטיה (Bastia) (בקורסיקנית: Bastia)
קורטה (Corte) (בקורסיקנית: Corti)
סארטן (Sartene) (בקורסיקנית: Sartè)
סן פלורן (Saint-Florent) (בקורסיקנית: San Fiurenzu)
קאלוי (Calvi) (בקורסיקנית: Calvi)
פורטו וקיו (Porto-Vecchio) (בקורסיקנית: Porti Vechju)
בוניפציו (Bonifacio) (בקורסיקנית: Bunifaziu)

[עריכה] היסטוריה

האי היה תחת השפעה ושליטה קרתגאנית עד ל-237 לפני הספירה, עת נכבש על ידי הרפובליקה הרומית. הוא נשאר בשליטה רומית עד לכיבושו בידי הואנדלים ב-430 לספירה. האי נכבש בידי הביזנטים ב-522. עם קריסתה של האימפריה הביזנטית, האי נשלט בידי מספר מדינות, בכללם גם לומבארדים וערבים.

האי היה בשליטתה של פיזה כמעט לאורך כל ימי הביינים, אך לבסוף נכבש בידי גנואה ב-1282, במהלך קרב מלוריה. האי היה באופן עקבי ורצוף חלק מרפובליקת גנואה למשך 5 מאות. האי נכבש בידי אראגון בין 1296 עד ל-1434 ובידי צרפת בין 1553 עד ל-1559. קורסיקה נשארה בידי גנואה עד למכירתה לצרפת ב-1768. האי נכבש לשנה אחת בידי בריטניה, ב-1814.

דמות חשובה בהיסטוריה של קורסיקה הוא פסקל פאולי (1725-1807), הגנרל והפטריוט הקורסיקני שנאבק לעצמאותה של קורסיקה מצרפת.

פאולי הקים את האוניברסיטה הראשונה בקורסיקה, והקים את הרפובליקה הקורסיקנית ב-1755 עם החוקה הקורסיקנית, שנבנתה על המודל של החוקה האמריקאית. הוא הובס בידי הצבא הצרפתי, ומת בגלות בלונדון ב-1807. מורשתו נלקחה בידי הקורסיקנים האיטלקים, שגם שואפים לעצמאות קורסיקה מצרפת.

במהלך מלחמת העולם השנייה, בזמן שהגרמנים כבשו את צפונה של צרפת, קורסיקה הייתה חלק מצרפת של וישי בין 1940 ל-1942 ונכבשה בידי ממלכת איטליה בין 1942 ל-1943. בחציה הראשון של המאה ה-20 קורסיקנים רבים (ביניהם גם פטרו ג'יובאצ'יני) תמכו באיחודו של האי עם איטליה.

קורסיקה היא גם מקום הולדתו של נפולאון בונפרטה, שנולד בעיר אז'אקסיו, למשפחת אצולה זוטרה.

[עריכה] מנהל

מקום הולדתו של נפוליאון בונפרטה
מקום הולדתו של נפוליאון בונפרטה

בירת חבל קורסיקה הינה אז'אקסיו. החבל מחולק לשתי נפות (Département):

שתי הנפות נוצרו ב-15 בספטמבר 1975.

[עריכה] כלכלה

עיקר כלכלת האי מתבססת על תיירות. אקלים האי נוח והקירבה בין ההרים וחופי הים הופכת את האי לאתר תיירות מועדף בקרב תושבי צרפת. חלק גדול מחופי האי אינם מפותחים, ועיקר אזורי התיירות מתרכזים באזור שבקירבת פורטו וקיו וקאלבי במערבי האי, ואזור בוניפאשיו בדרום האי.

[עריכה] פוליטיקה

תמונת לווין של קורסיקה
תמונת לווין של קורסיקה

קורסיקה הינה אחד מחבלי צרפת. ישנן באי תנועות פוליטיות אחדות הפועלות למען השגת עצמאותה של קורסיקה מצרפת.

חלק מהקבוצות הפועלות להשגת עצמאות לקורסיקה פעלו בשנות ה-70 של המאה ה-20 באמצעים של טרור שכללו פיגועים ורצח של פוליטיקאים מהממשל הצרפתי באי. הפגנה לא אלימה שנערכה בכרם "פייה נואר" באלריה בשנת 1975 דוכאה בכוח רב על ידי הממשלה הצרפתית, דבר שהוביל לעידודם של מפלגות אלימות יותר וארגוני טרור. הרצחו של מושל המחוז קלוד ארינייק ב-6 בפברואר 1998 הובילו לירידה רבה בפופולריות של הארגונים התומכים באוטונומיה. בשנים האחרונות ממקדים ארגוני האוטונומיה את מעשיהם בהתנגדות לתושבים מוסלמים באי, זאת בין השאר על ידי ריסוס כתובות גרפיטי ("Arabi Fora", "ערבים החוצה") ואף ירי למסגדים.

בשנת 2000 הסכים ראש ממשלת צרפת ליונל ז'וספן לתת אוטונומיה רבה יותר לאי בתמורה להפחתה במעשי האלימות. אוטונומיה מוצעת זו תכלול עידוד והגנה על השפה הקורסיקנית, שדוכאה בעבר, כמו גם שפות מקומיות אחרות. תוכניות אלה לא קיבלו רוב בבית הנבחרים של צרפת מחשש שחבלים אחרים כגון בריטני, פרובנס ואלזס יבקשו אוטונומיה - דבר שיסדוק את אחדותה של צרפת.

ב-6 ביולי 2003 נערך משאל עם בקורסיקה בשאלת הצעתה של ממשלתו של ז'אן פייר ראפארין ושר הפנים בממשלתו, ניקולא סרקוזי, לתת לאי יותר אוטונומיה. הצעה זו נדחתה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים