רוסיה האחרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל המפלגה
גארי קספארוב וחברי "רוסיה אחרת", במצעד המתנגדים לשלטון פוטין

רוסיה האחרתרוסית: Другая Россия ובאנגלית: Drugaya Rossiya), הייתה תנועה פוליטית המהווה קואליציה של תנועות חברתיות, תנועות פוליטיות ומפלגות אופוזיציה ברוסיה, המתנגדת לממשל הנשיא ולדימיר פוטין. הקבוצה כוללת גם ארגוני זכויות אדם, אזרחים פרטיים ותנועות מימין ומשמאל, בהן החזית האזרחית המאוחדת הליברלית בראשות גרי קספרוב, אלוף העולם בשחמט לשעבר, והמפלגה הנציונל-בולשביקית הלאומנית. התנועה הפסיקה להתקיים ביולי 2010.

הקמתה ופעילותה עד סוף 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה הוקמה ביולי 2006 במהלך ועידת ארגון המדינות המתועשות במוסקבה. בוועידת היסוד נכחו דיפלומטים מערביים ובהם השגריר הבריטי ברוסיה, אנתוני ברנטון, וכן דיפלומטים אמריקאיים. התנועה פעלה בשיתוף פעולה עם המפלגה הרפובליקנית של רוסיה ומספר ארגונים נוספים.

לקראת הבחירות שנערכו ברוסיה בסוף 2007, ניסתה התנועה לארגן מספר הפגנות כנגד פוטין אך אלה דוכאו בכוח רב וכמעט שלא זכו לאזכורים בתקשורת בתוך המדינה. בנובמבר 2007 נעצר קספרוב במהלך הפגנה גדולה של התנועה במוסקבה, ונשפט בהליך מהיר ל-5 ימי מאסר. ב-25 בנובמבר נערכו שתי הפגנות נגד פוטין בסנט פטרבורג בהשתתפות מאות אזרחים, חלקם ממפלגת "יאבלוקו". מאות שוטרים מיחידת "אומון" של המשטרה הרוסית, המתמחה בפיזור הפגנות, שצוידו באלות, מגנים וקסדות, הסתערו על המפגינים וגררו עשרות מהם באלימות לתוך כלי רכב משטרתיים. 200 בני אדם נעצרו ובהם גם מנהיגי מפלגת האופוזיציה בוריס נמטסוב וניקיטה ביליך ואף מספר עיתונאים, ובהם כתב מעריב, יאשה לוין. סיסמת המפגינים הייתה: "רוסיה בלי פוטין". לדברי נמטסוב, המפגינים מחו על השחיתות הרבה במדינה ועל כך שפוטין איננו פועל בהתאם לחוקה ולחוק, מסתיר את האמת מהעם הרוסי, ולכן נאלץ להסתתר "מאחורי חומות של שוטרים". אמצעי התקשורת ברוסיה אינם נוהגים לדווח על פעילות האופוזיציה, ולכן ההפגנות הללו היו הפעם הראשונה שבה נתקלו רבים מתושבי סנט פטרבורג בתנועת "רוסיה האחרת". פעילות התנועה לא הצליחה למנוע את הצלחתו של פוטין בבחירות 2007.‏[1]

מצע התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה מדגישה את העקרונות הבאים:

  • דמוקרטיזציה של המדינה ומוסדותיה
  • דה-ביורוקרטיזציה (ביטול הביורוקרטיה) באמצעות פיטור הפקידים, הקלת הליכי קליטת מסמכים והפיכת הדרכונים הרוסיים לבעלי מעמד בינלאומי
  • החלת בחירות על כל מוסדות המדינה, לרבות בחירת מפקדי המשטרה בערים והמחוזות ובחירות גם במערכת המשפט
  • ביטול חוק "המפלגות הפוליטיות", המגביל את המפלגות, הגדלת שוויון בין מפלגות המדינה
  • חיזוק הפדרליזם במובן האזורי, החלת חוקי השריעה באזורים שבהם יש לכך תמיכה של רוב העם
  • פירוק היחידה למלחמה בקיצוניות, החלשת המשטרה ושירות הביטחון הפדרלי
  • החלת פיקוח פרלמנטרי על פעילות ארגוני אכיפת החוק
  • ביסוס מערך חנינה וריכוך מערך הענישה והכליאה
  • שיקום עצמאותה של הרשות השופטת
  • הלאמת שוק האנרגיה כולו והלאמת כל חברות הבנייה לצורך אספקת דיור מוזל
  • חיזוק החקלאות באמצעות הקמת משקים נפרדים לבשר, תבואה וכו'
  • הענקת פטור מתשלום מסים למעוטי יכולת
  • העברת עיר הבירה לעיר חדשה שתיבנה מאפס בדרום סיביר
  • הענקת השכלה גבוהה חינם
  • ביטול שירות חובה בצבא והפיכתו לשירות התנדבותי
  • הקמת גדוד לזרים כדוגמת לגיון הזרים הצרפתי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאשה לוין, רוצים רוסיה אחרת, nrg, מעריב, 26.11.2007.