לכלוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פעוטה מלוכלכת מרוטב פסטה

לכלוך הוא אי-ניקיון, בפרט בהתייחסות לחפצי אדם, בגדיו או גופו.

סוגי לכלוך נפוצים:

ניקוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכלוך הגוף מוסר באמצעי היגיינה אישית - רחצה, צחצוח שיניים, חפיפת שיער, גזיזת ציפורניים וכדומה. בין המכשירים והחומרים המאפשרים שמירה על ההיגיינה האישית: סבון, שמפו, נייר טואלט, מברשת שיניים ומשחת שיניים, קיסם שיניים, מקל ניקוי אוזניים, צמר גפן, ספוג ועוד. ביוון העתיקה וברומא העתיקה, לפני היותם של סבונים יעילים, נעשה שימוש בסטריגיל, מכשיר מתכתי מעוקל, לקירצוף הגוף מלכלוך. לפני הקירצוף נמרח הגוף בשמן מבושם, הקירצוף הסיר את השמן עם הלכלוך והזיעה.

היפטרות מלכלוך על משטחים ועצמים נעשית על ידי פעולות מכניות באמצעות כלים ומכשירים - טאטוא על ידי מטאטא, שטיפת רצפה באמצעות מגב וסחבה, כביסה (ידנית או במכונת כביסה; בעבר באמצעות קרש כביסה), שטיפת כלי אוכל (ידנית או באמצעות מדיח כלים).

לשיפור הניקוי נעשה שימוש בחומרים כימיים - סבון, נוזלי ניקוי (למשל נוזל ניקוי רב תכליתי, נוזל לניקוי אסלות, ליזול , אקונומיקה, נוזל כביסה), אבקות ניקוי (למשל אבקת כביסה) ואף חומרים אורגניים כגון חומץ, חומצת לימון. כמו כן קיימים מוצרים לניקוי משטחים ספציפיים העשויים זכוכית, נירוסטה, עץ, עור ועוד. לניקוי טקסטיל שלא על ידי שטיפה במים מבוצע ניקוי יבש באמצעות ממס אורגני.

ניקוי בהתזה משמש למשל לניקוי מבנים. ניקוי בלחץ מים משמש לשטיפת מכוניות. ניקוי בהתזת חול משמש לניקוי גופי אוניות משאריות צבע.

טיפול בפסולת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשק בית פסולת מאוחסנת זמנית בפח אשפה ביתי ו/או בשקית אשפה ומועברת לאחר שהצטברה למכל פסולת ציבורי. יש הנוקטים בשיטות הפרדת הפסולת לפי סוג מרכיביה (פלסטיק, נייר וקרטון, פסולת אורגנית, זכוכית), אם מיוזמה אישית או על פי תקנות הרשות המקומית או המדינה, ובהמשך מעבירים את הפסולת למכלים ציבוריים מותאמים לסוג הפסולת. הפסולת מועברת על ידי הרשויות למיחזור, מזבלה, שריפה, או גריסה.

יש המשתמשים בטוחן אשפה ביתי לטחינת האשפה האורגנית וסילוקה למערכת הביוב.

בריאות ונוירוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברות מודרניות, בשל המודעות לתרומת ההיגיינה לבריאות, הלכלוך צומצם מאוד. ישנה סברה כי ייתכן שהלכלוך צומצם יותר מידי - על פי השערת ההיגיינה אי היחשפות מספקת בילדות לפתוגנים משפיעה על התפתחות מערכת החיסון כך שישנה עלייה בפגיעות למחלות אלרגיות.

בני אדם ובעלי חיים עשויים לאכול אובייקטים בלתי מזינים, שבהקשר אכילתם נתפסים כלכלוך או זבל (כגון עפר, צבע מגורד מקירות, חימר, חול), זאת בשל הפרעה נפשית (הפרעת פיקה) או חוסר תזונתי במינרלים. התופעה קיימת לעתים אצל נשים הרות.

מיזופוביה היא פוביה ספציפית פתולוגית שמתבטאת בפחד קיצוני מלכלוך וממגע עם משטחים שנתפסים כלא נקיים, מחשש להידבקות בזיהומים או בחיידקים. לעתים היא נלווית להפרעה טורדנית-כפייתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לכלוך בוויקישיתוף