ריימון ארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריימון ארון בשנת 1966

ריימון אָרון (צרפתית: Raymond Claude Ferdinand Aron‏; 14 במרץ 1905 - 17 באוקטובר 1983), סוציולוג ופילוסוף פוליטי יהודי צרפתי. מהמבקרים החריפים של החברה המערבית ופועלה בתקופת המלחמה הקרה.

ריימון ארון נולד למשפחה יהודית. את לימודיו האקדמיים עשה באקול נורמל סופרייר, ובשנת 1930 סיים את לימודי הדוקטורט בתחום הפילוסופיה של ההיסטוריה. בעת לימודיו הכיר את ז'אן-פול סארטר, שהפך לידידו. ארון הזדהה בהמשך עם עמדות השמאל החברתי הקיצוני של סארטר, ובשנים הראשונות לפעילותו האינטלקטואלית היה מקורב לזרם האקזיסטנציאליסטי שבראשו עמד. בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה עבד כמרצה לפילוסופיה חברתית באוניברסיטת טולוז. לאחר שפרצה המלחמה התגייס לחיל האוויר הצרפתי. לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית נמלט ללונדון שם שירת במפקדת צבא צרפת החופשית. עם תום המלחמה שב להוראת סוציולוגיה בפריס והיה בין המוקיעים את ממשלת וישי. בהמשך חייו האקדמיים ביקר את הלאומיות והלאומנות, בהן שקעו לדעתו מדינות המערב, בזמן המלחמה הקרה, תוך אובדן החמלה, לדעתו, כלפי הפרט בחברה.

בעבודותיו מבקר ריימון, בין השאר, את אופן ההתייחסות של הסוציולוגים לחברה האנושית. לפי טענתו יש להבחין בין הסוציולוגים במאה ה-19, אותם הוא מכנה "אבות הסוציולוגיה", לבין סוציולוגים במאה העשרים. האבות המייסדים של תחום הסוציולוגיה, כדוגמת ובר ומרקס שדנו במהות הסדר החברתי, שאלו את השאלות החיוניות להבנתו, ונשענו על פרמטרים ברורים, איש איש לשיטתו. לעומת זאת, טוען ריימון, במאה העשרים התפתחה הסוציולוגיה לכיוונים אחרים, רבים ומגוונים, אך במקביל איבדה את מהותה, ואינה נותנת כיום תשובות על פי הסדר החברתי.

לפי ריימון, הפכה הסוציולוגיה במדינות המערב למדדים כמותיים, למדד סטטיסטי של התנהגויות הפרט, מבלי לדון במבנה החברה ובגורמים לו.

ריימון ארון הוא זוכה פרס גתה לשנת 1979.

ספריו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין עבודותיו הידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבוא לפילוסופיה של ההיסטוריה (1938)
  • הוויכוח הגדול: תאוריות של אסטרטגיה גרעינית (1965)
  • זרמים מרכזיים בהגות הסוציולוגית (1965 - 1968)
P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה וסוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.