רפאל שפירא

הרב רפאל שפירא
תאריך לידה	ה'תקצ"ז, 1837
תאריך פטירה	כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א - 1921
מקום פעילות	וולוז'ין
השתייכות	ליטאים
נושאים שבהם עסק	חינוך
תפקידים נוספים	רב העיר וולוז'ין
תלמידיו	(חלקי) ר' זליג ראובן בנגיס, רבה קלווריה והעדה החרדית בירושלים. ר' איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לישראל. ר' יעקב קנטרוביץ, רבה של אוזדה ומרבני אמריקה. ר' יצחק רובינשטיין, ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן. ר' אריה לוין, רב האסירים. ר' נפתלי צבי יהודה ריף, רבה של קמדן, ניו ג'רזי (נכדו). ר' מאיר חיים דולינקו, רבה של מוטלה.
חיבוריו	תורת רפאל

סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין

הרב רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 - כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

תולדות חייו

נולד בחודש אדר תקצ"ז (1837), בעיר סמורגון, לר' אריה לייב שפירא, רבה של קובנה, הידוע בשם ר' ליבלי קובנר. בשנת תרי"ב (1852), בהיותו בן חמש-עשרה, נלקח על ידי ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב, כחתן לבתו שרה רשא. בשנת תר"ל (1870)‏ נתמנה למשרת משנה ראש הישיבה בישיבת וולוז'ין, לצד חמיו הנצי"ב, והחל בהגדת שיעורים בישיבה שלוש פעמים בשבוע. בשנת תרמ"א (1881) ויתר על משרתו לטובת חתנו ר' חיים סולובייצ'יק מבריסק ויצא לכהן ברבנות בקהילת נובואלכסנדורובסק שבליטא.

בשנת תרמ"ו (1886) עבר לכהן ברבנות קהילת בוברויסק שברוסיה הלבנה כיום בלארוס. בשנת תרנ"ט (1899), עם פתיחתה מחדש של ישיבת וולוז'ין בהשתדלותם של נאמני הישיבה בווילנא ובמינסק ובהסכמת פרנסי וולוז'ין, הוזמן ר' רפאל לכהן כרב וראש ישיבת וולוז'ין. בדומה לכל ראשי ישיבת וולוז'ין, טבע ר' רפאל סיומת מיוחדת לצד חתימתו: "העובד עבודת התורה בוואלאזין". בשנת תרע"ה (1915), סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, התפזרה הישיבה ור' רפאל עקר למינסק, שם נפטר בכ"ג באדר ב' תרפ"א (1921).

שיטת לימודו

שפירא הוא אבי שיטה לימודית ייחודית הידועה בשם "לשיטתיה", שילוב של חריפות בקיאותית ועמקות. שיטה זו מבקשת למצוא היקש בין הלכות שונות ודעות שונות של תנא, אמורא או פרשן תלמודי, ולהוכיח כי כל ההלכות והדעות האלו יש להן יסוד משותף וקירבה פנימית זו עם זו. מתוך גילוי המאפיין האחיד למקורות שונים של אותו מחבר, ניתן ליישב סתירות שהתגלעו בין מקורות אלו.‏

עזבונו התורני

כבר בצעירותו, נטל שפירא חלק בעבודתו של חותנו, ביאור העמק שאלה על השאלתות, כפי שכותב הנצי"ב אודותיו:

	וגם חתני הרב מ' רפאל בהגאון מהר"א ליב שפירא זצ"ל אב"ד דק"ק קאוונא, הוא יושב עמדי בחבורה/ כחו יפה בתורה/ ודעתו ברה/ להתיישב עמו בעמק הלכה ולבררה/ וגם הוא הוסיף כמה הגהות ברוב חקירה
– העמק שאלה, קדמת העמק

מחידושיו הרבים נותר ספרו תורת רפאל וכמה יסודות למדניים המפורסמים בשמו. בכתיבת חידושיו ומכתביו נמנע ר' רפאל מלהשתמש בעט ברזל אלא בנוצה של עוף, משום חשש הלכתי של איסור 'לא תניף עליהם ברזל'.‏ את היקף כתביו וגורלם מתארים בניו בעיצומה של השואה:

	אבינו הגאון זצ"ל... הניח אחריו ברכה הרבה כתבים חידושי תורתו בסוגיות התלמוד... ובמקצועות ההלכה... לכל חלקי השו"ע ותשובות להוראת הלכה למעשה, אף חידושים באגדה... ואחרי פרוץ המלחמה הועברו והובאו הכתבים ברוב עמל וסכנת דרך לעיר ווילנא... וכל הכתבים הרבים נשארו במדינת ליטא ומאוד הלב דוי וסוער על זה כי מי יודע מה גורלם בסערת המלחמה הזו.
– הקדמה לתורת רפאל

ספריו

• תורת רפאל, חידושים בהלכה וביאורים בדברי התלמוד והפוסקים, חלק אורח חיים, ירושלים תש"ג. באתר hebrewbooks.

צאצאיו

מאשתו הראשונה שרא רשא:

• יצחק שפירא
• ליפשא, אשת הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק

מאשתו השנייה דרייזל (אף היא בתו של הנצי"ב):

• הרב יעקב שפירא, ממלא מקום אביו בראשות ישיבת וולוז'ין.
• הרב אריה שפירא, רב בביאליסטוק.
• הרב ישראל איסר שפירא, רב בלאפיטש.
• בתו מירל, אשת הרב ישראל ריף, רבה של זאגר חדש בליטא.
  • בניהם הרב נפתלי צבי יהודה ריף (רבה של קמדן בניו ג'רזי שבארצות הברית) והרב יצחק זונדל ריף (ראב"ד זאגר המאוחדת)
• לוי ומנחם זונדל - נפטרו בצעירותם.

מתלמידיו

• הרב זליג ראובן בנגיס, רבה קלווריה והעדה החרדית בירושלים.
• הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לישראל.
• הרב יעקב קנטרוביץ, רבה של אוזדה ומרבני אמריקה.
• הרב יצחק רובינשטיין, ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן.
• הרב אריה לוין, רב האסירים.
• הרב נפתלי צבי יהודה ריף (נכדו).
• הרב מאיר חיים דולינקו, רבה של מוטלה.
• הרב יהודה ליב זלוטניק-אבידע, סופר וחוקר.
• יצחק ריבקינד, חוקר פולקלור, היסטוריון וביבליוגרף.
• פרופ' פנחס חורגין, מייסד ונשיא אוניברסיטת בר-אילן.

תקופת חייו של רפאל שפירא על ציר הזמן

לקריאה נוספת

• משה צינוביץ, עץ חיים - ספר ראשון, תל אביב תשל"ב, 353-360.

קישורים חיצוניים

• השושלת הוולוז'ינית
• הקדמת בני המחבר לספר תורת רפאל