שה"י פה"י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דחה אותו בשה"י פה"י הוא ביטוי יהודי שמקורו בתלמוד שמשמעו דחייה של דבר ללא סיבה אמיתית.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת מגילה נדרשת תלונתו של המן על היהודים:

"ואת דתי המלך אינם עושים" – דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י (תרגום: שמוציאים את כל השנה בשה"י פה"י)

תלמוד בבלי, מסכת מגילה,דף יג, ב

רש"י, בפירושו לתלמוד, פירש את "שה"י פה"י" כראשי תיבות של "שבת היום, פסח היום" – כלומר, על פי המדרש, לדברי המן היהודים כל הזמן מתבטלים מעבודה, כי יש להם ימים רבים האסורים במלאכה, או שהם כל הזמן עסוקים בהכנות לשבת ולחגים‏‏‏[1] ולכן המלך אינו נהנה מתשלומי המסים שלהם, שהם נמוכים. הבן איש חי מסביר את ההתייחסות לפסח דווקא בכך שהיהודים כל השנה עסוקים בהכנות לפסח בדאגה למצות שמורות.‏‏‏[2]

לטענת זאב בן-חיים, פירושו של רש"י הוא אטימולוגיה עממית, שכן בכתבי היד העתיקים אין מופיעים הגרשיים (כך לדוגמה, בכתב יד אוקספורד: "דמפקי לה לשתא בשיהי פיהי"), וכמו כן, קשה להניח ראשי תיבות עבריים במשפט ארמי, מה גם שראשי תיבות אלו אינם מופיעים בשום מקום אחר בספרות חז"ל. מהשוואה עם ניבים ארמיים קרובים, הסורית והמנדעית, טוען בן-חיים כי שהי ופהי הם שמות עצם ארמיים, שעניינם שיהוי ודחייה. כך מצוי הביטוי "שאייא ופאייא" מספר פעמים בספרות המנדעית, למשל בספר הגינזא רבא.‏‏‏[3]

ביטויים נגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מן הביטוי נגזר התיאור "בלי שהיות ופהיות" שמשמעו "ללא דיחוי". הצירוף "שהיות ופהיות" עשוי לרמז על שהות ועל קולות נהייה ופעייה. בתצורתו זו מופיע הביטוי ברבים מספריו של מאיר שלו, למשל בפרק הפותח את ספרו פונטנלה:

הגבר הקשיש-הקירח אמר דבר-מה. האשה הפרחונית-הצעירה צחקה. הוא הצמיד את הבקבוק אל שפתיו, לגם לגימה אחרונה והשליכו בפאת שדה החיטה. קול נפץ קטן נשמע, ומיד - בלי שהיות ופהיות, כמו שאומרים אצלנו במשפחה - זרחו מן האדמה אלף עיניים ירוקות, שהשתלהבו וכבו תוך מעופו של החיוויאי.

מאיר שלו, פונטנלה, פרק ראשון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות והערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏הרב מרדכי אליהו, דרשת פרשת השבוע 161, ראש חודש אדר - פרשת תרומה תשס"ב‏.
  2. ^ בן יהוידע, מגליה פרק א', עמוד י'.‏
  3. ^ ‏ראו זאב בן חיים, "ערכי מילים", ספר זיכרון לחנוך ילון, ירושלים תשל"ד, עמ' 58-56; וכן M. Sokoloff, Dictionary of Jewish Babylonian Aramaic, Ramat Gan 2002, הערך "שהי".‏