שיחה:ליטאים (זרם)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מה השוני בין לבוש הליטאים לבין לבוש החסידים?

יש כמה הבדלים כמו הליטאים הולכים בחליפה קצרה ומודרני והחסידים הולכים בחלופה ארוכה וכן יש הבדל בסוג הכובע למעט חסידות חב"ד שלבושם הוא כמו הליטאים

השוני הבולט ביותר היא הסמכות הרוחנית כאשר אצל הליטאים סהכות רוחנית ברובה אינה עוברת בירושה מאב לבן למעט במקרה שהבן ראוי לכך ואצל החסידים הסמכות בכל מקרב עוברת לבנו של המנהיג אפילו אם אינו ראוי לכך דוגמא קיצונית היתה קיימת בחסידות קרלין כאשר האדמו"ר הנוכחי נתייתים בגיל שנתיים והפך לאדמו"ר

אתה יכול להרחיב את הערך. טרול רפאים 14:21, 13 אוגוסט 2005 (UTC)
האדמו"ר הנוכחי לא התייתם, אלא סבו נפטר כשהוא היה צעיר, ואביו לא היה ראוי להיות אדמו"ר. --אליהו - שיחה 09:35, 19 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

מה עם תמונה של הרב קוק בתמונה הראשית? הוא לא רב ליטאי ידוע? הרב של ארץ ישראל, הרב הראשי, הרב של ירושלים, הרב של יפו

הצעה: העברה ל"יהודים ליטאים"[עריכת קוד מקור]

ליטאים זה עם, כמו גאורגים, גרמנים ורוסים. זה ערך על יהודים ליטאים.

אני מציע להעביר ל"יהודים ליטאים", "יהודי ליטא" או איך שנראה לכם לנכון. אשמח לשמוע דעות. --אמיר א. אהרוני 18:31, 8 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

ראיתי עכשיו שיש גם יהדות ליטא.
אני מבין שהערך הזה מדבר על ליטאים בעיקר כעל מתנגדים.
בכל מקרה, "ליטאים" צריך להיות ערך על העם הליטאי ולא על יהודים. הצעות לשם אחר יתקבלו בברכה. --אמיר א. אהרוני 18:33, 8 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
אני מציע להעביר למתנגדים, שכרגע הוא הפניה לפה. דוד 18:46, 8 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
תומך. ‏pacmanשיחה 18:47, 8 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
אתה מתכוון לומר שאתה מתנגד :) דוד 21:58, 9 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

"ליטאים"?[עריכת קוד מקור]

ובאיחור אופנתי: הדיון בשיחה:ספרדים#"ספרדים"? רלוונטי גם לכאן. אביעדוס - שיחה 07:46, 23 בספטמבר 2008 (IDT) לא רלוונטי[תגובה]

הצעה: העברה ל"חרדים ליטאים"[עריכת קוד מקור]

שגוי לקרוא לערך זה "ליטאים" ששם זה הוא שמו של קבוצה אתנית בני העם הליטאי, כמו שאר העמים איטלקים, כורדים וכו'. לכן הצעתי היא להעביר דף זה לשם "חרדים ליטאים" כמו הערך חרדים ספרדים, השם "מתנגדים" לא מתאים משום שאמת שהם נוצרו מחוג הגאון מווילנה שהיו ממתנגדי החסידות, אבל חוג נוסף הצטרף חוג החת"ם סופר (שהם לא יהודים שחיו בליטא אלא בהונגריה) שג"כ נקראים ליטאים ולא היו מתנגדים. בברכה, ידיד י-ה שיחה 11:15, 16 באוקטובר 2008 (IDT)[תגובה]

צריך להכיל פה את הכלל שהתקבל בספרדים. גילגמש שיחה 11:46, 16 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
למונח "ליטאים" יש בעברית מדוברת רק 2 פירושים. אין טעם בפתיחת פירושונים.
לעניין "חרדים ליטאים": הצירוף הזה נדיר וכמעט ללא שימוש, אז אין טעם להשתמש בו (אולי כהפנייה). השיוך של ההונגרים תלמידי החת"ם סופר ליוצאי ליטא שעשה ידיד י-ה לא מדוייק. יש דמיון רב בהשקפות העולם, אבל יש הבדלים, החל משימוש בנוסח ספרד ועד קירבה לחסידות (ועי' חסידות ערלוי של אחד מצאצאי החת"ס). אפשר, כפי שנעשה בערך, להתייחס אליהם כגוש אחד, אבל אז בחירת השם עוד יותר בעייתית. אציין ש"הגישה הליטאית" ללימוד תורה וקיום מצוות קיימת גם בחלק (קטן אומנם) של הציבור הדתי-לאומי.
סיכום ביניים: "חרדים ליטאים" נדיר מידי, "ליטאים" מבלבל אותנו עם העם, "מתנגדים" נכון לייסוד של הקבוצה אך לא לגמרי משקף את החלוקה כיום. אופציות כלאיים: "ליטאים (מתנגדים)", "ליטאים (יהדות חרדית)". ‏DGtal12:25, 16 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
מסכים עם DGtal באשר מיותר לפתוח דף פרושים למונח "ליטאים", אך אנני מסכים בשאר דבריו משום ש:
  1. ביהדות הונגריה היה שכיח מאוד עניין הרפורמות ביהדות (=יהדות ניאולוגית), יצא החת"ם סופר נגד זה ע"פ האידיאולוגיה שלו "חדש אסור מן התורה" וביחד איתו עזרו לו החסידים חוג מחזיקי הדת מגליציה שהיתה תחת אותו שלטון של האימפריה האוסטרו הונגרית. ואילו בליטא לא היה שכיח עניין הרפורמה והם התנגדו לחסידות שברוסיה אוקראינה וחלק מפולין שהיו תחת אותו שלטון של האימפריה הרוסית.
  2. חוג החת"ם סופר חולק לשניים: הליטאי- כגון הכתב סופר המהר"ם שיק רבי הלל ליכטנשטיין וכו', החסידי- ברשות חסידות ערלוי ע"י נכדו שיש גם כשרות לחוג זה.
  3. בעבר השם "ליטאים" היה שם נרדף ל"מתנגדים", אבל למשך השנים התאחדו כדי לצאת נגד המשכילים וכו', אבל כיום זה השתנה. אמת הליטאים עדיין בהיסטוריה שלהם נחשבים מתנגדים אבל כיום (=מלפני 120 שנה בערך) זה הפסיק וידוע שמנהיג הליטאים בארץ החזון איש עודד את רבי שמעון מזליכוב (=שהיה חסיד) לבנות את ישיבת חכמי לובלין שהיא מובהקת בלימודי חסידות.
  4. חוץ מחוג החת"ם סופר יש גם את "חזון אישניקים" ע"פ הלכות החזון איש וה"בריסקאים" שהולכים ע"פ שיטת בריסק.
לכן יש לקרוא לערך "חרדים ליטאים" כמו הערך "חרדים ספרדים", יש לציין שיש כבר דף פירושים בשם הערך מתנגדים. בברכה, ידיד י-ה שיחה 16:05, 16 באוקטובר 2008 (IDT)[תגובה]
"חרדים ספרדים" הוא מושג נפוץ ומקובל. "חרדים ליטאים" הוא מושג נדיר. אל תשווה. רוב ההערות התוכניות שהערת נכונות. ‏DGtal16:34, 16 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
נגד ההצעה. הערך מתייחס לשימוש העיקרי בשפה העברית למילה זו. יחסיות האמת • י"ז בתשרי ה'תשס"ט 16:44:41
נגד ההצעה לשנות ל"חרדים ליטאים" הרי יש גם מהציבור הדתי-לאומי ליטאים, ז"א בסגנון שלהם. חוץ מזה לא הבנתי מה רע בשם "יהודים ליטאים", עדיף שיקראו לערך בשם הזה. יעקב שי 18:12, 16 באוקטובר 2008 (IDT)[תגובה]
"יהודים ליטאים" בעייתי כי משמעותו יהדות ליטא, משמעות שאינה זהה למושא דיוננו (לא כל יוצאי יהדות ליטא חרדית-מתנגדית, לא כל ה"ליטאים" באו מליטא). ‏DGtal18:49, 16 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]
הערך "ליטאים" נכלל בתוך קבוצת חרדים בתבנית {{זרמים ביהדות}}, וכן מבנה הערך הקיים מדבר אך ורק על החרדים הליטאים לכן דעתי שצריך לקרוא לערך בשם זה. השם "יהודים ליטאים" אינו מתאים ראה דיון מעלינו וכן הסברו את של DGtal. בברכה, ידיד י-ה שיחה 7:50, 17 באוקטובר 2008 (IDT)
לפי כללי השמות בוויקיפדיה, יש לקרוא לערך ליטאים (חרדים), משום שקבוצה זו אינה קרויה "חרדים ליטאים" אלא "ליטאים", והתוספת בסוגריים באה להבחין ביניהם ובין תושבי ליטא. עם זאת, הצדק עם יחסיות האמת: בוויקיפדיה העברית יש מאתיים קישורים לליטאים במשמעות של זרם ביהדות החרדית, ורק שמונה קישורים במשמעות של העם הליטאי. דוד שי - שיחה 08:16, 17 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

יש בעיה שלא עסקנו בה: לערך ליטאים יש יותר ממאה קישורים, מהם 2 במשמעות של העם הליטאי, ו-100 במשמעות של ליטאים (חרדים). זה נותן לנו שתי אפשרויות:

עם כל הצער על הפגיעה בכבוד העם הליטאי, הדומיננטיות הבולטת של "ליטאים" במשמעות של פלג ביהדות החרדית מחייבת לתת להם שם זה. דוד שי - שיחה 15:20, 21 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
דוד, אם זה אכן כפי שאתה טוען - מצוין. אבל בדקת כמה מן הקישורים ל"ליטא" אמורים למעשה להיות קישורים ל"ליטאים"? אביעדוס 19:32, 21 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
להערכתי, אפס. דוד שי - שיחה 19:40, 21 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
אולי לא רבים (לא קל לבצע את הספירה), אבל אני די בטוח שיש כמה: ארווידאס מצייאוסקאס, שארונאס יאסיקביצ'יוס, סימאס יסאיטיס, אונה יוקנביצ'ניה, ויאצ'סלב סוקריסטוב, אליעזר לודוויג זמנהוף... אביעדוס 19:48, 21 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
תיקנתי שניים, ואז החלטתי שההבדל בין אזרחי ליטא לבני העם הליטאי בהקשר זה אינו קריטי, לפחות לא כזה שמצדיק לטרוח לתקן. בוודאי תמצא יותר מקרים שבהם המילה "גרמני" מקושרת לגרמניה ולא לגרמנים. דוד שי - שיחה 19:57, 21 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
אולי לא *ממש* קריטי, אבל לדעתי כדאי לקשר כראוי. מכל מקום, אין עוררין כי יש יותר קישורים לזרם היהודי. אביעדוס 19:59, 21 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
לא מובן לי מדוע מלכתחילה התבצעה ההעברה, שכן לא הושג קונסנסלסנוס בדף השיחה. יחסיות האמת • כ"ד בחשוון ה'תשס"ט 01:31:41

שמירת הערך מפני אנונימיים בעלי אינטרס[עריכת קוד מקור]

ביטלתי את השינויים והתוספות שנערכו על ידי אנונימיים בשבוע האחרון. יש להותיר את הערך נקי ונייטרלי ולשמרו מפני עריכותיהם המגמתיות של אנונימיים בעלי עניין. שימו לב לרשימת עריכותיהם בשבוע האחרון ותיווכחו בהשחתותיהם הסמויות. גרש - שיחה 19:06, 16 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

בינוויקי[עריכת קוד מקור]

מפנה לערך האנגלי "מסנגדים", בעוד הערך אצלנו ההתנגדות לחסידות חסר בינוויקי. גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 18:55, 25 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]

'ליטאים' = 'מתנגדים' כזרם השקפתי[עריכת קוד מקור]

יש בעיה בסיסית בערך כאן. אם מדברים על ה'ליטאים' (ליטבקס) בהיבט ה'מתנגדי' שלהם, אזי לא מדובר רק על חרדים. מרכיבי הזהות של זרם זה הם שנים: א. ההתנגדות לחסידות (ולא התנגדות לשינויים, זה רלוונטי רק לחרדים הליטאים, אבל לא לליטאים ציונים). ב. גישה רציונליסטית ללימוד התורה בכלל, כולל הלכה מחד והגות מאידך.

שני מרכיבים אלו קשורים זה בזה כמובן (אלא שאחד מנוסח בשלילה והשני בחיוב).

לאור זאת, כל הערך זוקק שכתוב רציני. הוא עוסק יותר בזרם חברתי מאשר בזרם הרעיוני. אני כרגע מהרהר ביני לבין עצמי (ובקול - יחד אתכם) האם לפצל את הערך (ואם כן - איך ?) או רק לשכתב אותו באופן שישקף את ה'חילוק' שציינתי. (נכתב על-ידי אלמוני ב-14:54, 8 באוקטובר 2010)

הסיבה להתנגדות לחסידים[עריכת קוד מקור]

היה כתוב שהגר"א חשש ממשיחיות וכו' אפילו כיום חוץ מחסידים אין כמעט מי שטוען כך.הרואהשיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"א 03:16, 25 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

על הסיבות למחלוקת ראה, באופן חלקי אך מבוסס על מקורות, בערך התנגדות לחסידות. נרו יאירשיחה • א' בניסן ה'תשע"א • 00:48, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
אני מבקש להביא מקורות מדוייקים (מס' עמוד וכו') ועדיף כמובן מחקריים. דרך - שיחה 09:18, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
הדיון צריך לעבור לערך התנגדות לחסידות. כאן יש להסתפק בתמצית ובהפניה לערך הנ"ל. נרו יאירשיחה • א' בניסן ה'תשע"א • 12:15, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
אין לטשטש את האמת ההיסטורית שהוצגה בספרות המחקר, ואין להקהות את עוקצה. יעל - שיחה 21:19, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
תוספת: למיטב זיכרוני, מונדשיין, במאמר שנוסף היום כמקור, אומר שמי שיזם את החרמות נגד החסידים היה הקהל (כלומר מנהיגי הקהילה) בווילנה, שעשו זאת מסיבות פוליטיות ולא דתיות. אטקס חולק עליו. על כל פנים, זה אינו מקור מתאים לאמור בערך. נרו יאירשיחה • א' בניסן ה'תשע"א • 21:20, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
ישנם מחקרים רבים אשר מתארים בפרוטרוט את התנגדותו של הגר"א ותלמידיו - מקור הסמכות - של הליטאים דהיום - אל תנועת החסידות. יעל - שיחה 21:28, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
אחרי עיון ממושך בנושא, כל חוקרי תורת הגר"א ללא יוצא מן הכלל נקטו כי ההתנגדות נבעה מאיבוד פרופורציות ביהדות. ביניהם, אריה מורגנשטרן (בספריו, ובראיון בעולם קטן), וילנסקי על חסידים ומתנגדים (שהינו ספר מדעי טהור שאינו נוקט עמדה כלשהי ורק בא לשקף את המציאות), הרב יצחק שלמה זילברמן (בהקלטה), אליאך בספרו המפולמס הגאון כל כרך ג' מוקדש לעניין הזה (הפולמוס היה האם ראוי כיום לפרסם דבר כזה, ועל משפטים ספציפיים כמו ,נועם אלימלך - עבו"ז בשיתוף וכיוצא בזה). אכן, גם מנוסחאות שני החרמות רואים בבירור שזה הטעם להתנגדות. הרואהשיחה • ב' בניסן ה'תשע"א 22:00, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
למישהו יש קישור לנוסח החרם? בברכה, טישיו - שיחה 22:01, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
בערך התנגדות לחסידות, אין מקורות רציניים מחוקרי תורת הגר"א. הרואהשיחה • ב' בניסן ה'תשע"א 22:02, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
אם אטקס ואטינגר אינם מספיק רציניים בשבילך אז תוכל להוסיף דעות נוספות, אבל לא מהקלטות, זה לא מתאים. הספר של וילנסקי הוא לקט מקורות. אתה יכול לציין לעמוד מסוים בספר, או אולי לעמ' מסוים במבוא, לא לכל הספר. גם אצל אליאך (שלמעשה מתבסס על החוקרים "הלא רציניים") יש לציין עמוד מדויק (ואם יש הרבה אפשר להסתפק בחלק). נרו יאירשיחה • א' בניסן ה'תשע"א • 22:52, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

דיון מחודש[עריכת קוד מקור]

ההתנגדות לחסידות היא ללא ספק המוטיב המרכזי שצריך להופיע בפתיח אך צורתו הנוכחית מפספסת ואף מעוותת את הפואנטה.
הערך אמור לייצג את רוחם של הליטאים והיא 1. לימוד התורה 2. קיום ההלכה ללא התחכמות. אלו הנקודות המרכזיות שאמורות להופיע בהתנגדות לחסידות. יתכן שהיו סיבות נוספות להתנגדות כמו חשש מתנועת שבתאות חדשה, אך היא אינה מאפיין של הליטאים. השמרנות המופיעה אינה שמרנות בנוסח המקובל. מלבד ההתנגדות לחסידות לא זכורה לי שמרנות נוספת מבית המדרש הליטאי ואדרבה, הגר"א היה אבי ה"רפורמות". הוא חלק על אחרונים ואף על ראשונים ושינה מנהגים והלכות, הוא חלק על דרך הלימוד הפלפלנית הפולנית אשר הייתה מקובלת מאות שנים, הוא הגיה ושינה גירסאות בצורה משמעותית, הוא עסק בעיקר בקבלה ועוד ועוד. גם שאר רבני ליטא לא התפרסמו בשמרנות מיוחדת. בשנים מאוחרות יותר היו אלו הליטאים ששינו את הלבוש, גילוח זקן, גילוי ראש. לעומת זאת עיקר ההתנגדות להשכלה (ובהמשך לציונות) היו מנת חלקם של ההונגרים ושל החסידים. כך שכל הפיסקה המופיעה בפתיח, מלבד זאת שהיא לא מעבירה את המסר מדויק, היא מעבירה מסר שגוי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הליטאים נוהגים ברבותיהם מנהג חסידים[עריכת קוד מקור]

אם לא יהיה הסבר, אמחק.

זה נכון שבעבר הדגישה החברה הליטאית יותר את עצם הלימוד, והיום מיוחסות לגדולים סגולות הדומות לאלה שמייחסים החסידים לאדמו"ריהם, כולל רוח הקודש. נרו יאירשיחה • ז' בניסן ה'תשע"א • 11:12, 11 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
המשפט נכון חלקית מאוד. יש ליטאים שכבר מתייחסים לרבותיהם כ"בעלי מופתים" וצדיקים מושלמים (זה בולט אצל ר' חיים קנייבסקי) בניגוד לביקורתיות שהייתה אופיינים אצל הליטאים, אך גם כיום יש די ליטאים שעדייין בגישה הישנה. כמובן שגם אלו שמתייחסים לגדולי המגזר בהערצה בלתי מסוייגת לא מתנהגים בהם כאדמו"רים ברמת הטיש, שיריים, מצווה טאנץ וכו'. הפערים בין חסידים לליטאים הצטמצמט ללא ספק, אך עדיין יש ביניהם הבדלים מהותיים. ‏DGtal11:21, 11 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
נכון, צריך לחלק בין כמה תחומים. ועוד יותר ממה שמיוחסים ל"גדולים" הליטאיים מופתים מייחסים להם היום באופן בלבדי "דעת תורה" גם בתחומים ציבוריים ופוליטיים. נרו יאירשיחה • ז' בניסן ה'תשע"א • 11:29, 11 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
מישהו יכול לומר שלחפץ חיים לא יחסו רוח הקודש? ואף אחד לא חושד את תלמידיו בחסידת! מי אמר שרוח הקודש היא נכס חסידי בלבדי? אמנם אני יכול להסכים שיין הסיומים של קופת העיר לא היה מתפרסם בזמן הרב שך, אך אם כן צריך לשייך את הליטאים לכיוון הפרענקים(שמן של הרב כדורי...)אולי אפשר גם להוסיף את נסיעותיו של הרב גרוס לקברות צדיקים...רבנןשיחה • ז' בניסן ה'תשע"א • 16:27, 11 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
שווה לבדוק היטב עד כמה יוחסה לחפץ חיים רוח הקודש בחייו. ודאי שהליטאים מושפעים מהחסידים יותר מהספרדים, ואצל החסידים מיוחסת סגולה לכל שיריים, טקס שמתבצע מדי שבת בחסידויות רבות בבני ברק למשל. זה בולט יותר מהשמן של הרב כדורי. נרו יאירשיחה • ז' בניסן ה'תשע"א • 18:14, 11 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

תומכת בדעתו של נרו יאיר. יעל - שיחה 16:29, 11 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

סבורני כי נתתי בערך נוסח מספקרבנןשיחה • ז' בניסן ה'תשע"א • 16:35, 11 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
אני חושב שדיי ברור שהדיון כאן אינו ויכוח; שני הצדדים מסכימים שבאספקטים רבים הליטאים הפכו את גדולי הדור למושאי הערצה, בדומה מאוד לחסידות. השאלה היא של ניסוח. לטעמי אין דרך מיוחדת להכריע את הדיון, אלא אנחנו צריכים כותב משובח שינסח באופן כזה שיובן השוני שהתרחש במהלך השנים ביחס הליטאים לרבותיהם. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 16:49, 11 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

מסכים, אבל נרו עה זאת בצורה לא מוצלחת ותוך התעלמות מן דיון זה. רק אין לי זמן לשנותרבנןשיחה • ח' בניסן ה'תשע"א • 11:35, 12 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

הסבר לעריכה/מחיקה[עריכת קוד מקור]

השתגעו לגמרי! דעת תורה? מתי לא יחסו לגדולים הליטאים דעת תורה? אז מה כן יחסו להם? אולי נכתוב שהחסידים החלו ליחס לרבותיהם מופתים לאחרונה...?רבנןשיחה • ט' בניסן ה'תשע"א • 19:37, 12 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

אין צורך להשתמש במילים קיצוניות בלי מטרה טובה מידי.
המושג "דעת תורה" הוא התפתחות של המאה ה־20 - אולי סוף המאה ה־19. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 20:15, 12 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי מה קשור כאן אזכור זמן התפתחות דעת תורה. ככל הידוע לי החפץ חיים נפטר בשנת 1933 . אין לי כח וענין להיאבק עם נרו על השטויות שהוא עשה כאן, ממילא כל הויקיפדיה בנושאים כגון אלו מלאה בטעויות, אני עכשיו מבין גם למה. כשבא מישהו ומנסה לתקן מבטלים לו את הגירסא בלי הסבר מספיק . בלי נדר אשקיע את מעט הזמן שיש לי כאן בכתיבת ושיפור ערכים בהלכה שם אמנם יש טעויות אך לפחות כשאתה מתקן אינך נתקל בהתנגדות שוטים.רבנןשיחה • י"ז בניסן ה'תשע"א • 22:24, 20 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
המושג דעת תורה הינו מושג ישן, למרות שאולי לא במילים העכשוויות, ובוודאי שאין לזה קשר לתנועת החסידות, שיותר נטתה ליחס תכונות אחרות, כמו רוח הקודש. --בברכה, טישיו - שיחה 03:37, 22 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
יש בנושא מאמר של בנימין בראון, בספר דרך הרוח, והוא חולק עליכם. כמו כן התרשמתי עמוקות ממידותיו הטובות ולשונו הנקייה של רבנן. נרו יאירשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"א • 22:47, 27 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
אני מתנצל אם נפגעתרבנןשיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"א • 01:11, 28 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

התיעצות לשינוי נוסח הטקסט[עריכת קוד מקור]

בערך זה מופיע תיאור ליחס של הציבור החרדי לסוגי הכיפות השונים וכן איזושהיא אמרה לא ממש חכמה. אני רציתי לשנות את הנוסח הלא מדוייק של התיאור מכיוון שלא כל הציבור מיחס לכך חשיבות, לכן יש לדעתי לבתוב שיש לפעמים שסוג הכיפה משייך את האדם לסגנון כזה או אחר של בנ"א, גם הביטוי 'מודרנים' ו'צו"לים' אינו ביטוי מקובל בציבור הרחב. אני ערכתי שינויים אבל מישהי התעקשה למחוק לי אותם. אם אתם מסכימים לדעתי שיש לשנות את הנוסח, נא כתבו זאת כאן. תודה.

לא כל מי שחובש כיפה בלי סרט נחשב כ"מודרני", אבל כמעט כל מי שחובש יפה עם סרט נחשב ל"צו"ל" יותר.
לגבי הביטויים "מודרנים" ו"צו"לים" - על פי מה שלמדתי אי אז בשיעור לשון לגבי הכנסת סלנג לטקסט עיוני: הדבר כשר כל עוד הוא נמצא במרכאות. למתקשים, יש הפנייה לערך הרלוונטי, צו"ל. • צִבְיָהשיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ג 21:30, 11 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

מאבק במוסדות מדינת ישראל[עריכת קוד מקור]

יש למחוק את האזכור המציג את הציבור הליטאי כנאבק במדינת ישראל.

...המאבק בהשפעתה של תנועת ההשכלה, וכן בציונות ובמוסדותיה של מדינת ישראל...

הציבור החרדי מכיל כמה תת קבוצות.

  • נתורי קרתא מתנגדים למדינת ישראל, הם אינם שייכים לליטאים וגם אינם מקבלים את מרותם ההלכתית כלל.
  • הליטאים כהכללה הם ציבור שומר חוק ופועל לקידום רעיונותיו בתוך הכנסת ככל מפלגה אחרת.

בברכה, Tshuva - שיחה 11:32, 9 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]

השאלה אינה אם הליטאים הם "ציבור שומר חוק" (מושג שהוא עצמו מעורפל) והיכן הם פועלים לקידום רעיונותיהם. מה שכתוב בערך הוא שהמאבקים מול ההשכלה, הציונות ומדינת ישראל קירבו בין חסידים ומתנגדים. זה כמובן נכון, עד עצם היום הזה. למשל המאבק בבית המשפט העליון (ובתי המשפט בכלל), ב"גזרות הגיוס", במשרד החינוך ולימודי הליבה, ועוד ועוד. נרו יאירשיחה • ו' בטבת ה'תשע"ד • 12:48, 9 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
זה ממש לא מדוייק. אין מאבק במדינת ישראל.
לפי טענתך כל ציבור הרוצה לשנות חוק בדרך דמוקרטית הוא נאבק במדינה?
זה הבל. ישנם פלגים אחרים כמו סאטמר ונתורי קרתא שאכן אינם מזדהים עם המדינה כלל. זה סיפור אחר.
בברכה, Tshuva - שיחה 14:52, 9 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
יש בהחלט גם התנגדות למדינה, שמתבטאת בהתנגדות לסמליה (כגון הדגל, ההמנון ויום העצמאות); אבל זה לא משנה כי כבר שיניתי להתנגדות למוסדות המדינה. לא נאמר שההתנגדות אינה דמוקרטית או משהו כזה. אם יורשה לי, אתה צריך לשים לב היטב היכן הוויכוח. איש לא טען שזה בדיוק כמו סאטמר או שלא שומרים חוק, או שזה נגד הדמוקרטיה. תתמקד בבקשה במשפט הנוכחי בערך, תוך תשומת לב מה הוא אומר. נרו יאירשיחה • ו' בטבת ה'תשע"ד • 16:39, 9 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
כאמור, אין לליטאים מאבק עם מוסדות המדינה. ואם אתה רוצה לטעון שיש מאבק עם מוסדות המדינה, הבא ראיות.
ודאי שהליטאים מנסים להשפיע פוליטית על דברים הקרובים לליבם כמו כל מפלגות השמאל, המרכז והימין.
בברכה, Tshuva - שיחה 17:42, 9 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
הבאתי למעלה שלוש דוגמאות. אגב, עושה רושם שאינך קורא את העיתונות החרדית. על כל פנים, סלח לי אם לא יתפתח כאן דיון ארוך בסגנון המקובל בפורומים. נרו יאירשיחה • ו' בטבת ה'תשע"ד • 18:08, 9 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
אף אחת מהדוגמאות שהבאת לא משקפת מאבק עם המדינה. אתה משתמש לא נכון במושג מאבק. תוכל לאמר שהם לא מזדהים עם המדינה כמדינה חילונית, זה כן.
אם אני לא "חוגג" את הנאכבה, זה לא בהכרח אומר שאני נאבק בערביי ישראל.
בברכה, Tshuva - שיחה 07:53, 10 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
מוסדות (והדוגמאות של הדגל וכו' מלמדות גם על יותר מזה). מאבק אינו בנשק בהכרח. נרו יאירשיחה • ז' בטבת ה'תשע"ד • 08:01, 10 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
אי הנפת הדגל ביום העצמאות אינה מתאימה להגדרת מאבק, למרות שאתה מאד רוצה לצייר אותם כנאבקים. מה שהם עושים זה די הכי רחוק ממאבק שיכול להיות.
הם פשוט מעדיפים לחיות תחת מערכת חוקים הלכתית, וזו זכותם לרצות זאת ולנסות להשיג זאת באמצעים דמוקרטיים. (בינתיים) זה מה שהם עושים .
בברכה, Tshuva - שיחה 11:12, 10 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם נרו ומציע לתשובה למקד מאמציו בדבר מה חיובי יותר ולא בדיוני סרק. גילגמש שיחה 11:23, 10 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
לצערנו שוב זוהי חותמת גומי אנטי-תשובה ללא התייחסות לתוכן ...
בברכה, Tshuva - שיחה 12:23, 10 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
ויקיפדיה היא לא פורום. אין לי שום עניין לנהל דיון עקר בדפי שיחה. גילגמש שיחה 12:46, 10 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]
תקלדה שלך גילגמש - אין לך עניין לנהל דיון ענייני עם התייחסות לתוכן, חבל.
לטעמי הרבה יותר מועיל לנהל דיון מקצועי במקום לקדם אג'נדה אישית בויקיפדיה ללא מקורות וראיות.
בברכה, Tshuva - שיחה 12:50, 10 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]

כינויי שני הפלגים בציבור הליטאי, והיחס הכמותי[עריכת קוד מקור]

בציבור החרדי-ליטאי מתנהל מאבק מתמשך בין הפלג הירושלמי, לבין הפלג הבני-ברקי, המכונים בהתאמה בשיח הפנימי 'מחבלים' ו'שונאים', בעקבות כינויי שני הפלגים במאבק על ההנהגה בישיבת פוניבז'. אומנם אלו כינויי סלנג, אבל הם נמצאים בשימוש שוטף, ועל כן לטעמי יש בהם חשיבות אינציקלופדית. הבחירות המקומיות האחרונות נתנו אפשרות להשוואה כמותית כללית בין שני הפלגים, והראו יחס ברור של רוב ומיעוט ביניהם (לאחר שגורעים את קולות אגודת ישראל שרצה ברשימה משותפת עם דגל התורה, בהערכה גסה כ־50%). בנוסף, ישנה חשיבות באזכור שם המפלגה שהוקמה על ידי הפלג הירושלמי (בני תורה (מפלגה), באופן דומה לאזכור של הפלס (יומון). משתמש:גרש סובר כנראה שאלו פרטים לא אינציקלופדים והשמיט אותם בעריכתו, ואבקש לשמוע את הסברו לכך, ודעות אחרות בנושא. נת- ה- - שיחה 12:48, 1 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]

זו אנציקלופדיה, לא כתבה עיתונאית עסיסית ואין מקום לכינויי סלנג עממיים. ולגבי הנתונים והמספרים, זה עסק של פרשנויות והערכות: אחת, לא הייתה כאן התמודדות ראש בראש של דגל התורה מול בני תורה, ובנוסף, התמודדותה של בני תורה עצמה הייתה חלקית (בשלושה מקומות), ואין מקום באנציקלופדיה ל"הערכות גסות". שתיים, מדרך הטבע הרוב הדומם מצביע למחנה השולט (עד לפני שנתיים זה היה הרב אלישיב והיום הרב שטיינמן), ולכן גם אילו ההתמודדות הייתה ראש בראש ובפריסה ארצית כוללת, אי אפשר היה לקבוע מסמרות לגבי הגודל האובייקטיבי של שני המחנות: המון העם שבאמצע לא שייך לאף מחנה אלא מספח עצמו לרב הבולט ולזרם השולט. שלוש, ההתמודדות האחרונה הייתה לא שיוויונית (איך אומרים הילדים - "לא כוחות"), לנוכח הקמפיין האגרסיבי ומסע הקללות וההפחדות של רבנים בולטים, שגרמו לאלפים רבים שלא להצביע לצד השני. מסקנה: לא לנו לעסוק בערך אנציקלופדי בפרשנויות ובהערכות מספריות, אלא יש להגדירם בכלליות כמחנה הרוב וכמחנה המיעוט. גרש - שיחה 13:17, 1 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]
אני מסכימה עם נתנאל. אין לי ספק שכל מחקר אקדמי שיעסוק בנושא זה יאזכר את הכינויים. סלנג סלנג, אבל יש לו חשיבות אנתרופולוגית. אולי כאנציקלופדיה לא צריכים לחנות כך את המחנות, אך לאזכר את קיומו של הסלנג - ודאי שכן.
בנוגע למחנות - מחנה ר' שמואל הוא מיעוט. אין ספק בכך. נכון שה"קרב" האחרון היה לא הוגן. אבל באותו מידה אתה יכול לומר שהרבה חרדים הם לא באמת "חרדים", אלא הם נמנעים מלהיות חילונים כי הם מפחדים מהרבנים שלהם. לאנשים האלה יש בחירה חופשית, והם בחרו להאמין לקללותיו של הרב קנייבסקי ולא לאלה של ר' שמואל. דיכוי או לא דיכוי - זו ספקולציה. התוצאות בשטח שיש מחנה שרוב הציבור מזדהה אתו. גם אם זה לא רוב מוחץ כמו שיתד נאמן חושב, זהו רוב. • צִבְיָהשיחה • א' בניסן ה'תשע"ד 13:27, 1 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]
אכן, כדברייך, "מחנה ר' שמואל הוא מיעוט"; דבריי מכוונים לגבי כניסה לרזולוציות של אחוזים. אגב, הקמפיין האגרסיבי של ההפחדות והקללות היה חד צדדי במובהק, לכן המשפט "הם בחרו להאמין לקללותיו של הרב קנייבסקי ולא לאלה של ר' שמואל" לא רלוונטי. המיסטיקה עובדת חזק בציבור החרדי ולא צריך להיות איש דגל התורה כדי שמסע ההפחדות והקללות של רבניה ירתיע מלהצביע למפלגה היריבה. האמת היא שאינני מבין איך אדם מן היישוב, גם אם הוא רואה עצמו שייך ל"בני תורה", הצליח להתעלם מהמיסטיקה של הקללות ולהצביע לה - אלא אם כן הוא 'שאהיד' שלה. במילים אחרות: ה-14 אלף ומשהו שהצביעו ל"בני תורה" הם גרעין השאהידים שלה; כל שאר תומכיה - או שנקטו ב"שב ואל תעשה" או שהצביעו ג'. אכן, שמעתי את איש אגודת ישראל יוסי דייטש שאמר כי לפי הנתונים שלהם כ-7000 ליטאים בירושלים נשארו בבית. זו עוד סיבה מדוע תוצאות הבחירות לא רלוונטיות לחישובי חישובים. גרש - שיחה 15:59, 1 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]
נו באמת. האשכנזים החרדים הגדילו את כוחם מהבחירות לכנסת לבחירות לעירייה בשבעת אלפים קול, כשהבחירות לכנסת היו באמת צו 8 לחרדים, בלי הבדלי דת ומין. אתה קונה את הלוקש של דייטש (תירוץ עלוב למה לא הגיעו לעשירי)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
גרש, בעריכה שלי ששחזרת לא הייתה התייחסות לאחוזים, אלא רק להגדרת 'רוב' ו'מיעוט'. נת- ה- - שיחה 16:46, 1 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]
גרש, אתה קורא למצווה החשובה של ”ועשית ככל אשר יורוך” מיסטיקה? כויפר גמור. לגבי עניין השאהידים - הטיפוסים של בני תורה הם שאהידים כולם. מי שלא שאהיד לא שם. ברור שהם קיבלו פחות קולות ממה שהם היו יכולים לקבל. אבל נדמה רגע את הבחירות האחרונות למסע שיווק של קטשופים: אתה יכול לטעון שקטשופ בוסם היה לא הוגן כי הוא סגר דילים עם כמה עיתונים שאם הם יפרסמו חברות אחרות הוא לא ייתכן להם שי של קטשופים לחג, ובנוסף שכנע מעל כל כלי תקשורת שהקטשופים מתוצרת אחרת הם רעל. אבל סך הכל הציבור השתכנע, ורובו צורך בוסם. אז אולי לא היה קרב הוגן, ותאורתית לקטשופ טעמם היה יכול להיות קהל קונים הרבה יותר גדול - אבל זוהי פוליטיקת הקטשופים.
בכל מקרה, אני לא בטוחה שנכון לפרט בפסקה שם את מספר המצביעים של של בני תורה והסקת המסקנות. אני במקום זה הייתי כותבת את מספר המנדטים שהשיג כל אחד באותו עיר, ומנגד לקשר לכתבות השונות את הטענות של כל אחד מהמפלגות. משהו כמו: "בבחירות שהתקיימו השיגה בני תורה X ו-Y מצביעים בירושלים ובני ברק בהתאמה, לעומת X ו-Y מצביעים שהשיגה דגל התורה שרצה במשותף עם אגודת ישראל באותם ערים." כאן אפשר להוסיף את הספקולציות השונות ולקשר לכתבות באתרים השונים. • צִבְיָהשיחה • א' בניסן ה'תשע"ד 17:02, 1 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]
בגדול אני מסכים עם נת, רק ששונאים-מחבלים לא זהה לגמרי לתומכי הרב שטיינמן מול תומכי הרב אוירבך. לדעתי רבים מ"בני תורה" אינם שהידים אלא מחפשי אקשן. גרש, זה לא משנה אם הרוב תומכים ברב שטיינמן כי הוא המנהיג המרכזי או שהוא המנהיג המרכזי כי הרוב תומכים בו, זה אותו דבר, וגם העניין המיסטי לא משנה את העובדות. נרו יאירשיחה • א' בניסן ה'תשע"ד • 17:59, 1 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]

הצבת תמונות בלתי סבירה[עריכת קוד מקור]

צר לי שאנו נזקקים להגיע עם עניין כזה לדיון בדף השיחה, אבל בהחלט לא סביר לשים תמונה של הרב שטיינמן והרב אוירבך זה לצד זה, כביכול שני מנהיגים שווים. זו הטיה פוליטית מובהקת. הרב שטיינמן בולט הרבה יותר, רוב ברור של הציבור הליטאי תומך בו, כולל כל חברי הכנסת של דגל התורה, כל חברי מועצת גדולי התורה (חוץ מהרב אוירבך) ורוב גדול של הישיבות. לא חייבים לשים תמונה שלו, אבל לא ייתכן לשים תמונה פרובוקטיבית של שניהם זה לצד זה. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד • 21:48, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

שניהם מחוללי המחלוקת, שהיא החשובה בתולדות הציבור הליטאי. אם אתה רוצה אני יכולה להחליף את הכיתוב לכזה שעוסק בפילוג בציבור הליטאי ולא בציבור הליטאי בכלל. • צִבְיָהשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד 21:49, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
הם לא מחוללי המחלוקת ומעמדם אינו שווה. צביה, שקלי היטב, אם יהיה צורך אקח את זה להצבעה. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד • 21:53, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
לא מחוללי המחלוקת אלא עומדים בראש שני הזרמים. למחלוקת יש חשיבות רבה בתולדותיו של הציבור הליטאי, גם אם לדעתך חשיבות כל רב שונה. הפואנטה היא לא המעמד של כל רב, אלא חשיבות המחלוקת. רוצה לקחת את זה להצבעה - תפאדל. נמאס לי מהשטויות האלה. • צִבְיָהשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד 21:56, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
הנושא אינו חשיבות המחלוקת אלא המעמד של שניהם. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד • 22:20, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
זה מה שאני מנסה להסביר. אני לא מנסה להיכנס לדיון הסבוך מי משפיע יותר. מסתמא, לרב שטיינמן יש השפעה רבה יותר על חלקים רבים יותר בציבור הליטאי. העניין הוא שיש שני מחנות מרכזיים בציבור הליטאי, ושני הרבנים הללו עומדים בראשם. זה מה שחשוב. לא מדובר בפלג זניח, אלא בפלג ידוע, מוכר ומשמעותי. • צִבְיָהשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד 22:39, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
אני עם נרו. גילגמש שיחה 22:03, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
הערת שוליים: (ההערה נכונה גם לתמונתו של המנהיג הקודם) אם אני קורא נכון את מפת החסידים-מתנגדים, זה קצת שגוי אנציקלופדית לשים בראש הערך על הליטאים את תמונת המנהיג. אמורה להיות תמונה מייצגת, או אפילו קולאז' של דמויות סטריאוטיפיות ליטאיות "מתנגדיות", או מוסדות לימוד חשובים, או דמויות ליטאיות קמאיות עם התלבושת המיוחדת, כיפה רבנית וכדומה. מה פתאום המנהיג? תראו לאיפה זה הגיע עכשיו. ביקורת - שיחה 22:54, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
נרו וביקורת צודקים. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 00:12, 19 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
אני לא צודק. אני רק מעיר הערה. ביקורת - שיחה 00:38, 19 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
אני לא מתנגד לקולאז', אבל דמותו של מנהיג ציבור בולט בהחלט יכולה להיות בראש הערך, לפחות עד אשר יעשו קולאז'. גילגמש שיחה

לא הבנתי מה פה 'הטיה פוליטית', בציבור הליטאי ישנם כיום 2 זרמים עיקריים, וסביר לגמרי להביא ביטוי ויזואלי לפיצול הזה. אין פה טענה שהזרמים שווים בגודלם ובהיקף פעילותם, אלא רק שיש שני זרמים פנימיים בציבור הליטאי. אבל, מקום התמונה בסמוך לחלק ההיסטורי הרלוונטי, ולא בראש הערך. רבנים אינם יוצרים את הציבור, ואינם בהכרח אלו הגורמים לשינויים פנימיים בציבור, אף כי יש הרוצים אותם כך. נת- ה- - שיחה 08:06, 19 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

זה ביטוי ויזואלי מאוד לא מוצלח שיוצר רושם של שני זרמים שווים ועלינו להיזהר בנושאים רגישים כאלה, שיש עליהם מלחמות עולם בתוך הציבור המדובר. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ד • 10:29, 19 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
זה אכן לא מוצלח. אין שני צדדים שווים ואפילו לא קרוב לכך. ולפי כך המנהיגים אף הם אינם שווים. אני כבר לפני שבועיים הערתי לצביה על כך.--יעלי 1 - שיחה 13:28, 19 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

הצעת פשרה[עריכת קוד מקור]

ומה אם נשים את שני האישים ונציין בפירוש שהרב שטיינמן עומד בראש הזרם המרכזי יותר? אז זה כבר לא תהיה הטיה פוליטית. • צִבְיָהשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ד 18:41, 19 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

הרי כבר נאמר שתמונה אומרת יותר מאלף מילים. לדעתי אין מקום לתמונות של מנהיגי מיעוטים. נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ד • 01:10, 20 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
ביקורת צודק. גם הקטע של הכיפות ממש לא לעניין. הליטאים הם זרם של מאות אלפי איש בעולם, ובערך מופיעות הכיפות שהן קטע נעורים של חלק מהציבור הזה בחלק מזמן קיומו (מסופקני אם לפני 50 שנה היו כיפות קטיפה). כדאי להביא תמונות של דמויות בולטות עוד מלפני המלחמה כמו החפץ חיים ור' חיים עוזר גרודז'ינסקי. כמו כן, אין צורך להתמקד דווקא ברבנים. אמת שהערך כיום עלוב ביותר וגם מכיל טעויות, אני מקווה ביום מן הימים לטפל בו, אך אולי כבר כעת ניתן להרחיב לפחות בתמונות של אישים בולטים מחוץ לבית המדרש, כמו חברי כנסת (שלמה לורנץ), סופרים (דוד זריצקי) ועיתונאים (משה שנפלד). אני חושב שתצוגה של גדולי הדור צריכה להיות בערך גדול הדור. בתמונות של רבנים מאחרי השואה ניתן להסתפק בחזון איש והרב שך, שתי הדמויות הרבניות הבולטות ביותר, והמשפיעות ביותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אני חושבת כמו צביה אפשר להשים את התמונות של שני הרבנים. זה חלק מרכזי בהווה של הציבור הליטאי.(אני רואה שבום בראש הציע הבדלי גדלים בתמונות. וזה סביר לדעתי) אך יש לציין בפירוש את הרוב ואת המיעוט. ואולי אף לשלב תמונה של הרב חיים קנייבסקי. --יעלי 1 - שיחה 13:46, 20 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

מלחמת העריכה[עריכת קוד מקור]

למה מועילה מלחמת העריכה הזו? אם יש דיון בדף השיחה, עזבו את הערך ואת גרסתו היציבה. ‏אופקאלףשיחה‏ • 21:51, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

אני מחפשת להוציא את האנרגיה שלי על משהו. כל היום למדתי למבחן. • צִבְיָהשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד 21:51, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
מי שחושב שהגירסה היציבה לצדו כמובן לא יוותר עליה. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ד • 21:53, 18 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
תעשו זוג או פרט. ‏nevuer‏ • שיחה 13:45, 19 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── סתם ריב קטנוני. צביה צודקת שצריך לציין, ונרו צודק שהם לא שוים, בפועל יש זרם מרכזי סביב הרב שטיינמן, וקבוצת "מתבדלים" קטנה סביב הרב אויערבאך.
בברכה, Tshuva - שיחה 14:28, 19 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

ודאי שצריך לציין את המחלוקת, וכמה שורות מוקדשות לעניין בערך. נדמה לי שלא הבנת על מה הוויכוח. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ד • 14:50, 19 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
לא יודע איפה להגיב אז אני ממשיך את המחלוקת פה, קודם הנקודות המוסכמות: הציבור של הרב אוירבך הם בין 15 ל30 אחוז מהציבור הליטאי הכללי, על זה אין חולק (כל אחד מקטין או מגדיל לפי האינטרס שלו), הרב שטיינמן הרבה יותר מרכזי, וגם על זה אין חולק, הרב אוירבך תופס שיח תקשורתי רב בגלל ההפגנות והמחלוקת גם על זה אין חולק, הוזכר פה כאילו הרב שטיינמן לא ממעוררי המחלוקת, מי שאומר זאת לא 'טועה' הוא פשוט לא יודע על מה הוא מדבר, בתוך עמי אנוכי יושב, אני מוכן להביא בהתראה של 15 דקות שלושים! לינקים על מעורבותו העמוקה במחלוקת, הויכוח כאן הוא על תמונות, ברור ופשוט שאם יש תמונה של הרב שטיינמן צריכה להיות גם תמונה של הרב אוירבך, זה איזון מינימלי למי שיש לו חלק בציבור למרות שהוא מיעוט, ניתן לטעון שאם כבר אז יש להוסיף את תמונת הרב חיים קנייבסקי ויהיה בטענה זו מן הצדק, אז על מה הויכוח? מה הגודל של התמונה!, אני אישית רואה בזה ויכוח קצת קטנוני, אבל אני לא רואה סיבה שצִבְיָה תסכים שהתמונה של הרב אוירבך תהיה קטנה ב4 מילימטרים ובא לציון גואל בוםבראש - שיחה 09:53, 20 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
אני רואה ש"בני תורה" מתחילים להשקיע בויקיפדיה. אני לא הנציג של הרב שטיינמן אבל אני יודע לזהות היטב את השיטות האלה. לכן הצעתי שלא יהיו תמונות בכלל, של שני האישים, ובזה יצאנו ידי חובת המלחמה הליטאית הפנימית. גם לשיטתך, התמונה של הרב אוירבך צריכה להיות בגודל של 22.5%. • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ד • 10:12, 20 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
שלום נרו יאיר, האמת, מאז שאני עורך כאן קצת לאחרונה, אני נהנה מכל רגע, זה די משעשע כאן, אבל עכשיו גמרת אותי לגמרי, אתה מתכוון שאני מ'בני תורה'? או שצִבְיָה מבני תורה? לגופו של עניין, במידה והעמדה שלי 'תואמת' עמדת מפלגתו של הרב אוירבך, אז מה ההצעה האובייקטיבית? לשים רק תמונה אחת? על דרכך הייתי אומר שאתה בני רבינוביץ, לדעתי האובייקטיבית [ללא קשר להגדרתי העצמית בדף האישי] אם שמים תמונה של אחד צריך גם של השני, לא ברור לי במה אתה מתווכח, לי אישית אין בעיה עם תמונה קטנה גם בשיעור 10 אחוז, לא לשים תמונה בכלל זה נלעג, בברכה בוםבראש - שיחה 10:18, 20 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
אין לי הוכחות פורנזיות, אני רק יודע שכתבת את המשפט הבא: "הוזכר פה כאילו הרב שטיינמן לא ממעוררי המחלוקת, מי שאומר זאת לא 'טועה' הוא פשוט לא יודע על מה הוא מדבר, בתוך עמי אנוכי יושב, אני מוכן להביא בהתראה של 15 דקות שלושים! לינקים על מעורבותו העמוקה במחלוקת". זהו משפט מובהק של אויבי הרב שטיינמן ואני מתקשה להאמין שיש מה להתווכח על זה. מלבד זה, אחזור בפעם השלישית שלטעמי עדיף לא להביא את שתי התמונות. נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ד • 13:33, 20 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
נרו יאיר, במחילה, אתה בכלל מכיר את המחלוקת הליטאית? על מה אתה מדבר? מהיכן אתה מביא את המידע שלך? ישיבת 'תורה בתפארתה' שהתפצלה מחדרה זה לא הרב שטיינמן? ה'וועד לכבוד רבותינו' זה לא בתמיכת הרב שטיינמן? להוציא אברכים שהצביעו עץ מהכוללים זה לא נעשה בהתייעצות עם הרב שטיינמן? לא להזמין את הרב אוירבך לכנס של לב לאחים האחרון זה לא הוראה של הרב שטיינמן? ההשתלטות על יתד נאמן זה לא הרב שטיינמן? ההוראה להוציא את כרמל מהרשימה לכנסת זה לא הרב שטיינמן? ההכנסה של חברי מועצג"ת החדשים בלי להסכים למועמדי הרב אוירבך זה לא הרב שטיינמן? שינוי חברי 'וועד הישיבות' שלא בתיאום ותוך מלחמה עם הרב אוירבך זה לא הרב שטיינמן? אתה בכלל יודע על מה אתה מדבר? לי פשוט שלא, לעצם הערתך, אינני משתייך חלילה לאויביו, ואינני שייך לאנשי הרב אוירבך ולא הצבעתי למפלגתו, אני צופה 'אובייקטיבי', אבל העובדות ברורות, ומצער שיש אנשים שמנסים לעוות אותם, בברכה בוםבראש - שיחה 18:28, 20 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
אה, עוד משהו, מצד המחלוקת אין לי בעיה שלא יהיו תמונות של שניהם, אבל הרב שטיינמן הוא מנהיג ליטאי מהבכירים ביותר כבר משנת תשמ"ט, נכנס בערך כבר אז למועצג"ת, לא לעניין לא להכניס תמונה שלו... לכן אני חוזר על ההצעה הקודמת לשים תמונה קטנה יותר של הרב אוירבך בוםבראש - שיחה 18:30, 20 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
אם אתם עדיין רבים, אני מציע לכם לשים תמונות קלאסיות עליהן אין מחלוקת. אפילו אלישיב ושך זה חדש מדי. יותר בכיוון של החזו"א/קוטלר, ואם אפשר משהו עתיק יותר, זה מומלץ.מהמברטה - שיחה 11:26, 22 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
+1. אם תשיגו תמונה מלאה של הבמה בכנס היסוד של דגל התורה, זה גם רעיון טוב, כי זה מראה את השדרה הליטאית כולה, ולא מנהיגים יחידאיים דוקא. ביקורת - שיחה 13:20, 22 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

כדאי לשים לב שלמרות היחס המועדף לו זוכה הרב אויערבאך בתקשורת וכן מצִבְיָה ובוםבראש, ישנם, מלבד הרב שטיינמן והרב קנייבסקי, עוד כמה אישים (כמו הרב קרליץ) משפיעים יותר ממנו בציבור הליטאי.
הרב אויערבאך הוא בהחלט מעניין אך אינו בשום סטנדרט "הדמות הבולטת" וכו'.
בזה צודק נרו.
בברכה, Tshuva - שיחה 11:45, 22 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

הטעות שלכם היא שאתם מתייחסים לתמונות כאל כאלה שמנסות לייצג את האנשים החשובים בציבור הליטאי, שאז בהחלט היה אפשר לוותר. זה לא הסיבה ששמתי את התמונות האלה. התמונות של הרב שטיינמן והרב אוירבך מתייחסות אך ורק לנושא הפיצול בציבור הליטאי. כלומר: שני האישים העומדים בראש שני הזרמים המרכיבים את הציבור הליטאי. זה הכל. בלי שום פרשנות נוספת. • צִבְיָהשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ד 13:53, 22 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
הרב קרליץ אינו מעורב (ואם כן אז בקושי) היום בפוליטיקה הליטאית, אם כבר יש שמות פופולריים חדשים, דוגמת הרב משה הילל הירש, וכמובן יש את הרב גרשון אידלשטיין שהוא וותיק בהנהגה, אם כי קשה לומר שיש לו יותר השפעה מהרב אוירבך ברמה האישית (ברמה המפלגתית המפלגה יותר גדולה, ברמה האישית הרב אוירבך היה לא פחות דומיננטי). בוםבראש - שיחה 14:26, 22 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
צביה, לידיעתך, יש בציבור הליטאי עוד זרמים לא פחות גדולים מזה של הרב אויירבך, כמו הרב משולם דוד ואברהם יהושע סולוביציג, הרב חיים גריינמן ועוד, אמנם הם לא עשו כל כך הרבה רעש בעת שאבדו את ההגמוניה, אך לא ברעש השם. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 16:37, 22 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
הם זרמים בתוך הזרם המרכזי. בא נאמר כך: כולם הצביעו לגימל, עד להופעת בני תורה. זה אומנם לא עניין מפלגתי, אבל המפלגה היא אינדיקציה טובה מאד כדי להבין מה קורה שם. • צִבְיָהשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ד 16:56, 22 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
משפחת גריינמן היא זרם קטן, וכן משפחת סולובייצ'יק היא זרם קטן, למשפחת סולובייצ'יק יש עשרות אלפי אוהדים בארה"ב, אבל בארץ אין להם סמכות רוחנית גדולה בהנהגה ציבורית, אין מצב שבבחירות היו מקבלים כל אחד יותר מ3 אלף קול, משפחת סולובייצ'יק לא משייכת את עצמה לגימל עקב השתייכותה הקנאית המסורתית, בברכה בוםבראש - שיחה 20:20, 22 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
אין שום כלי לידע על גודלו של זרם כשאינו מעמיד עצמו לבחירות. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 21:56, 22 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
מה שנכון נכון, תמיד הערכתי שהזרם הבודהיסטי בישראל הוא גדול מאוד ובאופן יחסי אף יותר מהודו, הוא רק לא העמיד את עצמו לבחירות בארץ, בברכה בוםבראש - שיחה 22:31, 23 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
חכיתי לראות מי יהיה הראשון שישתלם לו להתקע בקיר ולחטוף בוםבראש, העיקר למצוא איזה דוגמה נגדית שהיא מאוד מאוד ממין הענין, והיא מוכיחה באופן שאינו משתמע יותר משתי פנים שמחנה הרב אויירבך הוא מחנה בני המיעוטים הליטאיים הגדול ביותר. וכידוע, גם על בני תורה אמרו שלא יקבלו יותר מ3 אלף קול, ואף פחות מזה. אך מה הבעיה הגדולה, גם המחנה הזה בנוי מרסיסים רבים של מחנות, "מחבלים", "גרוסניקים", "גרודנאיים מורמוניסטים", "אויירבכיים" ועוד אסופה של כל מי שהפסיד בדין תורה אצל ר' ניסים, או שאמר לר"ח קנייבסקי מזל טוב בחתונה וזה לא מיהר לחייך אליו, או שחיכה בתור פעם אצל ר' לייב שטיינמן למעלה משעה. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 23:56, 23 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

בהתאם להחלטת ביורוקרט, ננעלה האפשרות לערוך ערך זה. הסיבות לנעילה, והדרך לביצוע עריכות בערך מפורטת בדף דף שיחתו של אריאל. לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר ולחיים טובים. (slav4)דף שיחה 09:26, 23 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]

מאחר ואי-אפשר לערוך את הערך[עריכת קוד מקור]

אני מבקש להוסיף חומר מ-Misnagdim באנציקלופדיה יוו"א, מקור סביר לערך נטול המקורות הזה. אגב, הייתי מעוניין לפתוח שוב את עניין הליטאים (עם) מול ליטאים, היות וזה נראה בלתי סביר בעליל.AddMore - שיחה 18:24, 5 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]

AddMore, דבר כזה צריך לבקש בבקשות ממפעילים. גילגמש שיחה 18:26, 5 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
תודה, משתמש:Gilgamesh.AddMore - שיחה 18:30, 5 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
AddMore, תוכל להפנות אותי לדיון? גם לי זה נראה לא סביר בעליל. ביקורת - שיחה 20:33, 5 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
עכשיו ראיתי למעלה. תודה רבה. חרדים, זו לא הגדרה טובה, אבל יהודים ליטאים, או ליטאים (מתנגדים), נשמע לי סביר. ביקורת - שיחה 20:36, 5 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
משתמש:ביקורת, או אולי ליטאים (מגזר). השם לא קריטי, אבל כותרת הערך הזה צריכה להיות לקבוצה האתנית.AddMore - שיחה 10:30, 7 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
ברור. מגזר משמש בדרך כלל לקבוצות מקומיות ולא בינלאומיות. כשאתה אומר "המגזר העסקי" אתה בדרך כלל מתכוון למגזר זה במדינה מסויימת, למרות שהכפר הגלובלי משנה די במהירות גם את הנושא הזה. ביקורת - שיחה 10:33, 7 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
משתמש:ביקורת, וורשט. את מי צריך לתייג כדי לגבש קונצנזוס? אני רואה בדיונים כאן את משתמש:Aviados, משתמש:נרו יאיר, משתמשת:TZivyA, משתמשת:יעלי 1 ואת הבירוקרט שהגן על הערך, משתמש:Slav4. מה דעתכם? AddMore (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אני אישית מעדיפה להשאיר את זה כך. אם יתגבש רוב לשינוי אביע את דעתי. • צִבְיָהשיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"ה 23:22, 7 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
צִבְיָה, אם ליטאים יפנה לדף פירושונים כמו תימנים, זה יספק את ההעדפות האישיות? ביקורת - שיחה 00:09, 8 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
יש פה דוגמה קלאסית להתלבטות המפורסמת בכל תחומי החיים... לנכון והצודק, מול השימושי והנוח. הנכון והצודק הוא שהמונח ליטאים יפנה לעם הליטאי. השימושי והנוח, (והנכון גם הוא לויקיפדיה העברית) הוא שיישאר המצב הקיים. בגלל שרוב רובם של עשרות ההפניות הם לליטאים - מגזר. ומכיון שתפקידנו להנגיש לקוראים את המידע היותר רלוונטי, חושבני שהמצב הקיים מספק. אם הייתי עורכת בויקי האוסטרלית בהחלט הייתי ממליצה הפוך. יעלי 1 - שיחה 00:43, 8 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
בכל אופן, דומני שביקורת עדיין צודק, ועדיף פירושונים. • צִבְיָהשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"ה 00:47, 8 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
אם משנים, אני תומך בפירושונים, ובשינוי לליטאים (מגזר חרדי). יהדות ליטא זה משהו אחר. נרו יאירשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ה • 12:26, 17 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
מסכים עם ביקורת ונרו, יש לפתוח דף פירושונים, ולהפוך את הערך הנוכחי ל"ליטאים (מגזר חרדי)" או "ליטאים (זרם ביהדות החרדית)". אני לא כל כך בעד ההצעה של ביקורת "ליטאים (מתנגדים)" למרות שהיא ככל הנראה המדויקת ביותר (היא פשוט לא מוכרת מספיק בציבורים החילונים). גארפילד - שיחה 09:30, 18 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]
לעניות דעתי אם לשנות, ההצעה השניה של גארפילד נשמעת (או בעצם נקראת...) הכי טוב,למרות שהיא ארוכה מעט, מתנגדים זה כבר דבר שעבר עליו הכלח, ויהודים ליטאים נשמע לי כמו יהודים רוסים, ולא מבטא שזה הגדרה מיגזרית שכבר איננה שייכת למוצא, וישנם ליטאים שמוצאם מפולין הונגריה רוסיה וכו'. מקוה לטובשיחה • כ"ה בחשוון ה'תשע"ה • 09:40, 18 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]
תודה על דעתכם, משתמש:גארפילד ומשתמש:מקוה לטוב. ליטאים (מגזר) נראה לי הסביר ביותר, משום שהוספת ה'חרדי' בסוגריים מאריכה שלא לצורך. כמו כן, אני מבקש לוותר על דף פירושונים ולהסתפק בדף הפניה בראש "ליטאים" (=עם). ממילא מעטים האנשים שיקלידו טקסט בתיבת החיפוש, ומי שכן יקבל את שתי האפשרויות ברשימה. משתמש:יעלי 1, את תיקון הקישורים לכל רוחב ויקיפדיה אני מתנדב לעשות. בואו נראה את מי שכחתי: משתמש:ביקורת, משתמשת:TZivyA, משתמש:נרו יאיר?
אני דווקא תומך ב"ליטאים (זרם ביהדות החרדית)". לטעמי זה הכי מדוייק. אם בלאו הכי יהיה דף פירושונים, אדם שיחפש "ליטאים" יגיע לדף שמפרט לו אילו ערכים יש לנו להציע בנושא. "ליטאים (מגזר)" פחות טוב, מכיוון שלא מדובר במגזר. אלה בזרם דתי, שהוא חלק ממגזר שנקרא "חרדים". גארפילד - שיחה 11:55, 18 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]
אין לי בעיה עם ליטאים (זרם) ("ביהדות החרדית" פשוט מסורבל מדי). שמם של הליטאים בערך נגזר מכלי שני מהליטאים המקוריים (עבר אליהם דרך יהדות ליטא), וגם זה משמש בעיקר בימינו, פעם היה "מתנגדים". רצוי והגיוני ש"ליטאי" והטיותיו השונות ישמשו בחופשיות בערכים על ויטאוטאס הגדול ודומיו, אף כי אנחנו קצת לוקים בהם, ובראש הערך תהיה הפניה.AddMore - שיחה 13:19, 18 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]
+1, מגזר, זרם. השינוי מתבקש. ואכן חסרים לנו ערכים על ליטא בכלל. ביקורת - שיחה 13:29, 18 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]

משוב מ-4 בדצמבר 2015[עריכת קוד מקור]

"מאבק.. במוסדותיה של מדינת ישראל" ??? נשמע לי יותר סוג של הכללה דבילית מאשר מציאות אובייקטיבית. למישהו יש מקור או עובדות לתמוך בדמגוגיה הזאת?? 176.12.148.162 19:55, 1 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]


  1. הטענה על האמונה ברוח הקודש זקוקה למקור. וקשה להאמין שימצא מקור רציני. האם מישהו יכול לבדוק אם מרבית הליטאים מאמינים שלרבניהם יש רוח הקודש? ומה ההגדרה של רבניהם? רק ר' חיים קניבסקי, או כל חברי המועצת, או כל אחד על ראש ישיבתו? לדעתי גם אם משאירים, צריך לשנות לאמונה במופתים או "סייעתא דשמיא" וכד'.
  2. כמו כן ההגדרה עשרות השנים האחרונות - כשהרב שך נהפך למנהיג בלתי מעורער, אמרו שהליטאים נהיו לחסידים כי דבוקים ומצייתים לרב. היום כשמפרסמים מופתים על ר' חיים, אומרים שנהיו חסידים כי מאמינים במופתים. צריך להגדיר על מה הפיסקה מתייחסת. כלומר, הנושא של ציות או דביקות בחכמים, כולל כמה מישורים, והם אינם "עשרות שנים".
  3. מאידך, היו תמיד דמויות מאגיות אצל ליטאים, כמו ר' מוטל'ה אושמינער, ר' נחומק'ה הורודנער, החפץ חיים ועוד. בבית בריסק יש גם סיפורי מופתים. כלומר, אין זו תופעה חדשה שמאמינים ביכולות מיסטיות של רבנים, ואיני בטוח שהתופעה התרחבה כל כך. גם על הסטייפלער האמינו בדברים, ומאידך על הרב שך לא, על אף שהוא היה אדמו"ר יותר גדול מהסטייפלער מבחינת ציות. וגם היום, רוב הסיפורים על ר' חיים, ואילו על הרב שטינמן היו מעט ולא עשו מזה עסק.
  4. ההבדלים בין חסידים לליטאים רחבים הרבה יותר מהנושא של רב ותלמיד. משנת החסידות כוללת ענייני אחדות, דביקות, שמחה וכד', ואלו יותר משמעותיים לנושא התפשטות החסידות בין הליטאים (כדוגמת נסיעת ישיבות לשבתות, התרחבות נושא השירה, העיסוק בחגים, דמויות כמו הרב דסלר והרב פינקוס). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
פשוט שליטאים מאמינים שלפחות לגדולים שלהם יש רוח הקודש ממש. בטח בהדרכות הציבוריות שלהם, אולי גם מופתים. כמעט בכל הגיוגרפיה ליטאית תמצא את זה. ייתכן שזה ישן, בשביל זה צריך מחקרים. הקשר בין הדבקות במשנת הבעש"ט ובין שבתות ישיבתיות קלוש. מתייג את משתמש:AddMore-III. נרו יאירשיחה • ח' באייר ה'תשע"ט • 23:29, 13 במאי 2019 (IDT)[תגובה]
המעיר ערבב מעט בין שאלת ההבדלים המיסטיים העיוניים המפרידים את החסידים מהמתנגדים לבין כל היתר. אם לענות בקצרה, אני מניח שההתייחסות בגוף הערך ל"רוח הקודש" מכוונת פשוט למושג דעת תורה במובנו הליטאי (לתיאור דעת תורה כעניין של רוח הקודש וכו' יש די והותר סימוכין במחקר). אני מסכים, אם זו הטענה, לכך שההפרדה בין חסידים למתנגדים בתחום המופתים, כאילו הללו מיסטיקנים והללו רציונליסטים, היא בובר מעשה'ס. AddMore-III - שיחה 23:57, 13 במאי 2019 (IDT)[תגובה]
הערך מדבר על שינוי שחל אצל הליטאים בעשרות השנים האחרונות. מה אתה אומר על זה? נרו יאירשיחה • ט' באייר ה'תשע"ט • 00:29, 14 במאי 2019 (IDT)[תגובה]
אני יכול לחפש עוד, אך ראשית "דעת תורה" כל כך נפוצה עד שדי בה לכסות את ההצהרה בערך. מלבד זאת, כפי שהאיי.פי אמר, סיפורי מופתים היו תמיד גם אצל המתנגדים. AddMore-III - שיחה 19:32, 14 במאי 2019 (IDT)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-10 בספטמבר 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

כתבתם שלהי במקום שלבי

שלהי זו מילה בעברית שפירושה סוף. חידקל - שיחה 18:59, 9 בספטמבר 2019 (IDT)[תגובה]

עריכות אחרונות[עריכת קוד מקור]

משתמש:ביקורת, אבקש את דעתך לגבי השחזורים האחרונים. "צריך למצוא מונח"? אני לא כאן כדי להמציא נאולוגיזמים. חלק מהאנשים בתמונה הם רק מתנגדים, חלק בתקופת התפר בה "ליטאי" החל להחליף. חדשים מקרוב באו אולי חושבים שטרמינולוגיה בת דור-שניים נהגה מאז הגר"א, אבל היא לא. AddMore-III - שיחה 10:10, 15 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]

AddMore-III שינה את תיאור הרבנים בתמונה הראשית ל'מתנגדים' במקום 'ליטאים'. אני מסכים שליטאים אינו מדויק, אך לדעתי מתנגדים הוא מושג חד צדדי, כיוון שהליטאים מעולם לא השתמשו בו ככינוי עצמי רווח, אלא רק כשדובר בהקשר לחסידים. למעשה שאלה דומה אך לא זהה קיימת לגבי שם הערך. אין לי רעיון למונח שלישי, אולי למישהו יהיה. אדמור, בינתיים אציע לכתוב תחת התמונה ליטאים/מתנגדים. מסכים? • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 10:14, 15 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
אני לא חושב שנכון לקרוא לחפץ חיים למשל "מתנגד". ההתנגדות גם לא מגדירה את הזרם הזה, לכן עדיף ליטאים. נרו יאירשיחה • ט"ז בתשרי ה'תש"ף • 10:38, 15 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
"מתנגדים" הוא הכינוי הנכון (בלי קשר להגדרה העצמית) ברוב-רובה של המאה ה-19. ליטאים נעשה בלעדי רק לאחר המלחמה. החפץ חיים הוא בדיוק מי שמסמן את המעבר. הרי"א, הראמ"ל בוודאי שייכים לתקופה המתנגדית המובהקת, קו"ח הגר"א. בסדר, שיהיה כדברי פיראוס. AddMore-III - שיחה 12:03, 15 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
העיקר שהאנשים מייצגים את רבני הזרם המתואר. לא כן? בכלל ל"מתנגדים" לא קוראים כך בצורה אבסולוטית או לפי רמת ההתנגדות שלהם לחסידות בפועל. הסיבה שלא נקרא לח"ח "מתנגד" אינה בגלל שלא התנגד לחסידות אלא בגלל שהמונח כבר נעשה מיושן בזמנו, אבל הוא היה לגמרי עמוק במחנה הליטאי-"מתנגדי" בנוסח וילנה (השמרנית) לכל דבר. עדיין מתאים לקרוא לכולם "מתנגדים" במרכאות, אבל הפתרון המוצע גם הוא סביר בעיני. ביקורת - שיחה 16:31, 15 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
אני לא מבין מדוע יש צורך אפילו בפשרה. כפי שכתב ביקורת - הערך עוסק בליטאים. אם יש בטבלה רבנים שחד משמעית לא מתאימים להגדרה הזאת (ואיני בטוח שיש כאלה) - הם פשוט לא צריכים להופיע בערך. לכן יש ערך נפרד, ששמו התנגדות לחסידות. נרו יאירשיחה • ט"ז בתשרי ה'תש"ף • 19:35, 15 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
הזרם מכונה ליטאים. אני לא רואה בעיה בכך שייכתב ליטאים. בפירוש לא מדובר כאן על מוצא גאולוגי. דגש חזק - שיחה 19:41, 15 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]

מי פתח את עיתון יתד נאמן?[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב שמי שפתח את עיתון יתד נאמן זה הרב שך. אולם לי מה שידוע שנפתח על ידי הסטייפלער ממש לפני פטירתו. ואף קרא לעיתון בשמו יתד נאמן. (ההצעה שהועלתה היתה יתד והוא הוסיף את המילה נאמן) חיפשתי מקור ולא מצאתי. אולם בעיתון יתד נאמן עצמו הסיפור הנ"ל על הסטייפלער מופיע מידי פעם. עורך מתחיל - שיחה 23:11, 4 בינואר 2020 (IST)[תגובה]

המקום לדיון הזה הוא בדף השיחה של הערך יתד נאמן. המקור שאתה מחפש נמצא בספרו של הורביץ, הרב שך: שהמפתח בידו, כתר, 1989. הספר אינו בידי כעת ולכן אין לי מספר עמוד. ביקורת - שיחה 10:18, 5 בינואר 2020 (IST)[תגובה]

רוב הערך נירא שמתבסס ליטאים שכל מה שהם ליטאים כי הם מתנגדים לחסדים וזה לא נכון הקבוצה הליטאית זו שמם בזכות שהם ליטאים ולא בגלל שהם מתנגדים לתנועת החסידות אני חושב שהערך צריך שינוי יסודי בברכת האורות כבים - שיחה 02:05, 2 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

@אייל, ראיתי את ההוספה העדכנית שלך על פלג המרביצי. רציתי לעורר שתי נקודות לשיקולך:

א. הוספת בעריכתך האחרונה סוגריים "(תחת ש"ס)", ואני לא בטוח אם זה מדויק. איגוד עמלי התורה לכאורה לא שייך לש"ס או תחת ש"ס בצורה כלשהי אלא מתנהל כגוף עצמאי. למשל בבטאון שלו 'לוח הקהילות' אף פעם אין פרסומים של ש"ס. אמנם רוב רבניו (הרבנים זעפראני, סלים, תופיק, ביתאן וכו') מצביעים כיום ש"ס, וחלקם עדיין לא (הרב צדקה לא מצביע, הרב ברכץ חתם לדגל כעת ואולי עוד), אבל לדעתי נכון למחוק את הסוגריים הללו, אלא אם ידוע לך בוודאות אחרת.
ב. בקטע שם (שנערך מזמן, לא בקטע שהתווסף על ידך) כתוב שחלק מהם מתפללים או פוסקים הלכות בנוסח אשכנז. האם זה נכון? מי מרבני המרביצי מתפללים בנוסח אשכנז? ידוע לי על בן אחד של הרב שמואל בצלאל שכך נוהג, אבל הוא עצמו לא כך. וגם לא הרב יהודה עדס והאחרים ככל שידוע לי. למעשה גם בקום מרביצי וכן לאורך הדרך של מרביצי האמירה שלהם הייתה שאינם חפצים 'להשתכנז', אלא רק השקפתית להיות שייכים לתפיסת הרב שך וכו', כמופיע בחוברת "בינו שנות דור ודור" אם יצא לך לקרוא, כך שראוי לשנות ולדייק שם את הנוסח.
משאיר את שתי הנקודות לשיקול דעתך. חפץ בחייםשיחה 00:29, 10 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
ב. מסכים. א. חוץ מלהגיד את זה במפורש הכל היום מנוהל תחת קורת הגג הפוליטית של ש"ס במובן של השגת תקציבים וכו' הסיבה שהוספתי את זה היא כדי להראות את היציאה שלהם מהכותרת "ליטאים". איילשיחה 00:41, 10 במרץ 2024 (IST)[תגובה]