שיחה:נשר מפעלי מלט ישראליים

אישור שימוש בחומרים

אישור שימוש בחומרים מאתר האינטרנט של נשר מפעלי מלט ישראליים כולל הספרים המלט ויוצריו, טקסט ותמונות :

• {{permissionOTRS|id=2010041810008923}}. מתניה • שיחה 20:25, 18 באפריל 2010 (IDT)

Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 16:51, 20 באפריל 2010 (IDT)

בקשה מכל העורכים

במסגרת האישור שקיבלתי מנשר מפעלי מלט ישראליים להשתמש בכל החומר הנמצא באתר שלהם ובספרים שהם פרסמו הבטחתי גם להרחיב את הערך הזה. אודה לכולם אם יתנו לי את הזדמנות לעשות זאת בעצמי. השקעתי זמן רב וכסף, שעות רבות בשיחות טלפוניות, בביקור במפעל, בדוא"לים רבים עם הנהלת החברה ועם משרד עורכי הדין שלהם כדי לקבל את האישור. חבל מאד שחלק מהערך הועתק מהערך נשר על ידי אחרים, במקום לתת לי את ההזדמנות לעשות זאת בעצמי. בערך נשר השתדלתי להתרכז בחלק של הקמת היישוב. בערך זה אני לא מתכוונת להתייחס כלל לנושא האכלוס והקמת היישוב, אלא אך ורק להקמת המפעל, יחסי העבודה השביתות הגדולות והמפורסמות, מכירתו, הרחבת המפעל לאזורים אחרים בארץ. ערך זה לא מתרכז במתחם המפעל בעיר נשר, אלא בכל מתחמי החברה. תודה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 12:42, 13 במאי 2010 (IDT)

אני חושב שאת צריכה לקרוא את ויקיפדיה:בעלות על ערכים. ‏odedee • שיחה 13:27, 13 במאי 2010 (IDT)

אני לא צריכה. ביקשתי, יכולים להיענות לבקשתי ויכולים לסרב לה. הכל תלוי באופיו וטיבו של האדם Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 14:11, 13 במאי 2010 (IDT)

אני חושש שעצם הבקשה הזו מראה שאת כן צריכה לקרוא את הדף הזה. זה לא "חבל שחלק מהערך הועתק מהערך נשר על ידי אחרים" - הם עשו את שעשו מתוך הבנתם ומתוך אמונה שזה מה שדרוש לערך. איש לא יפריע לך בזמן שיש {{בעבודה}} על הערך. אבל בכל זמן אחר, כל אחד יכול לערוך כראות עיניו. אני מסכים שהערך על החברה צריך להתייחס למפעליה השונים ולא רק לזה שבנשר, אבל אם ההיסטוריה של החברה התחילה בנשר, זה צריך להופיע פה (בפרופורציה מתאימה). ‏odedee • שיחה 14:26, 13 במאי 2010 (IDT)

תחשוב גם אתה על משהו, תחשוב שמכל הויקיפדים אתה היית זה שרצת לנזוף בי ולחנך אותי. אין לי ספק שרוב הויקיפדים יבינו במה מדובר ויכבדו את בקשתי. כי הם יודעים כמה מאמץ ואנרגיה נדרשים לאסוף חומר ולכתוב ערך רציני. אני יודעת שאני לא הייתי אפילו צריכה בקשה כזאת מויקיפד אחר כדי לא לעשות זאת. האמת היא שלא הופתעתי מתגובתך, אני רגילה לשיחות החינוך והנזיפות האלה שאני מקבלת ממך. אבל אם כל כך בוער בעצמותיך לכתוב את הערך. אתה מוזמן להוריד את תבנית בעבודה ולתרום לערכי ויקיפדיה על ידי כתיבת ערך. בהצלחה עם כתיבת הערך Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 17:01, 13 במאי 2010 (IDT)

אה, עכשיו עודדי לא בסדר. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 22:07, 13 במאי 2010 (IDT)

מיזם קואורדינטות בישראל

מיזם קואורדינטות בישראל
מיזם קואורדינטות בישראל     איתור קואורדינטות באמצעות "עמוד ענן" הסבר מפורט על שיטת העבודה סטטוס = אין צורך שאושר משתמש = בסיום הטיפול בערך לא לשכוח לעדכן: |סטטוס = טופל |משתמש = <שם משתמש> אם הערך איננו מתאים למיזם זה מסיבות שונות, אין למחוק תבנית זו. צריך פשוט לרשום: |סטטוס = אין צורך

המיפוי ייעשב במפעל נשר רמלה ולא כאן ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • חג עצמאות שמח לכולם • שיחה • 17:07, 05/05/2008 ל' בניסן ה'תשס"ח

QA - מסכים. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ב' באייר ה'תשס"ח • 19:59, 6 במאי 2008 (IDT)

מתוך הערך נשר (עיר)

הקטע הבא נכתב בערך הנ"ל, והסרתי אותו מאחר והוא קשור באופן הדוק עם הערך הנוכחי. רצוי לבצע התאמה, ולראות שלא אבד מידע. כל הקרדיט למשתמש:Hanay הנפלאה:

בשנת 1903 עלה לארץ ישראל מרוסיה המהנדס נחום וילבושביץ (וילבוש), אחיה של מניה שוחט. הוא סייר בארץ כדי לבחון את אפשרויות הפיתוח בה. באותה תקופה לא היה בארץ ישראל מפעל לייצור מלט, והמלט יובא ממפעל קטן במצרים. וילבושביץ העריך שבעקבות הגידול בבנייה יגדל הביקוש למלט. הוא הציע להקים מפעל שתפוקתו תהיה 10,000 טון בשנה, והמליץ על הקמתו בחיפה, בגלל הקרבה לנמל חיפה, הרכבת החיג'אזית ומרבצי אבן גיר מתאימים בכרמל. מלחמת העולם הראשונה דחתה את מימוש תוכניותיו של וילבושביץ. ב-1918 הוא חזר לארץ, נפגש עם יהושע חנקין וביקש ממנו שירכוש שטחי קרקע מתאימים שנמצאו ליד הכפר הערבי יאג'ור, שהיו שייכים למשפחת ח'ורי, שהתגוררה בלבנון.

במקביל לפעילותו של וילבושביץ הוקם בלונדון ה"סינדיקט לצמנט פורטלנד בארץ ישראל", שווילבושביץ לא נמנה עם מייסדיו. יוזם הסינדיקט היה בוריס גולדברג, ומזכירו היה יצחק שניאורסון. ב-1920 הגיע שניאורסון ביחד עם מהנדס בריטי לארץ ישראל, כדי לבחון מקום להקמת מפעל למלט. במסגרת תוכנית הקמת קווי הייצור במפעל, נלקח בחשבון גם שטח שיתאים לבניית משרדים ומעונות לעובדים. המהנדס הבריטי כתב בדוח שלו מ-16 ביולי 1920 את הדברים הבאים:

במרחק של 500 מטר משטח המיועד למפעל יש מקום מתאים למשרדים ומעונות. הנוף יפה וגדלים שם עצי זית נהדרים, שבצילם ניתן לבנות את הבתים וכך להקים עיר גנים. לצל העצים ואספקת המים יש חשיבות רבה בארץ ישראל, בהתחשב בתנאי האקלים השוררים בה.

בעקבות המלצה זו הוקם יישוב הפועלים נשר.

בעקבות ההמלצה קנה בנובמבר 1921 יהושע חנקין באמצעות חברת הכשרת היישוב את האדמות ממשפחת ח'ורי ושילם מקדמה של 10,000 לירות מצריות על חשבון שטח בגודל של 19,000 דונם, מתוכם 3,000 דונם לייצור מלט. במקביל חיפשו חברי הסינדיקט מהנדס מומחה ושותפים נוספים למימון ההשקעה במפעל. הם פנו למהנדס הונגרי בשם בלה שפיגל וביקשו את חוות דעתו. שפיגל הגיע לארץ ישראל בקיץ 1921 לבדוק שוב את הר הכרמל ואת התנאים להקמת מפעל רווחי. ב-5 בספטמבר 1921 שלח לחברי הסינדיקט דו"ח חיובי. בחיפושיהם אחר משקיע הגיעו לתעשיין היהודי-רוסי מיכאל פולק. פולק הגיע לארץ ישראל במאי 1922. הוא מצא את השטח מתאים, אבל היה מודאג מביצות הקישון וממחלת המלריה שפגעה בפועלים. פולק דאג לטפל במיגור הקדחת בעזרת צוות סניטרים שבראשם עמד צבי סליטרניק. שפיגל גם המליץ על בניית שלוחת רכבת שתוביל אל בית החרושת. בשלב זה הוחלט על השלמת רכישת השטח. פולק נפגש עם חנקין כדי שימשיך את תהליך הרכישה, חזר לאנגליה, הצטרף במאי 1922 לסינדיקט וביוני הפך ליו"ר שלו. בארץ ישראל המשיך חנקין במשא ומתן עם משפחת ח'ורי. לאחר שהסתבר שיש בעיה ברישום הקרקע בטאבו, סוכמה על דעת כל הצדדים העברה מיידית של 3,000 דונם לחברת הכשרת היישוב, 1,000 דונם על הר הכרמל ו-2,000 דונם במישור. השטח כלל מקום שנקרא "סלמיה" (באזור מחצבת נשר הישנה של היום), שבו היה חאן ששימש בעבר למגורי אריסים. ב-17 באוגוסט 1922 אישר בית המשפט המחוזי את ההסכם.

בנובמבר 1922 החלו מדידות השטח, ונשכרו שני שומרים יהודים מחיפה, שעברו להתגורר בחושות של סלמיה. כדי לחזק את הנוכחות היהודית במקום התיר שניאורסון לתשעה מבני "קבוצת אחווה" של המרכז החקלאי, אשר יועדו להקים את קיבוץ יגור, להתגורר זמנית בחושות של סלמיה. בזמן מגוריהם במקום עסקו בעבודות חקלאיות וגם שתלו עבור הברון רוטשילד עצי תות לבן כחלק מיוזמתו להקים תעשיית משי בארץ ישראל. ב-7 בדצמבר 1922 פרסמה ממשלת המנדט כי החברה הבריטית "חברת מלט פורטלנד נשר בע"מ" נרשמה בארץ ישראל.

פולק המשיך באנגליה במאמצי גיוס ההון הנדרש להקמת המפעל. ב-16 במאי 1923 הודיע פולק שהצליח לגייס את כל ההון הדרוש מידידיו: הסכום שגויס היה 225,000 ליש"ט. הוא גייס את שפיגל לתפקיד מנהל "חברת מלט פורטלנד נשר", והודיע לו שיתחיל בעבודה ב-1 ביוני. את שניאורסון מינה פולק להיות המנהל המקומי של החברה בישראל.

הקמת המפעל

מיד עם כניסתו לתפקיד, הזמין שפיגל את הציוד הנדרש ממפעלים באירופה. את הכבשנים הניצבים הזמין מגרמניה, צעד שעורר את התנגדות פולק בשל היותה של גרמניה מדינת אויב לבריטניה. יתרת הציוד הוזמנה במדינות אירופה אחרות. במקביל, בארץ ישראל התחיל שניאורסון בהקמת התשתית למפעל. בספטמבר 1923 התחילו עבודות הפיתוח הראשונות בסלמיה בשיפור שלושת מבני החאן. מבנה אחד שימש כמשרד טכני, ושני המבנים האחרים שימשו למגורי הפועלים שהעדיפו ללון בשטח במקום לצעוד מדי יום לחיפה וחזרה. עבודות ניקוז השטח וחפירת יסודות המפעל ניתנה לקבוצת חלוצים מחיפה. החפירה הסתיימה ב-20 בפברואר 1924, ולאחר מכן התחילה יציקת היסודות של הבניין הראשי ובתי המלאכה, כאשר במקביל נחפרו תעלות הניקוז. מספר הפועלים העוסקים בהקמת המפעל הגיע לכ-150. באתר נבנו צריפים למשכן הפועלים, ומרבית הפועלים העדיפו להישאר ללון בַּמקום בִּמקום לצעוד מדי יום לחיפה. במקביל לבניית הצריפים נבנה מטבח פועלים, שבנייתו הסתיימה ב-26 במרץ 1924, ואשר הופעל על ידי שבע אחיות משפחת צ'רבינסקי. מסעדה נוספת להאכלת הפועלים נבנתה ביוזמה פרטית על ידי יהודי בשם רוסובסקי בבלד א-שייח'. לשירות הפועלים נבנה בוואדי צריף המכבסה, שכלל חדר כביסה, חדר לשמונה הכובסות וחדר למגורי שמונת גברים המגינים עליהן. חלק מהמשפחות הראשונות שהקימו את "שכונת נשר" הורכבו מזוגות של כובסות ומגיניהן. במהלך שנת 1924 נבנתה שלוחת מסילת הרכבת המובילה למפעל והתחילה אספקת המכונות.

ב-18 באוקטובר 1925 הופעל הכבשן הראשון בבית החרושת.

עד כאן. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 14:02, 12 במאי 2010 (IDT)

כנ"ל:

את המבנים הבאים: מספר בנייני מגורים לעובדים; שני בתים בעלי ארבעה חדרים למנהלים; ארבעה בתים דו־משפחתיים בעלי שני חדרים לפקידים; ארבעה בתים דו־משפחתיים בעלי חדר אחד בכל דירה לפועלים נשואים; בית אחד בעל ארבעה חדרים לפועלים מקצועיים רווקים שהתגוררו בו שניים בכל חדר; ושבעה צריפים הכוללים שני חדרים בכל צריף, שבכל חדר התגוררו שישה פועלים, מטבח ובית מרחץ.

את המפעל בנו פועלים חלוצים חדורי הכרה מעמדית שראו במפעל הגשמה של חלום ציוני. פועלי "נשר" קשרו עם המפעל את עתידם ואת ביתם והקימו בסמוך את שכונת הצריפים נשר. על פי תפיסת העולם של מנהל המפעל מיכאל פולק, נוצרה שכונה צמודה למפעל שהייתה מחולקת על פי מפתח היררכי בהנהלת המפעל. הפועלים בשכונת הצריפים סבלו ממחסור במים והיו צריכים לסחוב מים בדליים מהבתים שנבנו למנהלים על ידי הנהלת בית החרושת. בקשותיהם מהנהלת בית החרושת לספק להם מים נענו בשלילה.

כדי לשפר את מצבם הכלכלי הקימו הפועלים משקי עזר בחצרות הבתים, גידלו גינות ירק והקימו לולים לגידול עופות. לשיפור חיי התרבות של היישוב הוקמה בשנת 1928 "תזמורת פועלי נשר".

מרבית הפועלים נאלצו להתגורר בחיפה, והיו מגיעים מדי בוקר לעבודתם ברגל, כשמונה ק"מ לכל כיוון. פועלי בית החרושת שגרו בצריפים על אדמת הווקף פנו בשנת 1933 להנהלת המפעל שתקצה להם שטח אדמה של 300-200 דונם מאדמת המפעל להקמת שכונת פועלים ליד בית החרושת, אך נענו בשלילה. אף על פי שהרעיון המקורי של החברה היה לבנות ליד המפעל שכונת גנים עבור הפועלים, ואף שאותר לכך שטח מתאים, נסוג מנהל המפעל פולק מהרעיון; הוא העדיף שרק גרעין של בעלי המקצוע יתגורר באזור בית החרושת. הפועלים, לדבריו, היו אמורים לגור באחד היישובים בסביבה. על רקע זה החליטו הפועלים להתארגן ולבנות את ביתם באופן עצמאי. לצורך העניין הם התארגנו ופנו לווקף המוסלמי בחיפה בבקשה לחכור את חלקת הקרקע ליד המפעל. בגלל בעלות הווקף על הקרקע לא התאפשר להם לרכוש את הקרקע, אלא רק לחכור אותה ולבנות מבנים ארעיים בלבד. כך קמה שכונה של צריפי עץ שנבנו על ידי הפועלים עצמם, ללא תכנון ראשוני, רחובות או מוסדות ציבור. זו הייתה ראשיתה של שכונת הפועלים של נשר. בתקופה זו מנה היישוב כ-2,000 תושבים, שהתגוררו בכ-200 צריפים.

עד כאן. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 14:05, 12 במאי 2010 (IDT)

אני ממש לא מבינה

איך קטע שלם העוסק בפועלים שהם תושבי היישוב בבעיות האכלוס שלהם, בהקמת הצריפים במשק העזר שלהם וכו' אינו קשור בהיסטוריה של היישוב עצמו. אני ממש לא מבינה את שיקולי העריכה האלה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 18:44, 12 במאי 2010 (IDT)

מה לעשות, אכן לא קשור. גילגמש • שיחה 18:46, 12 במאי 2010 (IDT)

מפעל נשר

מפעל נשר

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.nesher.co.il/new_site/pdf/history.pdf
  • In נשר מפעלי מלט ישראליים on 2013-06-21 07:37:27, 404 Not Found
  • In נשר מפעלי מלט ישראליים on 2013-06-24 00:25:11, 404 Not Found
  • In נשר מפעלי מלט ישראליים on 2013-07-08 15:58:03, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 18:58, 8 ביולי 2013 (IDT)

טעות לתיקון

נכתב בערך: 'המקור לשם "נשר" אינו ודאי. ההשערה הנפוצה היא שהמפעל נקרא על שם העוף נשר שחי באזור, אבל תפוצת עוף זה בארץ ישראל לא כוללת את אזור הר הכרמל'.המידע הזה אינו נכון. בעבר ובתקופה שהוקם בית החרושת נשר היו נשרים על הכרמל והם מופיעים בזכרונות של אנשי נשר. בחיבר בכרמל נעשים מאמצים לחדש את תפוצת הנשרים לכרמל וכבר היו כמה מקרים שהצליחו. ניתן לקרוא על הנושא בספרי '100 שנות נשר - משכונת צריפים לעיר מגדלים' שיצא לאור השנה לרגל שנת המאה של נשר (2023-1923). קובץ הספר זמין להורדה באתר עיריית נשר.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
141.226.11.71‏ 13:46, 9 בדצמבר 2023 (IST)