שלמה אבן-שושן
שלמה אבן-שושן (רוזנשטיין) (1910, מינסק – 2004, קיבוץ שדה נחום) היה מתרגם עברי, עורך וסופר.
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בשנת בעיר מינסק שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאוחר יותר בבלארוס). זכה לחינוך עברי מילדות, מאביו, חיים דוד רוזנשטיין, שהיה סופר עברי. בשנת 1925, בהיותו נער, עלה לארץ ישראל, ולמד חקלאות בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. עם תום לימודיו נדד בארץ ועבד בחקלאות בישובים שונים, עד שהצטרף לגרעין המייסדים של קיבוץ שדה נחום, שנקרא אז "קיבוץ השדה". קיבוץ שדה נחום עלה על הקרקע בשנת 1937, ושלמה אבן-שושן עשה בו את כל שנותיו הארוכות.
שלמה אבן-שושן החל מפרסם מיצירותיו, שירה וסיפורת, בעיתון הנוער העובד "במעלה". שיריו הראשונים נדפסו בשנת 1931. בד בבד עם כתיבתו עסק גם בעריכה, והיה בין עורכי העיתונות הקיבוצית, "מבפנים" ו"צרור מכתבים", ובין העורכים הראשונים בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בין היתר ערך את כתביהם של פניה ברגשטיין, המשורר יצחק קצנלסון, וכן ערך ספרי זיכרון לאישים ולקהילות ישראל שחרבו.
שלמה אבן-שושן מוכר בעיקר כמתרגם מעולה ופורה מאד. הוא תרגם משנות החמישים ואילך מיצירותיהם של גדולי היוצרים היהודים שכתבו רוסית ויידיש, וכן מיצירותיהם של גדולי הספרות הרוסית. הוא גם יצר קשר אישי ראשוני עם כמה מהיוצרים היהודים בברית המועצות, בהם דב גפונוב, דוד מרקיש, כאשר קשרים כאלה עוד היו אסורים.
שלח ידו גם בכתיבת ביוגרפיות, ספרי זיכרון, ספרי זיכרונות ושירה ממוארית משלו עצמו, כתב וערך ספרי "תנועה", ספרי קיבוץ וספרים של חברי קיבוצים.
אחיו היה המילונאי אברהם אבן שושן. שלמה אבן-שושן פרסם ספר על חייו של אחיו, "אברהם אבן-שושן, מחנך ומילונאי".
[עריכה] מתרגומיו של שלמה אבן-שושן
- אנשי פאנפילוב, מאת אלכסנדר בק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1946.
- בדל עשב, מאת יבגני יבטושנקו, הקיבוץ המאוחד, 1988.
- בחלום ובהקיץ, סיפורי ילדים של יצחק כצנלסון, הקיבוץ המאוחד, 1955.
- חפיר, מאת אנדרי ווזנסנסקי, הקיבוץ המאוחד, 1993.
- כביש הנלהבים, שירים של יבטושנקו, הקיבוץ המאוחד, 1962.
- כיוון לא צפוי, שירים, מאת פרץ מרקיש, הקיבוץ המאוחד, 1978.
- כלבא, רומן, משל דוד מרקיש, הקיבוץ המאוחד, 1984.
- עימך ובלעדיך, שירים, מאת קונסטנטין סימונוב, הקיבוץ המאוחד, 1944.
- שירים, מאת מרינה צווטייבה, הקיבוץ המאוחד, 2002.
- שירים, משל אוסיפ מנדלשטם, הקיבוץ המאוחד, 2000.
- שירים, משל אנה אחמטובה, הקיבוץ המאוחד, 2000.
