אברהם אבן-שושן
| אברהם אבן־שושן 1906 – 1984 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אברהם אבן־שושן |
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| מחבר "המילון החדש" | ||||||||
|
||||||||
אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים), מילונאי עברי ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
אברהם אבן־שושן נולד במינסק שברוסיה הלבנה, באימפריה הרוסית, כבנם השלישי של חיים דוד (1871–1934) ושל רוֹשְׁקָה רוזנשטיין (נפטרה בירושלים ונטמנה בהר הזיתים בכ"ד בניסן ה'תש"ד). אביו, סופר ועסקן ציוני שנכלא בתקופת שלטון הסובייטים, הוא שהעניק לו את ראשית חינוכו. לבד משני אחיו הגדולים, רחל וצבי, היה לאברהם אח צעיר בשם שלמה.
אבן־שושן קיבל את ראשית חינוכו ב"חדר המתוקן" הראשון בעיר שייסד אביו, שהיה סופר ומורה לתנ"ך, להיסטוריה ולעברית, וכתב גם ב"המליץ". את השכלתו הכללית רכש בבית ספר ממשלתי. בשנות הפיכת אוקטובר סיים את לימודי התיכון שלו ובשעות הערב למד בישיבה.
בהיותו בן 16 (1922) הצטרף לתנועת הנוער הציוני "החלוץ הצעיר" והיה פעיל בה במחתרת. כשנתיים מאוחר יותר, כשהיה בן 19, באפריל 1925, הצליח לחמוק מעינם הפקוחה של השלטונות ועלה לארץ ישראל לבדו. הוא הועבר מהאנייה לבית העולים שבתל אביב, ומשם נשלח לגבעת השלושה. בקיבוץ שובץ כעובד בסנדלרייה. כעבור זמן קצר התקבל מיד כתלמיד השנה השלישית בבית המדרש למורים שבירושלים בהנהלתו של דוד ילין. בשנת 1928 סיים את לימודיו והוסמך להוראה. מיד החל לעבוד בבית הספר היסודי בבית הכרם. הוא מספר:
| ביום הראשון שלי בַסמינר, אני זוכר אותו כאילו היה אתמול, הִתחיל מורנו לקרוא את רשימת התלמידים, עבר על השמות הרוסיים והלועזיים בַּעֲקִימַת אף ואמר: מה זה פה? איזה מין שמות? עלינו להיקרֵא בשמות עבריים! קפצו הנערים, איש איש, וּבחרו בשמות. זה אומר בן-אליעזר. נזכרתי אני בפסבדונים שחתם אבי על מאמרים שנוהג היה לשלוח מֵרוסיה לעיתוני ארץ ישראל מחמת עינא בישא (=הצנזורה הרוסית) אבן-שושן ובחרתי בו. | ||
בשנת 1931 עלתה לארץ אשתו לעתיד, צִבְיָה כּגָן (נפטרה בי' בטבת ה'תשמ"א). לאחר תקופת היכרות קצרה נישאו ונולדו להם הבן יובל, שהיה לימים ספרן בספרייה הלאומית בירושלים, ובתם דפנה.
ראשית עיסוקו בספרות הייתה בעיתון הילדים "עִתּוֹנֵנוּ", שנמנה בין עורכיו. אבן־שושן פרסם חידות, סיפורים ובדיחות, גרסאות לסיפורי התורה, טקסטים בתחום המדע הפופולארי, שירים ומחזות ותרגם לעברית מספרות הילדים בעולם.
בשנת 1943 קיבל אבן־שושן תואר מוסמך מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים במקצועות לשון עברית, מקרא וספרות עברית. בשנת 1952 מונה אבן־שושן לראש לשכת שר החינוך בן-ציון דינור, ולמנהל המחלקה להנחלת הלשון במשרד החינוך והתרבות. מ־1955 ועד 1967 ניהל את בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין. בא' בסיוון תשל"ד (1974) נבחר לחבר־יועץ האקדמיה ללשון העברית, ובא' בסיוון תשל"ד נבחר לחבר האקדמיה. הוא היה חבר ועדת הדקדוק, הוועדה לעברית בת־זמננו והוועדות למונחי דקדוק לבתי הספר ולמונחי הפסיכולוגיה.
אברהם אבן־שושן נפטר ונקבר בהר המנוחות שבגבעת שאול (ירושלים) ב־י' באב תשמ"ד, 8 באוגוסט 1984.
אביו, חיים דוד רוזנשטיין, נפטר בגלות רוסיה, במינסק, בכ' באדר ה'תרצ"ד על סף עלייתו ארצה. בימי חייו קרא מעל דפי עיתון "המליץ" לחיבור מילון עברי מקיף.
[עריכה] מילון חדש
 |
ערך מורחב – מילון אבן-שושן |
בתקופתו הראשונה כמורה וכמחנך עסק הרבה בספרות נוער ובמדע. החל משנת 1943 החל אבן־שושן בעבודה מאומצת על המילון, ופרסם את כרכי "מילון חדש", שזכה להכרה ולתפוצה רבה במהדורותיו השונות, המקוצרות והמורחבות.
ראשית התעניינותו של אברהם אבן־שושן במילונאות עברית מעשית החלה בשנות עבודתו הראשונות בהוראה:
| ...נתבּקשתי בראשית שנות השלושים, ואז אני מורה צעיר, על ידי המפקח ד"ר אליעזר ריגר להשתתף בצוות העוזרים בִּקביעת אוצר מילות היסוד לפי שכיחותן... עיסוקי השקוד במשך שבועות מספר במניין המילים בטקסט מסוים שניתן לי ורישומם ובתוספת סקרנותי שלי – האומנם רשומות כל המילים שנתקלתי בהן ביחד המילונים העבריים המצויים, ובייחוד במילון השימושי הגדול שמלך אז בכיפה "המילון העברי" של יהודה גור – העמידוני כבר אז על העובדה כי הלשון החדשה החיה, הדבורה והספרותית המודרנית, מתועדת במילון העברי אך במעט, ואשר ניתן נוסח בלשון משכילית למדנית ללא הסבר פשוט... אותה פגישה ארעית, שדוגמתה ראיתי גם בבתי־ספר אחרים, עוררה ממש קנאה בלבי בגויים. בשובי בתום השנה הביתה הצטיידתי בכמה מילוני נוער אנגלים משובחים, והמחשבה לא הרפתה ממני: כלום אין מן הדין שיהא גם לנו מילון מעין אלה לשימוש התלמידים והנוער? אך מי יעז להרים משא כבד זה של חיבור מילון חדש לנוער? | ||
זה היה השלב הראשון במסעו הארוך של אברהם אבן־שושן במלאכת חיבור המילון. בתחילה, מטרתו המקורית הייתה חיבור מילון המותאם בעיקרו לתלמידים בבית הספר ולנוער, אך ככל ששקע יותר ויותר במלאכת המילון באיסוף החומר הלשוני ובעיצוב שיטת הגדרותיו, הגיע אבן־שושן להחלטה כי מתכונת זו של המילון, מבנהו ושיטתו מתאימים לכל קורא עברית, וכך צמח רעיון המילון החדש.
ראשית המלאכה – איסוף מילים שאינן מצויות במילונים הקיימים. במשך כשלוש שנים (1942 עד 1945) שקד על מלאכת איסוף המילים. בריכוז כַּרְטֶסֶת המילים הוא עבר על מרבית הסִפרות והשירה העברית, האזין לחידושי השפה ברדיו ובעיתונות הכתובה, בשירה ובספרות העברית, בספרות המדע ובמשק המדינה. הוא רתם לעבודה בני משפחה, חברים ומורים והטיל עליהם לציין כל מילה או צירוף מילים בספרות הכתובה שנראו להם כחידוש. לימים גייס גם את בנו יובל למלאכה, ואת אחיו, שלמה, שהיה מתרגם בעיסוקו, ושאסף עבור המילון מילים מהספרות ומהעתונות בעיקר. כרטסת המילים הלכה ותפחה. במקביל, הקים אבן־שושן כרטסת מילים לועזיות שכיחות בלשוננו. בשלב הבא, כשהוא מצויד במבחר מילים רחב למדי, הוא החל במלאכת כתיבת המילון לגופה, רישום הערכים וניסוח הגדרות ברורות לכל ערך וערך. בשלב ניסוח ההגדרות למילים נעזר אבן־שושן בצוותי יועצים מקצועיים המומחים כל אחד בתחומו. במקביל, החליט לעטר את המילון בציורים, בין השאר, מעולם החי והצומח, מתוך תפיסה שמראה עיניים, נוסף להסבר מילולי, עשוי לתרום למשתמש.
במשך השנים עד מותו המשיך לעדכן את המילון, בהוצאת כרכי מילואים ומהדורות חדשות. ב־1958 יצא למילון כרך מילואים ובשנים 1966 עד 1970 יצאה לאור מהדורה מורחבת של המילון, שנקראה "המילון החדש". גם למהדורה זו יצא לאור כרך מילואים. מלאכת עדכון המילון והרחבתו נמשכה גם לאחר פטירתו של אבן־שושן על ידי ראובן סיוון ורפאל ספן. בשנת 2003 יצא לאור מהדורה חדשה של המילון שנערך על ידי משה אזר, חבר האקדמיה ללשון העברית, ונקרא על שמו של אבן שושן: "מילון אבן-שושן".
[עריכה] קונקורדנציה חדשה לתנ"ך
בשנת 1980 השלים אבן־שושן את מפעל "הקונקורדנציה החדשה לתורה, נביאים וכתובים". הקונקורדנציה הייתה לגולת הכותרת של מפעל חייו. מהירות הכנתהּ – ובידי יחיד – דיוקה ונהירות סדר המלים והצירופים שבה, מייחדים אותה מקודמותיה, ומשמשים מרכזים חינוכיים וחוקרי תנ"ך עד ימינו אנו.
בשנת 1981 הוענק לו פרס ביאליק לחכמת ישראל על "הקונקורדנציה החדשה". בנימוקי ועדת השופטים לפרס ביאליק נאמר בין השאר:
| הקונקורדנציה החדשה לתורה נביאים וכתובים, ככל מפעליו הלכסיקוגרפיים של אברהם אבן־שושן, היא כלי מפאר: אבן־חן מלוטשת הקולטת בפֿאותיה הרבות את קרני אורה של שפת ספר־הספרים ומשברת ומחזירה אותן בשלל צבעים מזוויות שונות. | ||
[עריכה] חיבורים נוספים ופרסים
בשנת 1960 הוציא (יחד עם י' סגל) "קונקורדנציה לשירת ביאליק".
בשנת 1961 הוצא לאור הספר "לשון וּכתב" (הדפסה שנייה).
בשנת 1968 הוענק לו פרס ירושלים לחכמת ישראל ע"ש דויד ילין על מפעליו הלשוניים.
בשנת 1978 הוענק לו פרס ישראל ללשון העברית.
בשנת 1981 הוענק לו פרס ביאליק לחכמת ישראל.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שלמה אבן שושן, אברהם אבן־שושן, מחנך ומילונאי, תשנ"ט.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אברהם אבן-שושן באתר האקדמיה ללשון העברית
- איתמר לוי, צוואתו של אח
- אברהם אבן-שושן, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
