שם גנרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שם גנרי הוא שם הסוג או הזן הכללי של מוצר, שאינו סימן מסחר המזוהה בלעדית עם יצרן האוחז בזכויות עליו. שם גנרי הוא נחלת הציבור וכלל היצרנים הפועלים בקרבו, ומשמש כתיאור מקובל לסוג מוצר שמותגים שלו עשויים להיות מיוצרים בידי יצרנים שונים שיכנוהו בשמות מותג שונים. לדוגמה, "צ'יפס" הוא שמו הגנרי של חטיף מאכל, שמותג מוכר שלו בישראל מיוצר ומשווק תחת שם המותג "תפוצ'יפס".

ישנם מקרים שבהם שם מותג שנטבע בידי יצרן ספציפי הופך בפי הציבור לשם גנרי, שבו מכונים גם מותגים מקבילים המיוצרים בידי חברות אחרות. מצב זה מכונה באנגלית genericized trademark – סימן מסחר שעבר גנריזציה. דוגמאות בולטות לכך הן "ג'יפ" – מותג של חברת קרייזלר, שהפך בפי רבים לשם גנרי המקביל לרכב שטח; וספה - מותג רכב דו-גלגלי איטלקי שבפי רבים הפך למילה נרדפת למונח הגנרי קטנוע; וכן "פלאפון" – סימן מסחר רשום של חברת פלאפון תקשורת, שבזכות ראשוניותה בשוק הישראלי הפך בפי דוברי עברית רבים לשם גנרי לטלפון סלולרי. תהליך כזה מתרחש כאשר המותג שעמו מקושר השם נהנה מראשוניות בשוק, הופך לדומיננטי בו, או זוכה לשיווק מוצלח. אף שהפיכתו של שם מותג לשם גנרי משמשת עדות להצלחה שיווקית של החברה המייצרת אותו, היא אינה בהכרח תהליך רצוי לחברה משום שבכך החברה מאבדת את הבלעדיות של זיהוי המותג עם המוצר שהיא מייצרת, ומתאפשר למתחריה לעשות שימוש במוניטין שרכש מותגה. על כן, שם מותג שהפך בפי הציבור ל"שם גנרי" לא בהכרח יוכר משפטית ככזה, ובמקרים רבים מדובר פשוט בשיבוש לשוני שגור.

פעמים מגיעות סוגיות מסוג זה לפתחו של בית המשפט, הנדרש להכריע אם שם מוצר מסוים יכול להיחשב כשם גנרי שזכויות השימוש בו פתוחות בפני כלל העוסקים בשוק, או שהוא זכאי ליהנות ממעמד של סימן מסחר שזכויות השימוש בו בלעדיות לבעליו הראשונים, כך ששימוש של אחר בו ייחשב כעוולה של גניבת עין. מאבק משפטי עז ניטש בסוף שנות ה-90 וראשית שנות ה-2000 בין מחלבות תנובה למחלבות יטבתה על זכות השימוש בשם המותג "אשל", שנטבע לראשונה בשנות החמישים בידי תנובה, ובהמשך נעשה בו שימוש בידי יטבתה. בית המשפט קבע כי "אשל" אינו שם גנרי, אישר לתנובה להשתמש בו כסימן רשום הזכאי להגנה משפטית, ומנע מחברת יטבתה את רישום המותג "אשל יטבתה" כסימן מסחר[1].

דוגמאות נוספות לשמות מותג שהשתרשו בעברית ובשפות נוספות כשמות גנריים לכאורה, הן "טיפקס" - שם של חברה גרמנית לייצור נוזל תיקון למכונות כתיבה, שהפך לשם גנרי למוצר זה; "פטיפון" - שם מותג לגרמופונים, שיוצר בצרפת על ידי החברה של האחים אמיל ושארל פַּטֶה Pathé, ודחק הצדה את השימוש במילה "גרמופון"; "סלוטייפ" - מותג שהפך לשם גנרי; "פריג'ידר" - שמה של חברה אמריקאית לייצור מקררים, שהפך לשם גנרי למוצר זה; "תרמוס" - מכל המיועד לשמור על טמפרטורת הנוזל, יוצר בשנת 1904 על ידי חברת תרמוס הגרמנית; "ג'קוזי" - בריכה קטנה, המחוממת לטמפרטורה חמה, קרוי על שם חברת "ג'קוזי" האמריקאית המייצרת מתקנים כאלו. כך גם לגבי המותגים הישראליים המוכרים סוכרזית, במבה, ארטיק וטרופית.

בתעשיית התרופות קיימת הקפדה יתרה על ההבחנה בין שם גנרי של תרופה לשמה המסחרי. שם גנרי בתרופה הוא על פי רוב שמו הבינלאומי של החומר הפעיל בה, והיצרן חייב לציין במפורש שם זה בלוויית כמותו (בדרך כלל ביחידות מיליגרם), וכן שמות גנריים של חומרים נוספים שמהווים לעתים מרכיב בתרופה, בצד השם המסחרי שתחתיו בחר לשווק את התרופה. ישנן תרופות גנריות רבות המשווקות תחת שמות מסחריים שונים בידי חברות פרמצבטיות שונות, כאשר נוסחת הייצור וההרכב הכימי של החומר הפעיל זהים לחלוטין. כך, למשל, משכך הכאבים הפופולרי ששמו הגנרי "פרצטמול" משווק בידי חברות שונות תחת השמות המסחריים "אקמול", "דקסמול", "פנדול", "פאראמול" ועוד. שמות גנריים בינלאומיים של חומרי תרופות נקבעים רשמית בידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), ונקראים INN‏ (International Nonproprietary Name).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]