קרמבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיטות שונות באכילת הקרמבו
קרמבו
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 408 קק"ל
פחמימות 67 ג'
שומן 8 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
נתרן 106 מ"ג
מקור: [דרוש מקור]

קרמבו הוא ממתק עממי שהפך פופולרי בישראל. שמו העברי הוא הלחם של המילים "קרם" ו"בו" (בתוכו).

הקרמבו שווק בישראל כתחליף לגלידה, היות שאינו ניתך בטמפרטורת החדר, ולכן קל לשווקו ונעים לאכול אותו בחודשי החורף, שבהם לטעמם של רבים הגלידה קרה מדי. בקיץ טמפרטורת החדר מייבשת עד מהרה את הקצף של הקרמבו והופכת אותו לצמיגי.

מאפייני הקרמבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמבו נגוס בטעם בננה

צורת הקרמבו היא כגליל בעל כיפה בחלקו העליון, המצופה מבחוץ בעטיפת צימקאו דקה מאוד (כחמישית המילימטר בצדדיו של הקרמבו, עד כמילימטר בחלקו העליון) בטעם שוקולד, ובתוכו קצף ביצים ממותק. מבנה זה הופך את כיפת הקרמבו לרכה ושבירה מאוד. בבסיס הקרמבו נמצאת עוגייה. משקלו הכולל הוא כ-25 גרם, והוא מכיל כ-115 קלוריות ובממוצע 2.5% - 3.6% שומן.

הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל, ואחריו טעם מוקה, אך ניתן למצוא אותו גם בטעמי תות, בננה, תפוז וריבת חלב.

המרכיב העיקרי של הקרמבו הוא סוכר. לאחר מכן באים בסדר יורד גלוקוזה, מים ובחלק מהמקרים גם דקסטרוזה. רק לאחר מכן מופיעים מרכיבים כמו אלבומין או חלבון ביצים ושאר מייצבים וחומרי טעם וריח. לאלו מוספים לעתים גם צבעי מאכל. הקרמבו הוא אם כך בעיקרו גוש מתוק של סוכר על בסיס מים ומעט חלבון.

נוסף על הקרמבו התעשייתי הנמכר בחנויות ובקיוסקים קיימים גם מתכונים להכנת קרמבו ביתי, ומסעדות המציעות בתפריטן קינוח המהווה וריאציה על הקרמבו (ולרוב נקרא קרמבו או שם דומה). הקרמבו הביתי והקרמבו הנמכר במסעדות נעשים בדרך כלל מחומרים יקרים יותר ומתאפיינים במגוון טעמים ומרכיבים רחב יותר. המשותף להם הוא שמירה על הרכבת מנה מתחתית קשיחה העשויה מנוגט, בצק או אגוזים, אשר עליה קרם או קצפת בטעמים שונים וציפוי מתוק. קינוחי הקרמבו הללו עשויים להכיל פירות שונים, קפה, משקאות אלכוהוליים ומוצרי חלב ביניהם שמנת וחמאה.

גרסה נוספת של הקרמבו ידועה כגלידה חמה. מדובר בגביע גלידה העשוי ופל, בתוכו הקצף הממותק, ועליו מעטה בטעם שוקולד.

הטמפרטורה הממוצעת הטובה ביותר לשמירת איכות הקרמבו היא כ-15 מעלות צלזיוס.

ייצור הקרמבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרמבו התעשייתי מיוצר במכונה ארוכה אחת. שני מכלים מזינים את המכונה, באחד מהם יש תמיסת סוכר, ובשני תמיסת חלבון ביצים. החומרים מועברים למכל אחר, אליו מוזרם אוויר, ותהליך ההקצפה מתחיל עד אשר מתקבל קצף קשה ויציב. החומר מועבר למכונה המזריקה כדורי קצף על העוגייה. לאחר מכן עוברים הקרמבואים דרך מנהרה שבה הם מצופים בשוקולד, ואחריה מקררים את הקרמבואים, על-מנת שהצימקאו יתקשה.

הקרמבו נעטף באופן ידני בשל עדינותו, בדרך כלל בפיסת רדיד אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן. הקרמבו נמכר על פי רוב בחבילות קרטון או פלסטיק. את הקרמבו ניתן לקנות בכמויות שנעות בין יחידה אחת, קופסה של שישיית קרמבו ועד לעשרות קרמבואים בארגזים.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרמבו מכיל קצף חלבון ביצה. ככלל, מזונות המכילים קצף חלבון ביצה לא מבושל חייבים להישמר בקירור ואינם מומלצים לנשים בהריון או לאנשים אחרים במצב בריאותי פגיע. זאת עקב תפוצתם הרבה של חיידקי הסלמונלה בביצים לא מבושלות והיות הקצף עם הסוכר בית גידול מצוין לחיידקים בכלל. למרות זאת, הקרמבו אינו מהווה בעיה בריאותית ואף מותר לאכילה לנשים בהריון‏[1] משום שמכינים את הקצף מחלבון ביצה מיובש שעבר פסטור.

אכילת הקרמבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד שיטה לאכול קרמבו

הקרמבו הוא מוצר פופולרי במסיבות של ילדים, ובמיוחד כפרסים או הפתעות בכיתות לימוד של ילדים, בזכות היותו ממתק חביב על רבים ובזכות מחירו הנמוך.

קונפליקט ידוע ונושא לוויכוח רב הוא האופן הנכון לאכילת הקרמבו. השיטות העיקריות הן כדלהלן:

  1. אחיזת הקרמבו בעוגייה, אכילת הקצפת והשוקולד ולבסוף אכילת העוגייה.
  2. הורדת העוגייה ואכילתה תחילה לפני אכילת הקצפת והשוקולד.
  3. אכילת העוגייה והשוקולד בו זמנית.
  4. קילוף השוקולד, אכילתו ואחר כך אכילת הקצפת בנפרד.
  5. השטחת הקרמבו בעזרת מכה קלה וצמצומו לגודל שמאפשר נגיסה בקרם ובביסקוויט ביחד.‏[2][3]

סקר שערכה חברת שטראוס גילה כי 69% מהאוכלוסייה מעדיף לאכול את הקרמבו בדרך הראשונה, 12% מעדיפים בדרך השנייה, 10% אוכלים את העוגייה ואת השוקולד ביחד ו-4% אוכלים בצורה שונה בכל פעם שהם אוכלים את הקרמבו.

שיטה נוספת, פחות נפוצה, היא לחמם את הקרמבו בתנור מיקרוגל לכרבע דקה, או לחלוט אותו בסיר מים רותחים לעשר דקות. הקרמבו מתחמם ונבצע והופך למעין קרם חם.

צורת אכילה נוספת היא הקפאת הקרמבו ואכילתו כממתק קפוא.

ויכוח נוסף בקשר לאכילת הקרמבו היא האם לאכול קרמבו סדוק. השאלה נוצרה בגלל רכותו של הקרמבו ונטייתו להיסדק. הכנסת הקרמבו למקרר מקשה אותו ויכולה למנוע מקרים מסוג זה. עם זאת יש האומרים שקירור הקרמבו פוגע בטריותו ולכן הדבר אינו מומלץ.

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנהו של הקרמבו הביא לדיון בברכה שיש לברך על הקרמבו. ברכתה של העוגייה היא בורא מיני מזונות, וברכתם של הקצפת והשוקולד היא שהכול נהיה בדברו. על פי ההלכה בעת אכילת מאכל בו מעורבות שתי ברכות, יש לברך על העיקר ואין צורך לברך על הטפל. כך לדוגמה בעת אכילת קרואסון ממולא בשוקולד יש לברך על הבצק, שהוא העיקר, ולא על השוקולד. בנוגע לקרמבו קיים ויכוח - האם העוגייה היא בגדר הטפל או שמא הקרם והשוקולד הם הטפלים‏[4][5]. לכן יש שמפרידים את הקצפת והשוקולד מהעוגייה ומברכים על כל אחד בנפרד (ולפי הכללים המקובלים, אוכלים קודם מן העוגייה, שברכתה קודמת). דעות אחרות מסתפקות בברכה אחת - כל אחד לשיטתו בעניין העיקר והטפל.

שאלה אחרת הועלתה באחד מעלוני פרשת השבוע, באשר להפרדת הביסקוויט מן הקרם בשבת כאשר הביסקוויט אינו אהוב על האוכל, מחשש של איסור בורר, החל על הפרדת מאכלים דברים כגון מאכל ופסולת או שני מיני מאכלים זה מזה. הרב המשיב פסק כי הפרדה זו אסורה, מאחר שהביסקוויט הוא מאכל מופרד מהקרם, והתיר רק אם משאירים מעט מן הקרם על הביסקוויט. תשובה זו הלחין הזמר אהרן רזאל כלשונה (ראו להלן).

שמות הקרמבו בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמבו (נֵחֶרזוּן) מהולנד
קרמבו טבעוני, אחד שלם ואחד חצוי

בשל צבעו וצורתו, נקרא הקרמבו בארצות אירופה על שם האפריקאים. שמות אלה נחשבים מסוף המאה העשרים לבלתי תקינים פוליטית, וחלקם שונו.

בבריטניה נקרא הממתק בעבר בשם Nigger.

בגרמניה נקרא בעבר "Negerkuss" (נֶגֵרְקוּס - נשיקת הכושי), אך לפני מספר שנים שונה שמו כדי למנוע פגיעה ברגשות הציבור כהה-העור, והוא מכונה כיום Schokokuss - 'נשיקת שוקו'. באוסטריה הקרמבו נקרא Schwedenbomben (שְׁוֵדֵנבּוֹמְבֵּן), כלומר "פצצה שבדית".

בהולנדית השם הוא "נֵחֶרזוּן" (נשיקת הכושי) בהולנד ונֶחֶרִינֶטֶט (שַד הכושית) בפלנדריה.

בפינלנד מיוצר ממתק דומה, על ידי חברת Brunberg Oy. שמו של הממתק שונה בשנת 1998 מ-"Neekerinsuuko", "נשיקת הכושי", ל-"Brunbergin suukko", "נשיקת ברונברג".

בערבית מדוברת מכונה הקרמבו "ראס אל-עבד", כלומר ראש העבד (במשתמע האפריקאי).

הקרמבו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנות ה-40 נמכרו בארץ ישראל ממתקי קרמבו תוצרת בית, תחת השם "כושי" או ראש כושי, שניתן להם בשל ציפוי השוקולד‏[6]. בשנת 1962 החלה חברת ארטיק לייצר ולשווק את הקרמבו בישראל‏[7], והיא זו שהעניקה לו את השם החדש "קרם-בו", שלימים נהיה פשוט "קרמבו". תוך מספר שנים נוספו יצרנים נוספים של קרמבו בישראל‏[8]. בשנת 1967 החלה "ויטמן" לראשונה לייצר קרמבו בטעם מוקה. הקרמבו של ויטמן נקרא "בובו"‏[9]. ב-1979 נקנתה חברת ויטמן על ידי חברת שטראוס, שהצליחה לכבוש מאז כ-50% מנתח שוק הקרמבו בישראל.

מספר חברות מזון בישראל מייצרות קרמבו, או ליתר דיוק, את בני דודיו המתהדרים בשמות אחרים אך דומים. בין החברות המייצרות את הממתק ניתן למצוא את שטראוס, פלדמן (מנבו)‏[10] ריאו‏[11] ו"גלידה קולורדו". בשנות ה-80 נכנסו לתחום ייצור הקרמבו מפעלים ביהודה, שומרון וחבל עזה שמכרו את מוצריהם במחירים זולים בהרבה מהמתחרים הישראלים‏[12].

ישראל היא המדינה בה נמכר מספר הקרמבואים הרב ביותר בעולם. בכל יום נוצרים במפעל שטראוס בלבד כחצי מיליון קרמבואים, ובעונת החורף נאכלים בישראל כחמישים מיליון קרמבואים.

הקרמבו בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שיר הקרמבו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הזמר אהרן רזאל הלחין וביצע את השיר "הביסקוויט והקרם" (המכונה גם "שיר הקרמבו")‏[13][14], שהוא למעשה הלחנה של פסק הלכה שניתן בעניין באחד מעלוני השבת (ראו לעיל). היו שראו שיר זה כמחאה כלפי תרבות השאלות והתשובות המאפיינת עלונים אלו, אשר רבים מתקיפים כלא-רצינית; אך רזאל עצמו שלל פרשנות זו. לדבריו, הוא ראה איכות פיוטית בתשובה, ועל כן רצה להלחין אותה. כך סיפר בראיון עמו:

"כמעט לא הכנסתי את השיר לאלבום", הוא מגלה. "אבא שלי, שהוא קצת יותר שמרן ממני, ניסה לשכנע אותי לא להכניס אותו, כי עלולים לחשוב שאני מתכוון לצחוק על ההלכה"...

"למדתי שלא צריך לפחד לתת לכל רובדי האישיות הפנימיים לצאת ביצירה. זה מתבטא אפילו בשיר על הקרמבו, שהרי אנחנו חיים בעולם של מטאפורות. כשמישהו שואל אם מותר להפריד את הקרם מהביסקוויט, יש בזה בעיניי משהו נורא פיוטי. חשבתי על האלגוריה כאן, שהקרם הוא מה שרך וקל בחיים, והביסקוויט הוא הקשה; כולם רוצים להפריד את הרך, אף אחד לא רוצה את הביסקוויט, את הקשה שבחיים, כמו הילד שלא רוצה את הקשה שבלחם. האם מותר להפריד ביניהם?

"מעבר לשאלה ההלכתית, חשבתי שזה נורא חמוד. יש לזה ערך מוסף, אמוני. האם אני יכול לומר לקב"ה שאני לא רוצה את הדברים הקשים שבחיים? אני חושב שאנשים מרגישים שאני מתכוון להביע כאן אמירה על החיים, על מה שזה עשה לי".

החיים שלך בקרמבו, מקור ראשון, 24 ביוני 2007

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טובה קראוזה קופ"ח כללית, מזון שאסור לאכול בהריון, ‏15 בינואר 2012
  2. ^ ‫נענע10 Online, ציפי לבני מדגימה איך אוכלים קרמבו ומשאירים אותו שלם, באתר nana10‏, 17 בדצמבר 2012‬
  3. ^ לבני לגולשים: כך אוכלים קרמבו, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2012‬
  4. ^ מה מברכים על קרמבו?. תשובת הרב דב ליאור
  5. ^ מה מברכים על קרמבו וגלידה חמה?. תשובת הרב ברוך אפרתי
  6. ^ Black Power beyond Borders: The Global Dimensions of the Black Power Movement, page 133
  7. ^ טעמו כבר היום את קרמבו, דבר, 20 בדצמבר 1962 (מודעה)
  8. ^ מבצע מיוחד לאוכלי קרמבו, מעריב, 8 בדצמבר 1967 (מודעה)
  9. ^ בובו, מעריב, 29 בנובמבר 1974 (מודעה)
  10. ^ מנבו, מעריב, 31 באוקטובר 1974 (מודעה)
  11. ^ קרמבו, מעריב, 26 בדצמבר 1974 (מודעה)
  12. ^ תחרות בתנאים לא שווים, מעריב, 14 באוגוסט 1984
  13. ^ שיר הקרמבו, באתר nrg‏, 21 במאי 2007
  14. ^ יואב פרידמן, קליפ בכורה: מותר להפריד את הקרמבו בשבת?, באתר ynet‏, 23 באוקטובר 2007