קרמבו

שיטות שונות באכילת הקרמבו

קרמבו
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות	408 קק"ל
פחמימות 67 ג' שומן 8 ג' כולסטרול 0 מ"ג
נתרן 106 מ"ג

קרמבו הוא ממתק עממי, אשר הפך פופולרי בישראל. השם הוא הלחם של המילים "קרם" ו"בו" (בתוכו).

הקרמבו שווק בישראל כתחליף לגלידה, היות שאינו ניתך בטמפרטורת החדר, ולכן קל לשווקו ונעים לאכול אותו בחודשי החורף, שבהם לטעמם של רבים הגלידה קרה מדי. בקיץ טמפרטורת החדר מייבשת עד מהרה את הקצף של הקרמבו והופכת אותו לצמיגי.

מאפייני הקרמבו

קרמבו נגוס בטעם בננה

צורת הקרמבו היא כגליל בעל כיפה בחלקו העליון, המצופה מבחוץ בעטיפת צימקאו דקה מאוד (כחמישית המילימטר בצדדיו של הקרמבו, עד כמילימטר בחלקו העליון) בטעם שוקולד, ובתוכו קצף ביצים ממותק. מבנה זה הופך את כיפת הקרמבו לרכה ושבירה מאוד. בבסיס הקרמבו נמצאת עוגייה. משקלו הכולל הוא כ-25 גרם, והוא מכיל כ-115 קלוריות ובממוצע 2.5% - 3.6% שומן.

הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל, ואחריו טעם מוקה, אך ניתן למצוא אותו גם בטעמי תות, בננה, תפוז וריבת חלב.

המרכיב העיקרי של הקרמבו הוא סוכר. לאחר מכן באים בסדר יורד גלוקוזה, מים ובחלק מהמקרים גם דקסטרוזה. רק לאחר מכן מופיעים מרכיבים כמו אלבומין או חלבון ביצים ושאר מייצבים וחומרי טעם וריח. לאלו מוספים לעתים גם צבעי מאכל. הקרמבו הוא אם כך בעיקרו גוש מתוק של סוכר על בסיס מים ומעט חלבון.

הקרמבו נעטף בדרך כלל באופן ידני בפיסת רדיד אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן. הקרמבו נמכר על פי רוב בחבילות קרטון או פלסטיק. את הקרמבו ניתן לקנות בכמויות שנעות בין יחידה אחת, קופסה של שישיית קרמבו ועד לעשרות קרמבואים בארגזים.

גרסה נוספת של הקרמבו ידועה כגלידה חמה. מדובר בגביע גלידה העשוי ופל, בתוכו הקצף הממותק, ועליו מעטה בטעם שוקולד.

הטמפרטורה הממוצעת הטובה ביותר לשמירת איכות הקרמבו היא כ-15 מעלות צלזיוס.

בריאות

הקרמבו מכיל קצף חלבון ביצה. ככלל, מזונות המכילים קצף חלבון ביצה לא מבושל חייבים להישמר בקירור ואינם מומלצים לנשים בהריון או לאנשים אחרים במצב בריאותי פגיע. זאת עקב תפוצתם הרבה של חיידקי הסלמונלה בביצים לא מבושלות והיות הקצף עם הסוכר בית גידול מצוין לחיידקים בכלל. למרות זאת, הקרמבו אינו מהווה בעיה בריאותית ואף מותר לאכילה לנשים בהריון‏ משום שמכינים את הקצף מחלבון ביצה מיובש שעבר פסטור.

אכילת הקרמבו

עוד שיטה לאכול קרמבו

הקרמבו הוא מוצר פופולרי במסיבות של ילדים, ובמיוחד כפרסים או הפתעות בכיתות לימוד של ילדים, בזכות היותו ממתק חביב על רבים ובזכות מחירו הנמוך.

קונפליקט ידוע ונושא לוויכוח רב הוא האופן הנכון לאכילת הקרמבו. השיטות העיקריות הן כדלהלן:

1. אחיזת הקרמבו בעוגייה, אכילת הקצפת והשוקולד ולבסוף אכילת העוגייה.
2. הורדת העוגייה ואכילתה תחילה לפני אכילת הקצפת והשוקולד.
3. אכילת העוגייה והשוקולד בו זמנית.
4. קילוף השוקולד, אכילתו ואחר כך אכילת הקצפת בנפרד.
5. השטחת הקרמבו בעזרת מכה קלה וצמצומו לגודל שמאפשר נגיסה בקרם ובביסקוויט ביחד.‏‏

סקר שערכה חברת שטראוס גילה כי 69% מהאוכלוסייה מעדיף לאכול את הקרמבו בדרך הראשונה, 12% מעדיפים בדרך השנייה, 10% אוכלים את העוגייה ואת השוקולד ביחד ו-4% אוכלים בצורה שונה בכל פעם שהם אוכלים את הקרמבו.

שיטה נוספת, פחות נפוצה, היא לחמם את הקרמבו בתנור מיקרוגל לכרבע דקה, או לחלוט אותו בסיר מים רותחים לעשר דקות. הקרמבו מתחמם ונבצע והופך למעין קרם חם.

צורת אכילה נוספת היא הקפאת הקרמבו ואכילתו כממתק קפוא.

ויכוח נוסף בקשר לאכילת הקרמבו היא האם לאכול קרמבו סדוק. השאלה נוצרה בגלל רכותו של הקרמבו ונטייתו להיסדק. הכנסת הקרמבו למקרר מקשה אותו ויכולה למנוע מקרים מסוג זה. עם זאת יש האומרים שקירור הקרמבו פוגע בטריותו ולכן הדבר אינו מומלץ.

בהלכה

בהלכה היהודית ישנה התייחסות מסוימת לעניין אופן אכילת הקרמבו. ברכתה של העוגייה היא בורא מיני מזונות, וברכתם של הקצפת והשוקולד היא שהכול נהיה בדברו. על פי ההלכה בעת אכילת מאכל בו מעורבות שתי ברכות, יש לברך על העיקר ואין צורך לברך על הטפל. כך לדוגמה בעת אכילת קרואסון ממולא בשוקולד יש לברך על הבצק, שהוא העיקר, ולא על השוקולד. בנוגע לקרמבו קיים ויכוח - האם העוגייה היא בגדר הטפל או שמא הקרם והשוקולד הם הטפלים‏‏. לכן יש שמפרידים את הקצפת והשוקולד מהעוגייה ומברכים על כל אחד בנפרד (ולפי הכללים המקובלים, אוכלים קודם מן העוגייה, שברכתה קודמת). דעות אחרות מסתפקות בברכה אחת - כל אחד לשיטתו בעניין העיקר והטפל.

שאלה אחרת הועלתה באחד מעלוני פרשת השבוע, באשר להפרדת הביסקוויט מן הקרם בשבת כאשר הביסקוויט אינו אהוב על האוכל, מחשש של איסור בורר, החל על הפרדת מאכלים דברים כגון מאכל ופסולת או שני מיני מאכלים זה מזה. הרב המשיב פסק כי הפרדה זו אסורה, מאחר שהביסקוויט הוא מאכל מופרד מהקרם, והתיר רק אם משאירים מעט מן הקרם על הביסקוויט. תשובה זו הלחין הזמר אהרן רזאל כלשונה (ראו להלן).

הקרמבו בעולם

קרמבו (נֵחֶרזוּן) מהולנד

קרמבו טבעוני, אחד שלם ואחד חצוי

הקרמבו יוצר במהרה בארצות רבות בדרום אירופה, תחת השם "Nigger" בבריטניה (ניגֶר - כושי בתרגום חופשי לעברית), ו"Negerkuss" (נֶגֵרְקוּס - נשיקת הכושי, בתרגום חופשי לעברית) בגרמניה, אך לפני מספר שנים שונה שמו כדי למנוע פגיעה ברגשות הציבור כהה-העור, והוא מכונה כיום Schokokuss - 'נשיקת שוקו'. באוסטריה הקרמבו נקרא Schwedenbomben (שְׁוֵדֵנבּוֹמְבֵּן), כלומר "פצצה שבדית". בהולנדית השם הוא "נֵחֶרזוּן" (נשיקת הכושי) בהולנד ונֶחֶרִינֶטֶט (שַד הכושית) בפלנדריה. בערבית מדוברת מכונה הקרמבו "ראס אל-עבד" (ראש הכושי). בפינלנד מיוצר ממתק דומה, על ידי חברת Brunberg Oy. שמו של הממתק שונה בשנת 1998 מ-"Neekerinsuuko", "נשיקת הכושי", ל-"Brunbergin suukko", "נשיקת ברונברג".

הקרמבו בישראל

כבר בשנות ה-40 נמכרו ברחבי הארץ ממתקי קרמבו תוצרת בית, תחת השם "כושי" או ראש כושי, שניתן להם בשל ציפוי השוקולד. בשנת 1966 החלה חברת "ויטמן" לייצר ולשווק את הקרמבו בישראל, והיא זו שהעניקה לו את השם החדש "קרם-בו", שלימים נהיה פשוט "קרמבו". בשנת 1967 החלה לראשונה לייצר קרמבו בטעם מוקה. ב-1979 נקנתה חברת ויטמן על ידי חברת שטראוס, שהצליחה לכבוש מאז כ-50% מנתח שוק הקרמבו בארץ.

מספר חברות מזון בארץ מייצרות קרמבו, או ליתר דיוק, את בני דודיו המתהדרים בשמות אחרים אך דומים. בין החברות המייצרות את הממתק ניתן למצוא את שטראוס, פלדמן (מנבו) ריאו ו"גלידה קולורדו". הקרמבו התעשייתי מיוצר במכונה ארוכה אחת. שני מכלים מזינים את המכונה, באחד מהם יש תמיסת סוכר, ובשני תמיסת חלבון ביצים. החומרים מועברים למכל אחר, אליו מוזרם אוויר, ותהליך ההקצפה מתחיל עד אשר מתקבל קצף קשה ויציב. החומר מועבר למכונה המזריקה כדורי קצף על העוגייה. לאחר מכן עוברים הקרמבואים דרך מנהרה שבה הם מצופים בשוקולד, ואחריה מקררים את הקרמבואים, על-מנת שהצימקאו יתקשה. הקרמבו המוכן נעטף בעדינות על ידי מספר אורזים, אשר חלקם עוטף את הקרמבואים היחידים בנייר כסף דק, וחלקם שם את הקרמבואים העטופים בקופסאות קרטון, מכאן נשלחים הקרמבואים לשיווק.

נוסף על הקרמבו התעשייתי הנמכר בחנויות ובקיוסקים קיימים גם מתכונים להכנת קרמבו ביתי, ומסעדות המציעות בתפריטן קינוח המהווה וריאציה על הקרמבו (ולרוב נקרא קרמבו או שם דומה). הקרמבו הביתי והקרמבו הנמכר במסעדות נעשים בדרך כלל מחומרים יקרים יותר ומתאפיינים במגוון טעמים ומרכיבים רחב יותר. המשותף להם הוא שמירה על הרכבת מנה מתחתית קשיחה העשויה מנוגט, בצק או אגוזים, אשר עליה קרם או קצפת בטעמים שונים וציפוי מתוק. קינוחי הקרמבו הללו עשויים להכיל פירות שונים, קפה, משקאות אלכוהוליים ומוצרי חלב ביניהם שמנת וחמאה.

ישראל היא המדינה בה נמכר מספר הקרמבואים הרב ביותר בעולם. בכל יום נוצרים במפעל שטראוס בלבד כחצי מיליון קרמבואים, ובעונת החורף נאכלים בישראל כחמישים מיליון קרמבואים.

הקרמבו בתרבות הפופולרית

• בתרגום העברי לספר "הארי פוטר ואבן החכמים", נאמר כי הממתק האהוב על דמבלדור הוא הקרמבו (במקור: שרבט לימון).
• בסרט מבצע סבתא, "קרמבו" הוא כינויו של אלון שגיב (רמי הויברגר).
• בסדרת הטלוויזיה הקומדי סטור, הקרמבו מוזכר פעמים רבות כמזון אותו צורכים לפלפים.
• בשיר המכולת של להקת כוורת ישנו אזכור של הממתק בשורה: "והיא נתנה לי להחזיק לה את הקרמבו".
• ברחוב שינקין בתל אביב הייתה עד אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים חנות תקליטים בשם "קרמבו".
• בערוץ ניקלאודיון ישנה תוכנית מצוירת ושמה "קרמבויז".

"שיר הקרמבו"

• הזמר אהרן רזאל הלחין וביצע את השיר "הקרם והביסקוויט" (המכונה גם "שיר הקרמבו")‏‏, שהוא למעשה הלחנה של פסק הלכה שניתן בעניין באחד מעלוני השבת (ראו לעיל). היו שראו שיר זה כמחאה כלפי תרבות השאלות והתשובות המאפיינת עלונים אלו, אשר רבים מתקיפים כלא-רצינית; אך רזאל עצמו שלל פרשנות זו. לדבריו, הוא ראה איכות פיוטית בתשובה, ועל כן רצה להלחין אותה. כך סיפר בראיון עמו:

	"כמעט לא הכנסתי את השיר לאלבום", הוא מגלה. "אבא שלי, שהוא קצת יותר שמרן ממני, ניסה לשכנע אותי לא להכניס אותו, כי עלולים לחשוב שאני מתכוון לצחוק על ההלכה"... "למדתי שלא צריך לפחד לתת לכל רובדי האישיות הפנימיים לצאת ביצירה. זה מתבטא אפילו בשיר על הקרמבו, שהרי אנחנו חיים בעולם של מטאפורות. כשמישהו שואל אם מותר להפריד את הקרם מהביסקוויט, יש בזה בעיניי משהו נורא פיוטי. חשבתי על האלגוריה כאן, שהקרם הוא מה שרך וקל בחיים, והביסקוויט הוא הקשה; כולם רוצים להפריד את הרך, אף אחד לא רוצה את הביסקוויט, את הקשה שבחיים, כמו הילד שלא רוצה את הקשה שבלחם. האם מותר להפריד ביניהם? "מעבר לשאלה ההלכתית, חשבתי שזה נורא חמוד. יש לזה ערך מוסף, אמוני. האם אני יכול לומר לקב"ה שאני לא רוצה את הדברים הקשים שבחיים? אני חושב שאנשים מרגישים שאני מתכוון להביע כאן אמירה על החיים, על מה שזה עשה לי".
– החיים שלך בקרמבו, מקור ראשון, 24 ביוני 2007

ראו גם

• גלידה חמה

קישורים חיצוניים

• קרין גורן, קרמבו שוקולד לבן, נוגט וקפה, מתכון באתר "על השולחן"
• תמי לויאב, ראיתם פעם קרמבו עירום?, באתר ynet‏, 2 בדצמבר 2005
• נורית קדוש, עם בוא הקרמבו, באתר nrg מעריב, 29 בספטמבר 2005
• אילי תימור, קטנות בצלחת: קרמבו, באתר ynet‏, 21 באוקטובר 2007
• מיכל פלטי, קרמבו למתקדמים, באתר עכבר העיר, 4 בנובמבר 2010
• יעל פלג, מנפלאות הלבן הלבן הזה, באתר nrg מעריב, 17 בדצמבר 2010
• קודם את העוגיה: קרמבו ביתי, רואי גרשון, ואללה - סרטון המסביר כיצד מכינים קרמבו בבית.