יטבתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יטבתה
Yotvata-logo01.gif
Yotvata001.jpg
חניון יטבתה
מחוז הדרום
מועצה אזורית חבל אילות
גובה ממוצע ‎81‏ מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 666 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.3%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום יטבתה
יטבתה
יטבתה
http://www.yotvata.org.il

יָטְבָתָה (נהגה: יוֹטְבָתָה) הוא קיבוץ בערבה, 45 ק"מ צפונה מאילת. שמו הערבי של האתר הוא עין ע'דיאן (נהגה לעתים מזומנות גם עין רדיאן).

באתר מצויים מי תהום בשפע והם נשאבים לשימוש יישובי הסביבה ולאילת. בקרבת האתר מצוי אזור אדמת מלחה גם היא רוויה במי תהום, ובו נווה מדבר טבעי של דקלים מניבי פרי, לפי המשוער נבטו וצמחו העצים מחרצני תמרים שהותירו אחריהם עוברי אורח, בדואים ועוברי אורח מזדמנים. בסמוך לקיבוץ יטבתה הוקמה שמורת הטבע חי-בר (כיום, הכניסה היא ליד סמר). בשמורה חיים מיני בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה וחלקם נעלם מנוף הארץ. בין השאר חיים בו דישון, ראם לבן, יען וכן מיני זוחלים ושועלי מדבר, וכן הקרקל. במרכז הטורפים שבחי בר נמצאים שועלי מדבר, תנים, זאבים, צבועים ואף נמרים. החולות שליד יטבתה עשירים בבעלי חיים, בהם יונקים, זוחלים ופרוקי רגליים, חלקם אנדמים ליטבתה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר נתגלו שרידים מהתקופות הנאוליתית והכלקוליתית שהכילו ממצאים לפעילות של הפקת נחושת. דרומית לאתר קיבוץ נמצא פארק תמנע המכיל מכרות נחושת עתיקים ותצורות גאולוגיות מעניינות.

כמו כן, נחשף מבנה מצודה מצרי מתקופת השושלות ה-19 וה-20 (תקופת הממלכה החדשה) שתפקידו היה הגנה על נווה המדבר החשוב.‏[1]

כפי הנראה, על האתר נאמר בספר במדבר:‏[2]

"ויסעו מחור הגדגד ויחנו ביטבתה וייסעו מיטבתה ויחנו בעברונה"

על פי המקורות יטבתה היא "ארץ טובה" והיא אחת התחנות שבהם חנו בני ישראל במסעם במדבר; ובספר דברים נאמר: "יטבתה ארץ נחלי מים".‏[3]

האתר שימש כמצודה ותחנת דרכים בימי הכיבוש הרומי. במצד נמצאה כתובת מימי הקיסר דיוקלטיאנוס.

בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי נמצאה באתר תחנת משטרה מדברית.

האתר נסקר ותועד על ידי ארכאולוגים; לראשונה על ידי בנו רותנברג ב-1956 ונחפר ב-1976 על ידי משלחת בראשות זאב משל. ב-2001 נערכו חפירות נוספות באתר על ידי רותנברג, סגל וחליילי.

קיבוץ יטבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת מימי הקיסר דיוקלטיאנוס שנמצאה במצד יטבתה
יטבתה - חדר האוכל והסלע
ראם בחי-בר יטבתה

בשלהי חודש אוקטובר 1951 נתקבלה החלטה להקים היאחזות נח"ל בלב הערבה, ליד עין-רדיאן. בגרעין המרוקאי של מחלקת הנח"ל מעין חרוד הוחלט, בהסכמת מפקד פיקוד הנח"ל משה נצר, כי הגרעין יהווה כוח חלוץ של פלוגת הנח"ל היאחזות ג' בערבה.

ועדת השמות הממשלתית החליטה שהיישוב יקרא "יטבתה", על שם יטבתה המקראית.

יחיאל בנטוב מתאר את העלייה לקרקע בספרו האוטוביוגרפי ארבעים שנה במדבר:

"ב-28 באוקטובר 1951 בשעה שלוש בבוקר, החל מסע של חיל החלוץ של פלוגת נחלאים בדרך לערבה. הגענו לעין-רדיאן לאחר 15 שעות נסיעה ארוכות ומייגעות. למחרת בערב הגיע שאר הכוח. ביום ה-30 באוקטובר 1951, עוד אורחים מגיעים במטוסים, נתקעו יתדות האהלים – נערך מסדר, הנפת דגל המדינה, (בפעם הראשונה מאז בריאת העולם)."

בשנת 1957 הפך היישוב מהיאחזות נח"ל לקיבוץ אזרחי לכל דבר.

החל מ-2007 מתקיים בקיבוץ בחג הסוכות פסטיבל כדורים פורחים.

מחלבת יטבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחלבות יטבתה

בתחילת שנות השישים פתח חבר הקיבוץ, אריה הורביץ, קיוסק קטן על אם הדרך, להרוות את צמאונם של הנוסעים לאילת, בפרט במוצרי המחלבה של הקיבוץ. קיוסק זה התפתח במהלך השנים למסעדה גדולה למדי.

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נרכשו כ-50 אחוז מהבעלות על המחלבה המשגשגת של הקיבוץ, שהתמחתה במשקאות חלב, על ידי מחלבות שטראוס, שהשקיעו בהמשך פיתוחה, כמחלבה שמשלימה את קו המוצרים של שטראוס.

קיבוץ יטבתה ידוע בעיקר בשל המחלבה שלו, המייצרת מוצרי חלב שחלקם נמכרים במזנון הנמצא מול הקיבוץ. מבנה המזנון גדל והתפתח במהלך השנים וכולל גם חנות, תחנת דלק ומרכז מידע על האטרקציות באזור. ליד ובתוך המזנון פזורים פסלים של פרות.

אנרגיה סולארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח קיבוץ יטבתה עתיד לפעול שדה סולארי בינוני של ערבה פאוור קומפני בשם יטבתה סאן. השדה עתיד להיות בעל כח ייצור של 6.8 מגה-וואט, ישתרע על שטח של 88 דונם ויורכב מ23,400 פאנלים פוטו-וולטאים של חברת JA Solar. עלות הפרויקט: 96.5 מיליון שקלים, כולל השקעה של 19.3 מיליון שקלים הון עצמי על ידי ערבה פאוור, קרן נוי וקק"ל. במשך 20 שנות הפעילות של השדה 'יטבתה סאן' הוא צפוי לחסוך הפקה של כ-172,000 טון-מטרי של דו-תחמוצת הפחמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 29°53′44.16″N 35°3′36.35″E / 29.8956000°N 35.0600972°E / 29.8956000; 35.0600972