הצופים העבריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצופים העבריים
Scouts logo.jpg
שם מלא תנועת הצופים העבריים בישראל
כינוי הצופים
תאריך ייסוד 1919
ארגון גג התאחדות הצופים והצופות בישראל
ארגון הצופים העולמי
אגודת הצופות והמדריכות העולמית
השתייכות פוליטית נייטרלי
מספר חניכים (על פי התנועה) כ 85,000‏[1]
אישים בולטים אריה כרוך
פנחס כהן
אמנון קלנר
צבי נשרי
דוד קליינמן-אלמגור
אילן זילכה
צבי יעקובוביץ
גדעון טילמן
מזכיר כללי גל בן שימול
יושב ראש אלי בן יוסף
מרכז תל אביב (בית פיליפס)
תלבושת
תלבושת תנועת הצופים

מדי חאקי ועניבה צופית
אתר "צופים ברשת"

הצופים או בשמה המלא, "תנועת הצופים העבריים בישראל" היא תנועת נוער בלתי-מפלגתית, שהיא כיום תנועת הנוער הגדולה בישראל[2].

התנועה היא חלק מ"התאחדות הצופים והצופות בישראל", "ארגון הצופים העולמי" ו"אגודת המדריכות והצופות העולמית". התנועה מושתתת על ערכי הציונות ועל עקרונות תנועת הצופים הבסיסים (ערכי הליבה: מעורבות חברתית, זהות יהודית, דמוקרטיה ורב תרבותיות[דרוש מקור]) ומידות הצופה (עזרה לזולת, ערכי חברות ורעות, שוויון ועוד).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הצופים העולמית הוקמה ב-1907 בבריטניה על ידי באדן פאוול.

התנועה הוקמה בפסח שנת 1919 על ידי כמה אגודות נוער וספורט, ובהן אגודת המשוטטים ואגודת "הרצליה", שקיימו פעילויות על פי המתכונת של מייסד הצופים העולמיים (The Scouts) באדן פאואל. לראשות התנועה נבחר צבי נשרי. הקשר בין האגודות היה רופף אם בכלל ולא הייתה זו עדיין תנועה מגובשת לחלוטין במלוא מובן המילה.

סמל שבט משוטטי בכרמל כפי שמופיע על עניבת השבט

בשנת 1925 הוקם השבט הראשון, "משוטטי בכרמל" בשכונת הדר בחיפה, על ידי ביה"ס הריאלי בחיפה ביוזמת אחד ממוריו - אריה כרוך (מי שעמד מאוחר יותר במשך שנים רבות בראש תנועת הצופים העבריים). כמו כן, הוא זה שטבע את שמו היוצא דופן של השבט.

באמצע שנות ה-30 היו, בחיפה, בתל אביב בירושלים, בראשון לציון, ובפרדס חנה שמונה שבטים:

  • משוטטי בכרמל (חיפה) בראשות אריה כרוך,
  • שבט שורק (ראשון לציון), שנקרא אז שבט צופי ראשון לציון,
  • צופי הקהילה (תל אביב) בראשות יעקב שפירא,
  • גוש צופים קשישים (תל אביב) בראשות יעקב גולדין,
  • צופי הגימנסיה הרצליה בראשות ברוך בן יהודה,
  • שבט מצדה, שליד הגימנסיה העברית ברחביה (ירושלים),
  • שבט מודיעין, ליד "תיכון בית הכרם" בירושלים (לימים התיכון ליד האוניברסיטה).
  • ושבט אלון בפרדס חנה בבית משפחת בן יעקב

בשנת 1939 הצטרפה לצופים העבריים עדת הצופים (הדתיים) שבראשות אשר ריבלין.

בשנות ה-40 שלחה התנועה את מיטב בוגריה לפלמ"ח. בזמן זה מרכז התנועה עוד היה בצפון הארץ והמתגייסים לפלמ"ח התאמנו בשטח "הריאלי" ומשוטטי בכרמל לקראת צירופם לארגון. כמו כן שלח היישוב את בוגריו לגרעינים ברחבי הארץ כדי ליצור התיישבות ועבודה עברית.

התפלגות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951, בעת הפילוג של הקיבוץ המאוחד (ממנו פרש "איחוד הקיבוצים", שהקים יחד עם "חבר הקבוצות" את איחוד הקבוצות והקיבוצים) חל פילוג גם בתנועת הצופים העבריים. רוב חברי התנועה, רצו לשמור על ציביונה הדמוקרטי והבלתי מפלגתי.

במועצת התנועה, שהתכנסה באוקטובר 1950, הוחלט להוסיף לעקרונות תנועת הצופים העבריים את שלילת המשטרים הטוטליטריים (קומוניזם, פאשיזם). בעקבות החלטה זו פרשו מן התנועה תומכי מפ"ם, שצידדו בקומוניזם, והקימו במאי 1951 את תנועת הצופים החלוציים שהצטרפה לאחר תקופה קצרה לתנועת המחנות העולים, שהייתה מזוהה גם היא עם הקיבוץ המאוחד ועם מפ"ם.
תנועת הצופים העבריים נשארה בקשר עם איחוד הקבוצות והקיבוצים, שהיה מזוהה באופן בלתי פורמלי עם מפא"י, ולא עם הקיבוץ המאוחד שדגל באידאולוגיה הקומוניסטית.

תנועת הצופים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מונה תנועת הצופים העבריים למעלה מ-85,000 חניכים וחניכות ביותר מ-205 שבטים, והיא מוגדרת כתנועת הנוער הגדולה ביותר בישראל (נכון לפרסומים בשנת 2013).

השבטים מחולקים ל-12 הנהגות אזוריות (בנוסף להנהגת "צבר" המפעילה ילדי ישראלים בארצות הברית, קנדה, הונג קונג, הולנד ואנגליה) להם הנהלות ופעילויות נפרדות, אך ערכים ועקרונות זהים.

בכל הנהגה קיים מרכז הנהגה וצוות הנהגה אשר מנהלים את פעילות ההנהגה הן בהיבטים חינוכיים והן בהיבטים לוגיסטיים ניהוליים.

תפקיד מרכז ההנהגה לנהל את כלל ענייני ההנהגה ופעילותה, קיום סדרי התנהלות, קיום נהלי בטיחות, הכשרת מרכזי השבטים ורכזי ההדרכה, ניהול הכספים בהנהגה ופיקוח על ניהול תקין

בענייני הכספים בתוך שבטי ההנהגה, ניהול אירועים (״מפעלים״- בשפת הצופים) הנהגתיים בעיקר בחגים ובחופש הגדול.

מרכז ההנהגה מנהל את צוות ההנהגה ומדריך אותם, על מנת שאלו יכווינו ויחנכו את כלל מרכזי השבטים בדרך הנכונה ועם התמיכה הנכונה אשר תאפשר למרכזים למלא רת תפקידם החינוכי בצורה הטובה ביותר.


  • הנהגת צפון
  • הנהגת חיפה
  • הנהגת שרון-צפון
  • הנהגת שרון-דרום
  • הנהגת דן
  • הנהגת רמת גן
  • הנהגת תל אביב-יפו
  • הנהגת איילון
  • הנהגת החוף
  • הנהגת ירושלים
  • הנהגת דרום
  • הנהגת שורק

במשך השנים השתנה מבנה ההנהגות בתנועה:

  • הנהגת מרכז פוצלה לשתי הנהגות נפרדות: הנהגת איילון והנהגת החוף.
  • הנהגת שרון פוצלה לשתי הנהגות נפרדות: הנהגת שרון-דרום והנהגת שרון-צפון.
  • הנהגת דן והנהגת רמת גן התאחדו ויצרו את הנהגת דן-רמת גן, בשנת 2010 התפרקו שוב.
  • מספר שבטים בהנהגת החוף ,איילון ודרום עברו בשנת 2012 להנהגה חדשה- הנהגת שורק.

חלק מההנהגות מתפרשות על שטח רב (הנהגת דרום - קריית גת עד ירוחם) וחלקן עירוניות וכוללות שבטים אך ורק בתוך המטרופולין (הנהגת תל אביב יפו). בנוסף להנהגות ישנם גם מגזרים שונים של שבטים, כגון צופי שב"א (עולים מאתיופיה), צופי ים, ו"עדת הצופים", חטיבה דתית שהייתה בעבר תנועה נפרדת ("הצופים הדתיים"). ונכון להיום ישנה הנהגה חדשה בשם הנהגת שורק.

ייעוד תנועת הצופים העבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תנועת הצופים העבריים בישראל" היא תנועת נוער ציונית, ממלכתית, שייעודה הוא להקים ולפתח, מסגרות חינוכיות-ערכיות, בהם יפעלו ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ במגוון פעילויות חברתיות חווייתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי, לבילוי ולהנאה.

התנועה תתנהל באופן מקצועי על ידי מערכת משולבת של מתנדבים ואנשי מקצוע, שיחנכו,ילוו, וישאפו לניהול עצמי, עצמאי ומרבי ככל האפשר, על ידי הנוער בשכבה הבוגרת.

העשייה החינוכית בתנועת הצופים תמוקד על ערכי חברות ורעות, על "נתינה" ומעורבות חברתית, טיפוח חיים קבוצתיים דמוקרטיים תוך דגש על יוזמה אישית, מנהיגות ומצוינות, הכרת הטבע, אהבת הארץ ושמירה על איכות הסביבה.

התנועה תעודד את חניכיה לעצב זהות יהודית-ישראלית משמעותית המשלבת בין המורשת הרבגונית של העם היהודי על מגזריו השונים, לבין התרבות וההוויה הישראלית המתגבשת במדינת ישראל.

תנועת הצופים תעודד את בוגריה לקחת חלק בפעילות תורמת לקהילה במסגרת שנת שירות-לפני הגיוס לצבא, להתגייס לשירות ביחידות ובתפקידים המביאים לידי מיצוי מרבי את כשרונותיהם ויכולתם לתרום לצה"ל ולפעול, אחרי השחרור מהצבא, באורח מאורגן, כגורם מרכזי ומשמעותי בעיצוב דמותה האיכותית של החברה בישראל.

התנועה היא חלק מתנועת הצופים העולמית ופועלת עם הסתדרויות הצופים האחרות במסגרת "התאחדות הצופים והצופות בישראל".

– יעוד תנועת הצופים לפי החלטת מועצת התנועה הנ"ג

המבנה הארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה ארגונית, ניתן לחלק את תנועת הצופים בדרך הבאה:

  • ההנהגה הארצית (ע"ר), הינה הגוף העומד בראש התנועה. יו"ר ההנהגה הארצית הוא גם יו"ר תנועת הצופים העבריים בישראל, נכון לתקופה זו, הוא אלי בן יוסף. על ניהול התנועה אמון המזכיר הכללי (מזכ"ל), ונכון לתקופה זו מכהן בתפקיד גל בן שימול. לאחר כהונה של 6 שנים בה כיהןרותם יואלי המזכ"ל היוצא.

מחלקות ואגפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחלקת כספים
  • מחלקת דוברות שיווק ויחסי ציבור
  • האגף לחינוך, אשר אליו כפופות ההנהגות האזוריות וכולל בתוכו גם את מרכז ההדרכה התנועתי, המחלקות לאחריות חברתית ואתר האינטרנט התנועתי.
  • חוות הצופים, האחראי על תפעולה של "חוות הצופים" על יד רמת יוחנן.
  • מחלקת צופי שב"א קליטת עליה
  • אגף צופים עולמי, הכולל את פעילות תנועת הצופים בעולם ואחראי על מחלקת קשר עם התפוצות (אזור ישראל)
  • מחלקת צמי"ד

מחלקות, לשכות ומגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לשכת המזכ"ל, בראשות המזכיר הכללי של התנועה.
  • מחלקת דרך ההמשך, האחראית על גיבושם, ניהולם ותחזוקם של עשרות גרעינים, גרעיני נח"ל, קומונות, שבטים בהקמה, פורומים ומועדונים במסגרת שנת שירות.
  • מחלקת בטיחות
  • מחלקת קשר עם התפוצות, המרכזת את נושא המשלחות והקשר עם התנועות-האחיות בארצות הברית ועם הנהגת צבר. אחראית על גרעין צבר.
  • מחלקת משאבי אנוש
  • מחלקת נוער וקהילה
  • מחלקת פיתוח משאבים וקשרי קהילה
  • מגזר צופי ים, הכולל מספר שבטים העוסקים בצופיות ימית
  • מגזר עדת הצופים (הצופים הדתיים), האחראי על שבטי הצופים שחניכיהם תלמידי מערכת החינוך הממלכתית - דתית בישראל.
עדת הצופים היא חלק בלתי נפרד מתנועת הצופים, אך נקודת המוצא הבסיסית שלה היא המצוות וההלכה היהודית. כל עקרונות התנועה וההוויה הצופית נשענים על בסיס זה ויתאימו אליו בחזקת "וחי בהם" במטרה להשתלב ולא להתבדל. עדת הצופים מאפשרת לחניכיה שמירת מסורת יחד עם גישה פלורליסטית, סובלנית מתוך דיאלוג מתמיד עם כלל שבטי הצופים.
ערך מורחב - ראו עדת הצופים

גרעיני שנת השירות בצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעינים השונים נמצאים כולם תחת חסותה של המחלקה לאחריות חברתית ודרך המשך, ובהם נמצאים ש"ש, בני נוער בשנת שירות שדחו את גיוסם בשנה בשביל שנת השירות, או הצטרפו לנח"ל.

  • גרעין רעים - גרעין מתנדבים במסגרת "שנת שירות" של תנועת הצופים.
הגרעין הוותיק והגדול ביותר מונה כיום כ-150 ש"שינים מדי שנה. חברי הגרעין מנסים לקדם: שוויון הזדמנויות בחינוך, מפגש משמעותי עם אנשים בקהילה, העצמת מנהיגות מקומית של ילדים ונוער והקמת מסגרות שימשיכו את הפעילות הצופית, מבלי שיהיה צורך בעתיד במתנדבים מבחוץ.
חברי הגרעין גרים בקומונות, מקיימים חיי שיתוף ועצמאות, משתלבים בקהילה ומתנדבים בבתי הספר , בשבטי הצופים ובמסגרות נוספות של החינוך הבלתי-פורמלי.
  • גרעין תמורה- קבוצה משימתית במסלול חברה וקהילה המתיישבת בעיירת פיתוח כגרעין אוטונומי, וקובעת לעצמה אורח חיים אוטונומי ומשימות קבוצתיות ואישיות. הקבוצה דואגת למחייתה ולעצמאות כלכלית באופן שיאפשר לה את השגת המטרות. גרעין זה פועל על פי 5 מטרות מרכזיות- חיי קבוצה, עצמאות ואחריות, עשייה, פיתוח אישי, ומעורבות ונתינה.
  • גרעין מרל"צ (המרכז הארצי לצופיות)- מטרת הגרעין: שיווק שיטת החינוך הצופי ועדכונה בהתאם לשינויי הזמן כיאה לתנועה ששמה על שם השיטה.
גרעין המרל"צ שוכן בחוות הצופים ליד קיבוץ רמת יוחנן.
חברי הגרעין מפעילים מרכז צופיות ארצית בחווה, מדריכים שכב"ג בשבטים הסמוכים ומקיימים מסגרת של שיתוף רעיוני ומשימתי, תוך התמקדות בפעילות צופית מעשית המעודדת את החברה להתמודד באופן בלתי אמצעי עם אתגרים המקרבים אל הטבע. חברי הקבוצה עוברים הכשרה בתחומי הצופיות השונים בתקווה לתת שרות לכל התנועה, לתנועות נוער נוספות, לבתי ספר ולמתנ"סים.
  • גרעין עתיד - מסלול המדגיש שרות קהילתי תוך חיים בקבוצה עם בני נוער יהודים מארצות הברית ואנגליה המגיעים לישראל לתוכנית שנתית.
גרעין עתיד פועל בקומונות משותפות לש"ש של הצופים וחניכי תנועת "יהודה הצעיר" האמריקאית ו-FZY הבריטית. במסגרת הפעילות עוסק הגרעין בפעילות קהילתית, בלימודים בתחומי זהות יהודית וקשר עם התפוצות ובקשר עם שבטי הצופים הקרובים. בשנים האחרונות מוציא גרעין עתיד קומונה של ארבעה ש"ש ללונדון, אשר מתפעלים את שבט הצופים בלונדון, ומתפקדים כשליחי הקהילה הישראלית והיהודית בלונדון.
  • גרעין פנימיות - גרעין פנימיות פועל בכפרי נוער, פנימיות חסות הנוער, פנימיות חינוכיות ומעונות האדם המפגר. מטרתו של הגרעין להתאים את הכלי הצופי באופן מעשי וערכי למסגרת הפנימייה ובכך לאפשר לילדים ובני נוער לחוות חוויה צופית. הגדרת תפקיד הש"ש, תחומי העיסוק ואוכלוסיית היעד עמה עובדים הש"ש משרתים מטרה זו. הקשרים הבלתי-פורמליים הנוצרים בין הש"ש, חניכי הפנימייה והצוות מאפשרים קרקע פורייה לפעילות חינוכית, צופית וערכית.
  • גרעין במדבר- גרעין קהילתי אשר ייחודו בשיתוף פעולה בין מתנדבים מהמגזר הבדואי (מטעם ארגון אג'יק)וש"ש מתנועת הצופים. המתנדבים פועלים יחדיו במסגרות חינוכיות במגזר הבדואי והיהודי ובשבטי צופים על מנת לקדם את דו-הקיום הערבי-יהודי באזור הנגב ולהעניק לילדים ערבים ויהודים באזור נקודת מבט התחלתית חיובית על בני המגזר השני. הגרעין מאמין כי בעזרת נתינת חוויה חיובית ראשונית לילד לגבי המגזר השני ניתן להגיע למצב בו לא קיימת דחייה אוטומטית בין שני המגזרים.
  • גרעין אתגר בהנהגה- הגרעין מתגבש במסגרת ההנהגה ופועל כזרוע חינוכית של תנועת הצופים לקידום ההדרכה ופרויקטים חינוכיים בשבטי הצופים השונים, בקהילה וכן בשבטי צופי ים. הגרעין לוקח חלק משמעותי בפתיחת והקמת שבטים חדשים וחיזוק שבטים קיימים.
  • כפר הש"שינים- הרעיון של כפר השינשינים הוא בשוני המבנה שלה משל מגזרים אחרים: במקום קומונה של 6-8 יהיו במגזר בין 10 ל-15 שינשינים, שיגורו בסמיכות אחד לשני קבוצת שינשינים גדולה ומשמעותית, הן עבור עצמה ועבור חבריה והן כלפי הקהילות איתן היא תעבוד, הגרעין פועל כיום בירושלים ותל אביב-יפו באופן חלקי ותפקידו העיקרי הוא חיזוק הקהילה ושבטי הצופים הקטנים בירושלים וסביבתה ובדרום תל אביב יפו.
  • נח"ל- מסלול שמציעה התנועה לשכבות אורגניות או קבוצות שמיניסטים שמתהוות במהלך שנת י"ב המעוניינות לתרום יחד בקהילה, בתנועה ובצבא. סביב רעיונות משותפים מתוך תנועת הצופים יוצאת הקבוצה למסלול המשלב בתוכו שירות צבאי בחטיבת הנח"ל, התנדבות בקהילה ובחברה הישראלית. המסלול כולל בתוכו שילוב של התנדבות בקהילה, גיוס לצבא וחזרה לאותה קהילה כחיילים במהלך השירות הצבאי בפרק משימה תוך המשך קיום ערכי התנועה וקשר עימה. פרק הקהילה כולל בתוכו: ריכוז שבטי צופים, עבודה בבי"ס, מועדוניות, קידום נוער וכיד דמיונם של חברי הגרעין.
  • גרעין אנ"ת- גרעין אנ"ת הינו מסלול ייחודי המורכב מקבוצת בני נוער בעלי חזון משותף שהחליטו לחבור יחדיו לעשייה חינוכית משותפת, הרוצים לתרום שנה מחייהם לשילוב המופלא שבין אמנות וצופים. שנת השירות מאפשרת להם להתנדב בבתי הספר, להקים מסגרות חוגים אחה"צ (המשלבות חינוך ערכי בלתי פורמלי ופיתוח אומנויות), ארגון פרויקטים ייחודיים כלל ארציים ביחד עם חברי שנת שירות ועוד.
  • נח"ל-ש"ש- אפשרות נוספת שקיימת בתנועה היא יציאה לגרעין נח"ל לאחר שנת שירות. במהלך שנת השירות בגרעינים השונים מתגבשת קבוצה של מתנדבים מכל מגזרי הש"ש השונים המחליטה ביחד לצאת לעוד חצי שנה של תרומה (בעיר או בקיבוץ) שלאחריה כולם יתגייסו יחד לנח"ל בתור גרעין, ייצאו לפרק משימה ביחד וכו'. מסלול הנח"ל-ש"ש שונה ממסלול הנח"ל הרגיל גם בפרק ההכנה (שאורכו חצי שנה ולא שנה) וגם בפרק השל"ת המתקיים כחלק מפרק ההכנה ולא בסוף המסלול.

הצוות הבוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוות הבוגר בתנועת הצופים מורכב משני נדבכים המשתפים פעולה זה עם זה: דרג מתנדב ודרג שכיר. על כל משרה של דרג שכיר ישנו מתנדב מטעם התנועה (לרוב בוגר התנועה או אב לחניך שהחליט לתרום מזמנו) העוזר לו. הצוות הבוגר אחראי על הגופים השונים בתנועה (לדוגמה: מחלקת דרך ההמשך, האחראית על הכוונת שכבת י"ב לשנת שירות בגרעינים השונים), על השבטים וההנהגות.

בכל שבט ישנם בדרך כלל 2-3 תפקידים קבועים המאוישים על ידי צוות בוגר:

  • מרכז השבט (דרג שכיר)
  • מרכז ההדרכה (דרג שכיר)
  • ראש השבט (דרג מתנדב)

לעתים ישנם תפקידים נוספים שמאוישים על ידי הדרג השכיר כמו מדריכי שכבות, מפקדי קורס וכו', ותפקידים נוספים שמאוישים על ידי הדרג המתנדב כמו סגן ראש השבט, גזבר השבט, חבר ועד הורים וכו'.

בנוסף, לכל הנהגה יש את "צוות ההנהגה" (מרכז ההנהגה, מרכזי הדרכה הנהגתיים וכו'), שמורכב מהדרג השכיר, ותפקידים אחרים המאוישים על ידי הדרג המתנדב (ראש ההנהגה וכו').

חברי השכבה הבוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

או כמו שנקראים בשפת היום יום של חברי התנועה - שכב"ג, הם בני השכבות י-יב (בחלק מהשבטים גם חנכי כיתות ט הם חלק מהשכבה הבוגרת) והם האחראיים על הפעילות הביצועית, ההדרכתית, והארגונית בתוך השבט, ואם הם בוחרים זאת גם בפרויקטים גדולים יותר.

חברי השכבה הבוגרת מתחלקים בתפקידם לשלושה סוגים עיקריים:

  1. צוותי הדרכה - האחראים על הדרכת חניכים. כל צוות אחראי על גדוד מסוים (כיתות ד'-ט', צמי"ד), והוא מונה מספר מדריכים ורשג"ד (ראש גדוד), העומד בראש הצוות.
  2. ועדות פעילים - כל ועדה אחראית על תחום שונה בשבט, דוגמת תרומה לקהילה וצופיות. בכל ועדה חברים מספר פעילים, ובראשה עומד ראש צוות (לרוב מכונה רש"צ).
  3. מחסן- האחראים על הציוד בשבט, על חלוקתו לצוותי ההדרכה לפעולותיהם ועל הכנת הציוד לטיולים. בראש הצוות עומד ראש המחסן.
  4. אחר - תפקידים אחרים, כגון מרכזי הדרכה צעירים, מרכזי מפעלים ועוד.

בכל שבט ישנו צוות מרכזים צעירים המורכב מחברי שכבת י"ב, האחראי על התפקוד הביצועי של השבט.

בכל שבט ישנם צוותי הדרכה שונים, ועדות שונות ותפקידים שונים הייחודיים לו.

חניכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל קבוצת חניכים מודרכת נקראת קבוצה (או אחווה) וכל מספר קבוצות מהווה גדוד. על הגדוד ומדריכיו מופקד רשג"ד (ראש גדוד). כל 3 שכבות מאוגדות תחת כותרת אחת: שכבה צעירה (ד'-ו') , שכבת נעורים (ז'-ט') ושכבת בוגרת (שכבג) (ט'-יב'). החניכים עוברים פעולות במגוון נושאים עם דגש על מנהיגות, שיתוף פעולה, קבלת השונה, אחריות אישית, אחריות חברתית וכדומה. חלק מחניכי שכבת ט' עוברים במהלך שנת הפעילות קורס הדרכה, המכשיר אותם בצורה מקיפה ויסודית להדרכה בשנים הבאות.

בשבטים מסוימים בארץ, ישנם גדודים מיוחדים - גדוד הורי חניכי השבט, שבו מגיעים הורים המעוניינים לעבור פעילות בימי שישי\שבת. לגדוד זה מדריכים ונדרשת הכשרה מיוחדת. בנוסף, בשבטים גדולים מתקיים פרויקט ג' - פרויקט הדרכה מיוחד לילדי כיתות ג'.

משלחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצופים מס' משלחות -

  • משלחת חץ וקשת - ילדים אמריקאים יהודים מגיעים למסע בארץ לתקופה של חודש בחופש הגדול בשיתוף ילדים ישראליים. במהלך המסע הילדים עוברים פעילויות משותפות, לומדים להכיר זה את זה ולהכיר את הארץ. המשלחת מיועדת לילדים מכיתה ט' עד י"ב.
  • משלחת קרוואן הידידות" - להקה שמורכבת ממס' שביעיסטים (ילדים בכיתה י"א) שמוכשרים במשחק, ריקוד ושירה נשלחים למשלחת בת שלושה חודשים, בה הם עושים סיבוב הופעות בכל רחבי ארצות הברית. בנוסף, מעבירים פעולות העוסקות בזהות יהודית וישראלית בקהילות שונות בארצות הברית.
  • משלחת הדרכת מחנות קיץ - משלחת של שלושה חודשים לארצות הברית, בדומה למשלחת הקרוואן, אך המשתתפים במשלחת נשלחים להדריך במחנות קיץ
  • משלחת ג'מבורי הצופים העולמי - פעם בארבע שנים מתקיים במקום אחר בעולם כנס הצופים העולמי. ישראל שולחת נציגות גדולה של שישיסטים ושביעיסטים (כיתות י' - י"א). במהלך הכנס הילדים הנשלחים מייצגים את תנועת הצופים ההישראלית בעולם. ב-2007 הכנס התקיים בלונדון, ב-2011 הכנס התקיים בשבדיה וב-2015 הכנס יתקיים ביפן.
  • משלחת לפולין - משלחת שמיועדת לכיתות י"א בחלק מן השבטים בארץ, אשר עושים מסע בעקבות השואה בפולין.
  • משלחות קצרות - תחום המשלחות הקצרות של תנועת הצופים מאגד בתוכו עשרות משלחות של חניכים ובוגרים ליעדים שונים בעולם ומשלחות נכנסות לישראל במטרה לחזק קשרי חברות עם ארגוני צופים שונים ועם קהילות יהודיות במדינות שונות:
    • משלחות לצופי ה-VCP בגרמניה - במשך השנים מתקיים קשר הדוק עם ארגון ה-VCP של צופי גרמניה ובכל שנה יוצאות מספר משלחות המחברות בין "שבטים אחים" מצופי ישראל לצופי גרמניה ולהפך. רוב המשלחות כוללות אירוח אצל משפחות של חניכי הצופים והשתתפות במחנה קיץ של הצופים הגרמנים.
    • משלחת שבט בזק לסינסינטי - החל משנת 2002 יוצאת בכל קיץ משלחת של חניכי כיתות ח' משבט "בזק" בנתניה למחנה קיץ של צופי ארצות הברית בסינסינטי, אוהיו.
    • משלחת שבט רמת גן לבריטניה - החל משנת 2012 יוצאת משלחת של חניכי כיתות ח' משבט רמת גן למחנה קיץ של תנועת ה-FZY הבריטית בצפון וויילס.
    • משלחת בוגרים לשווייץ - החל משנת 2012 יוצאת בכל קיץ משלחת של בוגרי תנועת הצופים לפעילות במרכז הבינלאומי לצופיות בהרי האלפים השווייצריים בעיירה קנדרסטג.
    • משלחת מרכזים לגרמניה - בכל שנה שולחת תנועת הצופים משלחת של מרכזי שבטים בוגרים למפגש עם מרכזי שבטים בצופי גרמניה.

הצופים העבריים מחוץ לישראל - "צבר עולמי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתנועת הצופים העבריים פעילות ענפה מחוץ לגבולות מדינת ישראל. מעבר למשלחות השונות, פועלות הנהגות "צבר" השונות. ראשית, "הנהגת צבר צפון-אמריקה" הוותיקה בה קיימים 19 שבטים אשר נפגשים על בסיס שבועי. בנוסף, נמצאת בתהליכי הקמה "הנהגת צבר מערב-אירופה" אשר מרכז פעילותה כעת בלונדון, בו פועל "שבט חלוץ" ובנוסף "שבט שבשבת" באמסטרדם. שתי הנהגות צופי צבר נוספות הוקמו החל משנת 2009 במדינות חבר העמים: "הנהגת אוקראינה-מולדובה" עם 14 שבטים ו"הנהגת אסיה-קפקז" עם 8 שבטים. החל משנת 2010 פועל גם "שבט קדם" בהונג-קונג. מטרת הנהגות צבר היא לטפח ציונות ואהבת הארץ בקרב יהודים ממוצא ישראלי שגרים בארצות הברית. הפעולות מתקיימות בעברית, והם עוברים קורסים וסמינרים מיוחדים בנושאים כמו זהות ותרבות ישראלית.

ערך מורחב - צופי צבר

המנון הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נכון למלא חובתך
נאמן לעמך ולארצך
בכל עת לזולת תעזור
חוקתך הצופה שמור תשמור
היה נכון, נכון תמיד
היה נכון, נכון תמיד
היה נכון את חוקתך לשמור

התפיסה הערכית של תנועת הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הצופים מונחית בידי השקפת עולם המבוססת על ערכי הרוח והמורשת התרבותית של עם ישראל ולאור ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. מחויבת לערכי מוסר אינושיים וכן לקידום התפתחותם, רווחתם וכבודם של בני האדם. תנועת הצופים תקיים חיי תרבות ישראלית-יהודית-צופית יוצרת פתוחה ומשמעותית

מידות הצופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנועת הצופים קיימות מידות הצופה, מידות הצופים הן בעצם החוקים לפיהם אמור הצופה לחיות את חייו האישיים:


  1. הצופה דברו אמת.
  2. הצופה נאמן לעמו, לארצו, למדינתו ולשפתו.
  3. הצופה חבר מועיל בחברה, אוהב עבודה ועוזר לזולת.
  4. הצופה רֵע לכל אדם ואח לכל צופה.
  5. הצופה אדיב.
  6. הצופה חובב את החי והצומח ומגן עליהם.
  7. הצופה איש משמעת.
  8. הצופה אינו נופל ברוחו ובצר לו מצטחק.
  9. הצופה חסכן.
  10. הצופה טהור בדיבורו ובמעשיו.

דרגות הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל שכבת גיל יש שם משלה בתנועת הצופים. במהלך השנה ישנו טקס חגיגי אשר בו חניכי כל שכבה עוברים מעין מבחן ("מעבר דרגה") בהתאם לשכבת הגיל בה הם נמצאים, ולאחר שעברו את המבחן הם מקבלים את הדרגה המיועדת להם(הדרגה היא עניבה בצעים שונים).

דרגות הצופים הן:


דרגת ניצן - ניתנת לחניכי כיתות ד' (עניבה בצבע צהוב) על דרגת הניצן מופיע ציור העופר, שכן חניכי ד' הנם עופרים - צעירי השבט.


דרגה ג' - ניתנת לחניכי כיתות ה'(עניבה בצבע צהוב עם פס כחול) על הדרגה מופיע ציור עלי החבצלת ציור זה הוא החלק הראשון בסמל הסתדרות הצופים.


דרגה ב' - ניתנת לחניכי כיתות ו'(עניבה כחולה) על הדרגה מופיע ציור של מגן דוד ציור זה הוא חלק נוסף בסמל הסתדרות הצופים.


דרגה א' - ניתנת לחניכי כיתות ז'(עניבה כתומה) הסמל כולל בתוכו את דרגה ג' - עלי החבצלת, ודרגה ב' - מגן דוד.


דרגת צופה - ניתנת לחניכי כיתות ח'(עניבה כתומה עם פס ירוק) הדרגה היא הסמל המלא של הסתדרות הצופים,היא כוללת את הסיסמה "היה נכון", ומסמלת את השלמת רכישת הידע הצופי הבסיסי על ידי החניך, כפי שהסמל הושלם מחלקיו.

צופי שב"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהגת צופי שב"א (שילוב בני אתיופיה) הוקמה ב־1998 על מנת לתת מענה מטעם תנועת הצופים לצעירי קהילת ביתא ישראל הנקלטים ברחבי הארץ. בשנת 2005 התקבלה החלטה כי הנהגת שב"א תוגדר מחדש כמחלקת שב"א שתפקידה כעת יהיה לתת מענה לכל ההנהגות בהן שבטים הפועלים בקרב בני הקהילה. המעבר מהנהגה למחלקה היה על מנת לוודא כי אכן שילוב בני הקהילה בתנועה מתקיים. כיום ישנם מספר שבטים בארץ המשותפים לבני הקהילה ולאלו שאינם בני הקהילה.

קבוצות צמי"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות צמי"ד - צרכים מיוחדים הם קבוצות מיוחדות שמופעלות בשבטים ומטרתם לתת מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים. קבוצות הצופים מתחלקות לקבוצות צמי"ד של צעירים בעלי פיגור מסוים או הפרעת תקשורת (אוטיזם)ועד קבוצות שמטרתם לתת מענה לילדים בעלי מוגבלויות כמו עיוורון. הקבוצות מודרכות על ידי צוות מדריכים וראשג"ד שעברו הכשרה מיוחדת לבניית פעולות שיתאמו לצורכי החניכים. בחופש הגדול יוצאים צוותי ההדרכה לקורס מדריכי\ראשג"די צמי"ד מיוחד. הפעילות החלה כיוזמה שבטית של שבט "היובל"בהנהגת ירושלים בשנת 1984. כמעט 20 שנה אחרי, מטה התנועה "מרים את הכפפה" וכיום התוכנית נמצאת ב- 76 שבטים ופועלות 102 קבוצות. בישראל ישנם 65,000 אנשים בעלי צרכים מיוחדים, 45,683 מתוכם הנם ילדים ובני נוער הלומדים במסגרת החינוך המיוחד והממלכתי. מאחורי חזון צמי"ד התנועתי, ישנם סיפורי הצלחה מרגשים במקומות שמערכת החינוך כשלה.

גרעין רעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין רעים הוא גרעין מתנדבים במסגרת שנת שירות של תנועת הצופים העבריים.

זהו הגרעין הוותיק והגדול ביותר בתנועה והוא מונה כיום כ- 180 מתנדבי שנת-שירות (ש"שינים). מטרת חברי הגרעין היא לקדם: שוויון הזדמנויות בחינוך, ליצור מפגש משמעותי עם אנשים בקהילה, העצמת מנהיגות מקומית של ילדים ונוער והקמת מסגרות שימשיכו את הפעילות הצופית, מבלי שיהיה צורך בעתיד במתנדבים מבחוץ.

חברי הגרעין גרים בקומונות, מקיימים חיי שיתוף ועצמאות, משתלבים בקהילה, מתנדבים בבתי-ספר, בשבטי צופים ובמסגרות נוספות של חינוך בלתי פורמלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1967 החליטה קבוצת נח"לאים מגרעין "דגן" מקיבוץ חצרים, שזה עתה סיימו שירותם הצבאי בנח"ל, לצאת לשנת פעילות בעיירת פיתוח. משרד החינוך תמך, מימן ואף הפנה את הקבוצה לירוחם. תחילה יצאו 5 חברים ולאחר כחצי שנה הם הוחלפו על ידי 6 חברי גרעין אחרים. הקבוצה הקפידה על פעילות אוטונומית ובלתי תלויה בגופים השונים שהיו בעירייה. לאחר לימוד מעמיק של המצב בירוחם התחילה הקבוצה לעבוד בהתנדבות בסיוע לאוכלוסיית מצוקה ובתחום חינוך בלתי פורמלי והקהילתי – משחקיות, חונכות, מועדוני נוער, מפעלי קיץ, ערבי תרבות, לימוד עברית וכו'. משנסתיימה השנה הצליחו חברי הגרעין לגייס קבוצה נוספת, חברים מגרעין "יעל" מקיבוץ מגל (קיבוץ), שתמשיך את הפעילות בירוחם. לאחר שנתיים של פעילות בהיעדר מתנדבים נוספים נפסקה הפעילות בירוחם.

בשנת 1972, ניסו חברי "דגן" להפיץ את הרעיון בקרב צופים מירושלים ואכן המשימה הצליחה ולפרויקט נרתמו מספר שמיניסטים משבט "מודיעין" ומספר שמיניסטים קיבוצניקים. הם חברו יחד ויצאו לשנת שירות בירוחם ובבית שמש כשהם דוחים את גיוסם הצבאי בשנה. לגרעין קראו על שם גדודם "רעים". שנתיים אחר כך יצאה קבוצה שלישית למצפה רמון ושנה לאחר מכן יצאה קבוצה לקריית מלאכי. הקבוצות שיצאו מנו 4-9 חברים, אשר הגדירו עצמם כקומונה אשר מקבלת החלטות יחד, עובדת יחד ומסתפקת מדמי מחייה שניתנו על ידי תנועת הצופים העבריים.

מטרותיהם הראשונות היו לקיים מפגש בין-אישי ובלתי אמצעי בינם לבין תושבי העיירות וכן לסייע בתחום הקהילתי והחינוכי ככל שניתן. בשנים הראשונות רציונאל העבודה היה פרטני-טיפולי: הקומונות מיקדו עבודתן בשכבות המצוקה בעיירות, אימוץ משפחות, הקמת משחקיות, סיוע בביה"ס וכדומה.

בתחילת שנות ה- 80, כאשר נוספה קומונה חדשה בתל-מונד השתנו מעט מטרות הגרעין ודרכי פעולתו. חברי הגרעין ומלוויהם מהצופים הגיעו למסקנה שעבודה פרטנית–טיפולית כמו זו שהתקיימה בגרעינים הראשונים, מצריכה הכשרה מוקדמת וליווי צמוד. כמו כן חיפשו כיווני עבודה חדשים אשר בהם יש סיכוי רב יותר להצליח ומאפשרים לצעירים בעלי יוזמה ויכולת מקרב העיירות, להתפתח ולקבל על עצמם להוביל חברתית וחינוכית את יישובם. חברי הגרעינים סברו כי את מטרתם החדשה – העצמת מנהיגות מקומית – תיטיב לשרת עבודה המניחה תשתית לפעילות תנועתית. פרט לפעילות בשבטי הצופים עבדו חברי הגרעין בעבודה קהילתית – קבוצתית בביה"ס ובמתנ"ס.

במחצית שנות ה- 80 נתרחב הגרעין ונפתחו קומונות חדשות בעתלית, גבעת המורה, רמת אליהו, דימונה ועוד.

בתחילת שנות ה- 90 נפתחה קומונה דתית באליכין וקומונה שמסייעת בקליטת עלייה בחצרות יסף.

ב 1998, שנת ה- 50 למדינת ישראל, זכה "גרעין רעים" בפרס הפעילות החברתית של קרן צ'ארלס קלור, וכן באות מיזם האיכות. מכאן הגרעין גדל והתרחב.

ב 2003 פרשו מתנדבים רבים במהלך השנה. הדבר גרר מספר צעדים דרמטיים שננקטו על ידי המחלקה לאחריות חברתית ודרך המשך, חברי הגרעין ומתנדבים בוגרים החברים בוועדה הציבורית המלווה את עבודת המחלקה. ביניהם: הוחלט שלא לפתוח יותר קומונות חדשות, להתמקד ולהעמיק את העשייה בקומונות הקיימות, לבחון ולרענן את מטרות הגרעין, לערוך מחקר מקיף על הגרעין.

ב 2004 פורסם על ידי ד"ר ליאורה גבעון המחקר: גרעין רעים - עמדות ותחושות של חברי הגרעין, מלוויהם המקצועיים והחברתיים. את המחקר המלא ואת תהליך יישום המסקנות ניתן לקרוא באתר האינטרנט של הגרעין‏[3].

כיום מונה הגרעין כ 180 מתנדבים הפועלים ב 33 קומונות ברחבי הארץ מכרמיאל בצפון ועד ירוחם בדרום.

מטרות גרעין רעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. גרעין רעים ישתמש בכוחו כגרעין לעשייה רחבה ארצית (2).
  2. גרעין רעים יפעל לטיפוח המנהיגות הצעירה ביישוב שתוביל לשיפור לטווח הארוך (1).
  3. גרעין רעים יפעל לחיזוק גאוות היחידה של הקהילה (1).
  4. גרעין רעים יעודד את הנוער למעורבות חברתית בסביבתו תוך נתינה לזולת ועשייה חיובית (2+5).
  5. גרעין רעים יהא מעורב חברתית בסביבתו תוך נתינה לזולת ועשייה חיובית (2+5).
  6. גרעין רעים יפעל כנותן שירות לקהילה בהתאם לצרכיה (3).
  7. גרעין רעים יפעל להגיע לנוער נפלט בקהילה (4).

קיבוצים שהוקמו על ידי הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצופים העבריים הקימו עד היום שבעה עשר קיבוצים, ובהם הקיבוצים הבאים:

להקת צופי תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת צופי תל אביב היא להקה הפועלת מאז שנת 1978 ומורכבת מחניכי תנועת הצופים. הלהקה מונה כ-20 זמרים מבין חניכי התנועה באזור תל אביב.

בראשית דרכה עסקו רוב תוכני הלהקה בעיר תל אביב ובהווי הצופים, אולם עם השנים הרחיבו את היריעה ועסקו בדמוקרטיה והגשמה, וניסו להעביר מסרים חברתיים ולאומיים בהופעותיהם.

הלהקה מופיעה בארץ ובחו"ל.

בין בוגרי הלהקה נמנים שרון חזיז, איילת זורר, דין דין אביב, תומר שרון, ירדן בר כוכבא, אביטל פסטרנק, אורי גוטליב, גלעד קלטר, מאיה שואף, עידן אשכנזי, יהודה יצחקוב, אליאנה תדהר ואמנים אחרים בעולם הבידור הישראלי.

הלהקה נהגה להופיע בשנות השמונים בפינה שבועית קבועה בתוכנית זהו זה.

משנת 2004 הלהקה העלתה מחזות זמר רבים בעלי עלילה, כגון: "החיים לדוגמה", "ילדים של החיים"- על פי שיריו של שלום חנוך, "1976", "לא שולט בזה", "על גגות תל אביב" ועוד..

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הצופים העבריים בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עידן 13, תנועות הנוער 1920 - 1960, יד יצחק בן צבי, ירושלים. תנועת הצופים מראשיתה ועד 1960 מאת חמדה אלון
  • "היֵה נכון"- חמישים שנות צופיות עברית בארץ ישראל 1919 - 1969- חמדה אלון, הוצאת עם הספר בע"מ, תל אביב 1976
  • "70 שנה לכרמל" 2007-1937, יניר רובינשטיין. תנועת הצופים על רכס הכרמל ושבט כרמל בפרט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תנועות הנוער בישראל, באתר לומדים ברשת
  2. ^ מורן זליקוביץ', הצופים - תנועת הנוער הגדולה בישראל, באתר ynet‏, 6 בנובמבר 2005
  3. ^ גרעין רעים, באתר תנועת הצופים העבריים בישראל