תסמונת אטקסיה טלנגיאקטזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תסמונת אטקסיה טלנגיאקטזיהאנגלית: Ataxia talangiectasia), הידועה גם כתסמונת לואי-בר (Louis-Bar syndrome) ומחלת A-Tעברית: שִׁיגָשׁוֹן עם התרחבות הנימים) הינה מחלה תורשתית רצסיבית אוטוזומית קשה ביותר. המחלה נגרמת על ידי מוטציה בגן הנקרא atm וגורמת למספר רב של תסמיני משנה.

מנגנון מולקולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן זה, הנמצא על כרומוזום מס' 11 בבני אדם, מקודד לחלבון ATM. חלבון ענק זה (גודלו 350 קילודלטון) נמצא באופן נורמלי בציטופלזמה, אך במצב של עקה כגון חשיפה לנזקי DNA נכנס החלבון לגרעין התא ומפעיל מספר רב של חלבונים על ידי הוספת פוספט (פוספורילציה). בין החלבונים המגיבים עם ATM נמצאים P53‏, CHK1‏, CHK2‏ ו-BRCA1. חלבונים אלו אחראיים לתגובה בעקבות נזקי DNA - תיקון הכרומוזום השבור, עצירת מחזור התא ומוות מבוקר של התא (אפופטוזה).

מוטציות בגן atm, בבני אדם ועכברים, עלולות להשליך על ביטויו ותפקודו של חלבון ATM במגוון צורות, דוגמת ביטוי נמוך מאוד או היעדר ביטוי ATM בתאים, ו/או פגיעה בתפקודו התקין, דבר אשר מונע את כניסתו לגרעין התא כתוצאה משֶבֶר ב-DNA.

תסמינים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחבה של כלי הדם בעין היא אחת התסמינים הקליניים הבולטים של תסמונת אטקסיה טלנגיאקטזיה

בני אדם בעלי גנוטיפ הומוזיגוטי רצסיבי יחלו במספר רב של מחלות שלגבי רובן אין הבנה של המנגנון המולקולרי. בין מאפייני המחלה: ניוון עצבים הגורם לחוסר שיווי משקל וקואורדינציה, דבר אשר מוביל לנכות לקראת העשור השני לחיי החולה (אטקסיה), התנוונות הצרבלום (המוח הקטן), הרחבה של כלי הדם בעין (טלנגיאקטזיה) ותנועות עיניים לא נשלטות, נטייה מוקדמת לסרטן (בעיקר סרטן הדם והלימפה אך במקרים מסוימים גם סרטן השד), רגישות לקרינה מייננת, רמת נוגדנים נמוכה (בעיקר IgA ו-IgE) ותגובה חלשה לפתוגנים (בייחוד של מערכת הנשימה הגורמים לדלקת ריאות, שהיא לרוב הסיבה למות החולים) וכן עקרות.

מוטציות מסוימות בגן יכולות לגרום למופע קל יותר של המחלה, על אף שעדיין חל ניוון עצבים. מוטציה הטרוזיגוטית (רק בגן אחד מבין השניים) גורמת לעלייה בסיכוי ללקות בסרטן הדם והלימפה.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל המחלה זוהתה בראשיתה במשפחות ממוצא מרוקאי, אבל כיום ידועים גם מקרים במשפחות תימניות, בדואיות, דרוזיות ורוסיות.

למרות ההתקדמות הרבה בהבנת המנגנון המולקולרי עד כה אין טיפול יעיל בחולים. עם זאת, ניתן לאבחן נשאות סמויה באמצעות בדיקת סקר גנטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.