Monato
מונטו (אספרנטו: Monato, בתרגום: 'חודש') הוא ירחון חודשי באספרנטו הכולל מאמרים בנושאי פוליטיקה, תרבות וכלכלה. הוא יוצא לאור בבלגיה על ידי האגודה לאספרנטו בפלנדריה ונשלח לקוראים בכ-65 מדינות.
למגזין כ-100 כותבים מ-45 מדינות והוא מפרסם רק כתבות מקור באספרנטו. בסגנונו, תוכנו ומראהו הוא מזכיר את מגזין טיימס או ניוזוויק. ייחודו של המגזין בכך שהוא שם דגש על כך שאת המאמרים יכתבו תושבי המדינות הנוגעות לכתבות - ולא כותבים ממדינות זרות.
מאז שנת 2001 יכולים מנויי העיתון לקבל את מאמרי העיתון גם במייל, והחל משנת 2008 הוא זמין להם גם בפורמט PDF ובפורמטים נוספים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
semajno[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1977 לקח על עצמו סטפן מאול, עורך העיתון הגרמני וולטבילד לפתח עיתון חדש עבור בני הגיל השלישי. על אף שהפרויקט כשל, רכש מאול את הידע להפקת מגזין - והדבר דחף אותו לנסות ולהגשים חלום ישן - פרסום שבועון באספרנטו שלא יעסוק בשפה עצמה אלא בנושאים כלליים כמו פוליטיקה, כלכלה, מדע וכו'.
ב-1978 הגשים מאול את חלומו והוציא לאור לראשונה את מגזין Semajno (שבוע, באספרנטו). המגזין היה בן 40 עמודי A4, עם ציורים בשחור לבן וכלל מאמרים על טרור, המשחקים האולימפיים במוסקבה, המצב הפוליטי בספרד, גרונטולוגיה ועוד. את הוצאת המהדורה הראשונה מימן מכיסו. הוא העריך שהעיתון יוכל להחזיק את עצמו במידה ויהיו לו כ-10,000 מנויים - אך בפועל הצליח לגייס פחות מאלף מנויים ולבסוף החליט לוותר על חלום השבועון.
monato[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורבן קהלט, הבעלים של הוצאת TK/Stafeno המוציאה ספרים באספרנטו, הציע להדפיס את המגזין במהדורה חודשית ולא שבועית. מאול לא היה בטוח שמגזין חודשי יהיה רלוונטי, אך קהלט הצליח לשכנע אותו שעל היעדר הדיווח המהיר יוכל המגזין החדש לפצות במאמרים מעמיקים הנכתבים על ידי תושבי המדינות הנידונות בהם.
בינואר 1980 יצא הגיליון הראשון של מגזין מונאטו באמצעות בית ההוצאה לאור TK/Stafeno שנטלו את הסיכונים הכלכליים, כשההוצאה הברזילאית Intelesko השתתפה אף היא בהוצאות ומתנדבים מהמרכז הגרפי שהוקם על ידי אגודת האספרנטו העולמית (UEA) באנטוורפן תרמו אף הם להפקת המגזין. מאול שימש עורך ראשי של המגזין, וגייס קבוצה של כותבים. המנוי השנתי ל-12 גיליונות חודשיים עלה 800 פרנקים בלגיים, ועל מנת לממן את הפרויקט נדרשו כ-2000 מנויים. למרות שציבור הקוראים העיד על שביעות רצון מתכני העיתון ורמתו, מספר המנויים מעולם לא הגיע למספר המבוקש וקהלט נאלץ להודיע בראשית שנת 1984 על כוונתו להפסיק להוציא לאור את העיתון.
בעקבות קשיים בהוצאת TK/Stafeno, לקחה על עצמה UEA את הוצאת המגזין לאור, והייתה מוכנה לממן את הוצאת הגיליונות הנותרים של שנת 1984 ואילך. ההחלטה בארגון לעשות זאת הייתה מורכבת, שכן בתקופת המלחמה הקרה לא יכל ה-UEA לקחת על עצמו את הסיכון שבהוצאה לאור של עיתון חופשי מצנזורה, שכן ארגוני האספרנטו בגוש המזרחי פעלו תחת עינם הפקוחה של השלטונות ועל כן ה-UEA היה חייב לפעול באופן נייטרלי ככל האפשר ולהימנע מלפרסם דברי ביקושת על מדינות אלו. לפיכך, הוחלט שהמימון יעשה באמצעות ה-UEA, אולם 'על הנייר' ימשיך המגזין לצאת לאור באמצעות הוצאת TK/Stafeno. על הכנת המגזין בפועל הופקד המרכז הגרפי של ה-UEA באנטוורפן.
באמצע שנות ה-80 התרחבה פעילות ה-UEA, אולם בשנת 1988 נאלצה העמותה לסגור חלק ממשרדיה, בהם המרכז הגרפי באנטוורפן שהיה אחראי על הפקת המגזין, ניהולו ופרסומו, דבר שאיים פעם נוספת על המשך קיומו של המגזין. הליגה לאספרנטו בפלנדריה (FLE) בחרה לקחת על עצמה את המשך הוצאת המגזין, רכשה את הציוד של מחלקת הגרפיקה ולקחה על עצמה להעסיק את צוות העיתון.
עד שנת 1991 היה מאול העורך הראשי בעיתון, וביצע עבודתו בהתנדבות במקביל לעבודתו בעיתון הגרמני Augsburger Allgemeine, אולם בשנת 1991 נתמנה המדור הפוליטי ונאלץ להקדיש שעות רבות יותר לעבודתו. לפיכך הודיע על התפטרותו מתפקיד העורך הראשי של מונטו החל מינואר 1992. הליגה לאספרנטו בפלנדריה חיפשה עורך ראשי חלופי והתקשתה למצוא. במקום עורך ראשי, בינואר 1992 החל בעבודתו צוות עריכה שהורכב מ-17 עורכים המגיעים מתחומים שונים ומגוונים.
היות שהעיתון התבסס על שורה של כותבים מארצות שונות ומגוונות טרם תקופת האינטרנט, הכתבות לעיתון היו מתקבלות על דפי נייר באמצעות הדואר (ובשלב מסוים באמצעות דיסקטים, אך גם אלו צריכים היו לעבור בדרך הדואר. בתחילת 1993 נרכש לעיתון מודם ראשון בעצתו של טורבן קהלט והאגודה לאספרנטו בפלנדריה פתחה כתובת מייל לקבלת כתבות בשנת 1993 - ייתכן שהייתה ארגון האספרנטו הראשון שהיה זמין באופן דיגיטלי. רשת האינטרנט סייעה מאוד להרחבת מעגל הכותבים בעיתון בכל רחבי העולם, ולהאצת תהליך העברת החומרים ועריכתם. אתר האינטרנט של העיתון עלה בנובמבר 1995 ואפשר הורדת הטקסטים שלו אך בשלב הראשון ללא תמונות.
הנגישות המקוונת, העיסוק באקטואליה וריבוי הכותבים מרחבי העולם הביאו לכך שמונטו היה למגזין שפעמים רבות נדרש ליצור מילים חדשות באספרנטו. כך לדוגמה כשהוחלט על המטבע החדש של האיחוד האירופי, האירו, נדרש מונטו להחליט כיצד יש לכתוב את שם המטבע החדש Eŭroo או Eŭro, כשהצורה השנייה נתקבלה, ומשמשת מאז באספרנטו. מקרה נוסף היה המילה האספרנטית לטלפון סלולורי Poŝtelefono (טלפון-כיס) שהופיע אף היא לראשונה במגזין והשתרשה בשפה.
בשנים 1997-1998 הופיעו מספר מאמרים בעיתון שעוררו סערה, בהם מאמר שניתו היה לפרש כאנטישמי אשר הביא לעזיבתם של מנויים רבים. בעקבות אירועים אלו החליט מאול לשוב לעריכת העיתון, כעורך ראשי המבצע בדיקה נוספת של תוכני העיתון לאחר פעולת העריכה של צוות העורכים הרחב. מאז שנת 1999 הוא מכהן בתפקיד.
מאז סוף שנות ה-90, מופיע העיתון עם עמוד שער צבעוני והחל משנת 2015, מופיע כולו בהדפסה צבעונית. במהלך קונגרס האספרנטו העולמי בווילנה בשנת 2005 קיבל העיתון מונטו תעודת הוקרה מה-UEA על פעולתו לקידום שלום עולמי אות אושרה של האנושות באמצעות אספרנטו וברוח רעיונותיו של ד"ר זמנהוף.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Monato (באספרנטו)
Monato, ברשת החברתית פייסבוק
Monato, ברשת החברתית אינסטגרם- האתר הרשמי של מונטו. (באספרנטו)
