אספרנטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אספרנטו (Esperanto)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	בכל העולם
אזורים שבהם השפה מדוברת:
סך כל הדוברים:	בין מיליון ל-1.5 מיליון (רובם כשפה שנייה)
מספר הדוברים שזו שפת אמם:	מספר אלפים
שיטת הכתב:
דירוג:	לא בין המאה המדוברות ביותר (אך בין ה-500 המדוברות ביותר)
סיווג משפחתי:	מתוכננות אספרנטו
חומר נוסף:	ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות:	אין, אבל משמשת כשפתם של כמה ארגונים בינלאומיים
גוף מפקח:	האקדמיה לאספרנטו La Akademio de Esperanto
ראו גם: שפה • רשימת שפות

דגל אספרנטו

שלט הרחוב על שם ד"ר זמנהוף בתל אביב

אֶסְפֶּרַנְטוֹ (Esperanto, להאזנה (מידע · עזרה)) היא השפה המדוברת ביותר מבין השפות המתוכננות.

[עריכה] יצירת השפה

ב-1887, לאחר עשר שנות עבודה, יצר היהודי-פולני אליעזר לודוויג זמנהוף את היסוד לשפת אספרנטו. הוא התכוון ליצור שפה קלה ללימוד שתשמש כשפת עזר בינלאומית, שפה שנייה לכל אחד בעולם, לצד שפת האם. דוברי אספרנטו רבים עדיין רוצים בכך, אבל רבים מסתפקים ברצון להיפגש עם בני ארצות אחרות וללמוד על ארצות ותרבויות אחרות. כיום, אלפי אנשים משתמשים באספרנטו באופן קבוע כדי לתקשר עם אנשים מכל העולם. השפה נקראה על פי שם-העט של ממציאה (Doktoro Esperanto), ופירושו "(אדם) מְקַוֶה", שכן זמנהוף קיווה שאספרנטו תהפוך לשפת עזר בינלאומית ותתרום לשלום בעולם.

הנאצים החרימו את האספרנטו בהגדירם אותה כ"מזימה יהודית להשתלט על העולם". בשנת 1940 הם הוציאו להורג בוורשה את בנו של זמנהוף.

[עריכה] עקרונות שפת אספרנטו

דקדוק שפת אספרנטו פשוט יחסית לשפות לאומיות (יש בה 16 כללי דקדוק בסיסיים), אוצר המילים מבוסס על מספר מצומצם יחסית של שורשים, ואין בה יוצאים מן הכלל. משום כך שפת אספרנטו קלה יותר ללימוד משפה זרה אחרת, במיוחד לדוברי שפה אירופאית. בדרך כלל, כמה חודשים של לימוד אספרנטו שווים לכמה שנות לימוד של שפה לאומית, לדוגמה אנגלית או צרפתית, ואפילו ללא-אירופים הרבה יותר קל ללמוד אספרנטו מאשר כל שפה אירופית אחרת.

האלפבית של אספרנטו מבוסס על האלפבית הלטיני; הוסרו ממנו האותיות q ,w ,x ,y ונוספו לו שש אותיות עם תגים: ĉ ,ĝ ,ĥ ,ĵ ,ŝ ,ŭ. האלפבית של אספרנטו הוא לפיכך:

a b c ĉ d e f g ĝ h ĥ i j ĵ k l m n o p r s ŝ t u ŭ v z

[עריכה] מעמד השפה

יש ראיות לכך שלימוד אספרנטו לפני לימוד שפה זרה אחרת מאיץ ומשפר את הלימוד, היות שלימוד שפה זרה שנייה קל יותר מלימוד השפה הזרה הראשונה, ובנוסף, השימוש בשפת עזר פשוטה דקדוקית מפחית את הקשיים הנלווים לרכישת שפה זרה ראשונה. באחד המחקרים (Williams 1965), קבוצת תלמידי תיכון למדו אספרנטו במשך שנה, ואז צרפתית במשך שלוש שנים. בתום התקופה נמצא שהם הגיעו לשליטה טובה יותר בצרפתית מאשר קבוצת הבקרה, שלמדה צרפתית ללא אספרנטו במשך כל ארבע השנים.

כיוון שדוברי אספרנטו פזורים בכל העולם, קשה להעריך את מספר הדוברים. ההערכות נעות בין מאות אלפים עד לעשרה מיליון או יותר, תלוי באיזו רמה מוגדר "דובר השפה". לפי מחקר של פרופסור סידני קולברט מאוניברסיטת וושינגטון, 1.6 מיליון אנשים מדברים אספרנטו ברמה של יכולת תקשורת, ולא רק ברמת "שלום" ומילים בסיסיות. המחקר נערך לא רק על דוברי אספרנטו, אלא גם על דוברי שפות אחרות. בנוסף, יש כמה מאות עד אלפי דוברי אספרנטו מלידה (המונח המקובל הוא "denaskaj esperantistoj", "דנסקאי אספרנטיסטוי"), ומשפחות המשתמשות באספרנטו כשפת הדיבור בבית.

בהאא אוללה, נביא האמונה הבהאית, קבע בזמנו את שפת האספרנטו כשפה הרשמית של הדת מכיוון ששאף לכך שהדת תהיה אוניברסלית, אך לאחר שהתברר ששפה זו עוד לא מילאה את הציפיות ומספר הדוברים בה עדיין מועט יחסית, הותר לאנגלית למלא אד-הוק במוסדות הדת הבהאית את תפקיד השפה המגשרת. אספרנטו ממלאת תפקיד ניכר גם בפלג הדתי היפני אואומוטו, שמאמיניו רואים בזמנהוף, הוגה השפה, בחזקת אל.

[עריכה] מילים אחדות באספרנטו

(אספרנטו נקראת בדיוק כפי שהיא נכתבת, והדגש הוא תמיד מלעיל)

שלום (הברכה) - Saluton (סָלוּטוֹן)
מלחמה ושלום - Milito kaj paco (מִילִיטוֹ קָי פָּצוֹ)
כוכב ירוק - Verda stelo (וֶרְדָה סְטֶלוֹ)
תקווה עולמית - Monda espero (מוֹנְדָה אֶסְפֶּרוֹ)
אני אוהב אותך - Mi amas vin (מִי אָמָס וִין)
סליחה - Pardonon (פָּרְדוֹנוֹן)
לילה טוב - Bonan nokton (בּוֹנָן נוֹקְטוֹן)
בתיאבון - Bonan apetiton (בּוֹנָן אָפֶּטִיטוֹן)
חתול ועכבר - kato kaj muso (קָטוֹ קָי מוּסוֹ)
חבֵרה יפה - bela amikino (בֶּלָה אָמִיקִינוֹ)

[עריכה] דוברי אספרנטו מלידה

תופעת דוברי אספרנטו מלידה מדגימה בין השאר את היותה של שפה זו שפה טבעית, שכן, לפי ההגדרה הבלשנית המקובלת, שפה נחשבת לטבעית (לעומת שפת מחשב, שפה מתוכננת, או קודים, למשל) אם יש לה דוברים ילידיים.

הדוברים הילידיים מתחלקים לארבע קבוצות מבחינת המקור לידע שלהם:

ילדים להורים דוברי שפות שונות, שמצאו את התקשורת באספרנטו כיעילה ביותר בחוג המשפחה, וכך רכשו הילדים שפה זו.
ילדים להורים החפצים להקנות לילדיהם את השפה כדי להשתתף יחד איתם בפעילויות אספרנטו בינלאומיות לכל המשפחה (כגון קונגרסים, פסטיבלים וטיולים בינלאומיים), וכן את היכולת לתקשר עם ילדים מתרבויות שונות.
ילדים להורים המעוניינים, מסיבות אידאולוגיות, לקדם את אספרנטו (והרעיון העומד בבסיס השפה) פשוט באמצעים "דמוגרפיים".
ילדים להורים המעוניינים להקנות לילדיהם שפה נוספת, מסיבות חינוכיות-אינטלקטואליות, וכדי לקדם את יכולת הילדים לרכוש שפות זרות בעתיד. דוגמה מפורסמת לסוג זה היא שלוש האחיות אלופות השחמט, בנות משפחת פולגאר היהודית מהונגריה, שאביהן לימדן אספרנטו על מנת לקדם את יכולתן האינטלקטואלית.

בישראל ארבעה ילדים שספגו אספרנטו מלידתם באינטנסיביות זו או אחרת, משתי משפחות. שתי ילדות מתוכם דוברות את השפה באופן שוטף, ולא שכחו את השפה לאחר גיל הינקות, מאחר שהן מקיימות קשר רצוף עם ילדים דוברי אספרנטו בחו"ל, ולעתים מדברות עם הוריהן בשפה הבינלאומית, בנוסף לשפת האם האחרת, עברית.

[עריכה] אספרנטו בישראל

הבול הישראלי המציין 120 שנה לאספרנטו - וכולל טקסט מוויקיפדיה באספרנטו (2006)

עולים מאירופה הביאו את השפה מביתם לישראל. בישראל דוברים רבים של השפה ומתקיימת פעילות שוטפת של דוברי אספרנטו. קיימת אגודה לדוברי אספרנטו, הנקראת האגודה לאספרנטו בישראל (אל"י). היא מקיימת קורסי לימוד ברמות שונות, פעילויות תרבותיות באספרנטו, טיולים, סופי שבוע. האגודה מוציאה את כתב העת "Israela Esperantisto" ("האספרנטיסט הישראלי"), הנקרא על ידי מנויים בישראל ובעולם.

פעילות אספרנטו בישראל מתקיימת בשלב זה רק בשלוש הערים הגדולות - בתל אביב פעילות שבועית, בירושלים פעם בחודש ובחיפה פעם בשבועיים. לא כל דוברי אספרנטו מאוגדים באל"י, משום שחלקם למדו אספרנטו בכוחות עצמם וכלל לא ידעו על פעילות אספרנטו בארץ, או לא היו מעוניינים בפעילות כזו.

בשנת 2000, לקראת הכינוס העולמי השנתי ה-85 של דוברי אספרנטו שנערך בתל אביב, פורסם מילון אספרנטו-עברי שחובר על ידי אחד הפעילים המרכזיים של קהילת האספרנטו בארץ, יוסף מורז'אן.

בשנת 2007 חגגה האספרנטו 120 שנים להולדתה. לקראת שנה זו הנפיק השירות הבולאי בישראל בדצמבר 2006 בול חגיגי ובו דיוקנו של זמנהוף, המורכב מן הטקסט המופיע בוויקיפדיה האספרנטית בערך המתאר את הביוגרפיה של זמנהוף.

[עריכה] אספרנטו באינטרנט

רשת האינטרנט משמשת כמקום התוודעות לשפה, למידתה, ופגישה עם שוחריה מהקהילה המקומית והעולמית. יש הטוענים כי האינטרנט חוללה "נס דמוגרפי" בעולם האספרנטו, לאחר שעד שנות התשעים חלה עלייה בגיל הממוצע של דוברי השפה, ואילו בשנים האחרונות צעירים רבים הצטרפו לקהילת האספרנטו בכל העולם. בהשוואה לשפות טבעיות, האספרנטו "חיה ונושמת" בעולם הווירטואלי במידה רבה במיוחד. ניתן ללמוד על כך, בין היתר, מכך שבמדריך האתרים של גוגל (נכון ליולי 2007) ישנם כ- 3,645 אתרי אינטרנט ששפתם אספרנטו, לעומת שפות כגון העברית, שלה 5,900 אתרים והערבית, שלה 4,365 אתרים).

נכון ליולי 2007, ויקיפדיה בשפת אספרנטו הכילה למעלה מ-80,000 ערכים (ויקיפדיה העברית, לשם השוואה, הכילה באותה עת למעלה מ-60,000 ערכים).

[עריכה] ראו גם

La Espero ("התקווה") - המנון האספרנטו
הומארניסמו - תורת ההומאניזם של זמנהוף, ברוח בית הלל
אנטוני גרבובסקי - מראשוני האספרנטיסטים
פטר גינז - נער מוכשר מצ'כיה, דובר אספרנטו מלידה, אשר נרצח בשואה. אילן רמון לקח ציור שלו לחלל.
דולצ'מר - להקת רוק והיפ-הופ שכל שיריה כתובים ומבוצעים באספרנטו