אספרנטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אספרנטו (Esperanto)
מדינות בהן מדוברת: בכל העולם
סך כל הדוברים: בין מיליון ל-1.5 מיליון (רובם כשפה שנייה)
דוברי שפת אם: מספר אלפים
כתב:
סיווג משפחתי: מתוכננות

אספרנטו

מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אין, אבל משמשת שפתם של כמה ארגונים בינלאומיים
גוף מפקח: האקדמיה לאספרנטו
La Akademio de Esperanto
ראו גם: שפהרשימת שפות
דגל אספרנטו
שלט הרחוב על שם ד"ר זמנהוף בתל אביב

אֶסְפֶּרַנְטוֹ (Esperanto, ) היא שפה מתוכננת שנוצרה ב-1887 על ידי אליעזר לודוויג זמנהוף, שייעד אותה להפוך לשפתו השנייה של כל אדם בעולם, לצד שפת האם שלו. אספרנטו היא כיום השפה המדוברת ביותר מבין השפות המתוכננות.

יצירת השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1887, לאחר למעלה מעשר שנות עבודה, יצר הרופא היהודי-פולני אליעזר לודוויג זמנהוף את היסוד לשפת אספרנטו. הוא התכוון ליצור שפה קלה ללימוד שתשמש שפת עזר בינלאומית, שפה שנייה לכל אדם בעולם, לצד שפת האם. דוברי אספרנטו רבים עדיין רוצים בכך, אבל רבים מסתפקים ברצון להיפגש עם בני ארצות אחרות וללמוד על ארצות ותרבויות אחרות. כיום, אלפי אנשים משתמשים באספרנטו באופן קבוע כדי לתקשר עם אנשים מכל העולם. על החוברת ששמה "השפה הבינלאומית – מבוא וספר לימוד מלא" חתם ד"ר זמנהוף, כמקובל באותם ימים, בשם עט "Doktoro Esperanto", שפירושו "הד"ר הַמְּקַוֶּה", שכן זמנהוף קיווה שאספרנטו תהפוך לשפת עזר בינלאומית ותתרום לשלום בעולם.

הבלשנות מזהה שני גורמים עיקריים בהתפתחותה של שפה:

  • גורמי פירוד: גאוגרפי, כלכלי-חברתי (כיתתי, מעמדי).
  • גורמי איחוד: הקידמה הטכנית, פיתוח אמצעי תקשורת, המאבק לשוויון, דפוס, ספרות ואמנות.

התהוות השפה הבינלאומית אספרנטו היא תוצאה ישירה של התגברות גורמי האיחוד על גורמי הפירוד. בתהליך זה קם מספר רב של ערכים בינלאומיים, של מילים שכבר הפכו לבינלאומיות, והן ברובן משמשות אבני הבניין של השפה.

זמנהוף היה הראשון מבין יוצרי השפות עד זמנו שהיה בעל האינטואיציה המתאימה להבין שהפתרון ליצירת שפה בינלאומית איננו ביצירת שפה סכימטית-פילוסופית אלא בקומפילציה של מילים שהן כבר בינלאומיות ומוצאן מהשפות הטבעיות. יתר על כן, במשך 30 שנה ליווה זמנהוף את הקהילה המתהווה של דוברי השפה שהגה, והנחה את התפתחותה כעורך עיתון ומתרגם.

הנאצים החרימו את האספרנטו, סגרו בהדרגה את כל אגודות האספרנטו בגרמניה ולבסוף אסרו על כל פעילות לשונית או חברתית בתחום, בגרמניה ובכל טריטוריה שנפלה תחת כיבושם. ב"מיין קאמפף" הגדיר היטלר את השפה הבינלאומית כ"מזימה יהודית להשתלט על העולם". למרות התלהבות והתחלה חיובית לאספרנטו תחת המשטר הסובייטי, במסגרת "הטיהורים הגדולים" בברית המועצות של סטלין ב-1936-37 נאסרה גם כל פעילות אספרנטו, ורבים (מספרם מוערך באלפים) נאסרו, הוגלו ונרצחו באשמת ריגול לגרמניה.‏[1]. בשנת 1940 הוציאו הנאצים להורג בוורשה את בנו של זמנהוף.

קביעת העקרונות והנורמות של השפה הבינלאומית מתבצעת כיום באמצעות "האקדמיה לאספרנטו" (La Akademio de Esperanto) שחברים בה 45 מומחים בשפה. אלה נבחרים לתקופה של 9 שנים, וכל 3 שנים מתחדש שליש מהם. עם חברי האקדמיה נמנה עמרי ונדל מישראל, וניתן לציין גם את בוריס קולקר, שכתב מספר ספרים ללימוד השפה.

עקרונות שפת אספרנטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדקדוק של שפת אספרנטו פשוט יחסית לשפות לאומיות: יש בה 16 כללי דקדוק בסיסיים. אוצר המילים הבסיסי מבוסס על מספר מצומצם יחסית של שורשים, ואין בה יוצאים מן הכלל. משום כך, שפת אספרנטו קלה יותר ללימוד משפה זרה אחרת, במיוחד לדוברי שפות אירופיות. בדרך כלל, כמה חודשים של לימוד אספרנטו שווים למספר שנות לימוד של שפה לאומית, לדוגמה אנגלית או צרפתית, ואפילו לדוברי שפות שאינן אירופאיות קל יותר ללמוד אספרנטו מאשר כל שפה אירופית אחרת.

האלפבית של אספרנטו מבוסס על האלפבית הלטיני; הוסרו ממנו האותיות q ,w ,x ,y ונוספו לו שש אותיות עם תגים: ĉ ,ĝ ,ĥ ,ĵ ,ŝ ,ŭ. האלפבית של אספרנטו הוא לפיכך:

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצורים
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb b נהגה כהגיית בי"ת
Cc ʦ נהגה כהגיית צד"י מודרנית
Ĉĉ ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה
Dd d נהגה כהגיית דל"ת
Ff f נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg g נהגה כהגיית גימ"ל
Ĝĝ ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
Hh h נהגה כהגיית ה"א
Ĥĥ x נהגה כהגיית כ"ף רפה
Jj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית (גם תנועה - להלן)
Ĵĵ ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה
Kk k נהגה כהגיית כ"ף
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n נהגה כהגיית נו"ן
Pp p נהגה כהגיית פ"א
Rr r~ɾ נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת או לשונית
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך
Ŝŝ ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt t נהגה כהגיית ת"ו
Vv v נהגה כהגיית בי"ת רפה
Zz z נהגה כהגיית זי"ן

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועות
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa נהגה כהגיית פתח
Ee נהגה כהגיית צירי
Ii i נהגה כהגיית חיריק
Oo נהגה כהגיית חולם
Uu u נהגה כהגיית שורוק

בדיבור, כבכתב, תפקידה התחבירי של כל מילה במשפט הוא חד-משמעי, מוחשי וברור במשפט עצמו. זאת באמצעות הצמדת הסיומת התחבירית למילה לפי תפקידה במשפט:

מעמד השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש ראיות לכך שלימוד אספרנטו לפני לימוד שפה זרה אחרת מאיץ ומשפר את הלימוד, היות שלימוד שפה זרה שנייה קל יותר מלימוד השפה הזרה הראשונה, ובנוסף, השימוש בשפת עזר פשוטה דקדוקית מפחית את הקשיים הנלווים לרכישת שפה זרה ראשונה. באחד המחקרים (Williams 1965), קבוצת תלמידי תיכון למדו אספרנטו במשך שנה, ואז צרפתית במשך שלוש שנים. בתום התקופה נמצא שהם הגיעו לשליטה טובה יותר בצרפתית מאשר קבוצת הבקרה, שלמדה צרפתית ללא אספרנטו במשך כל ארבע השנים. אספרנטו משמשת בכמה תוכנות תרגום כשפת ביניים בתרגום בין שפות זרות.

כיוון שדוברי אספרנטו פזורים בכל העולם, קשה להעריך את מספר הדוברים. ההערכות נעות בין מאות אלפים עד לעשרה מיליון או יותר, תלוי באיזו רמה מוגדר "דובר השפה". לפי מחקר של פרופסור סידני קולברט מאוניברסיטת וושינגטון, 1.6 מיליון אנשים מדברים אספרנטו ברמה המאפשרת תקשורת מורכבת יותר מאשר אמירת מילים נפוצות כמו ברכת שלום ומילים בסיסיות אחרות. המחקר נערך לא רק בקרב דוברי אספרנטו, אלא גם בקרב דוברי שפות אחרות. בנוסף, יש כמה מאות עד אלפי דוברי אספרנטו מלידה (המונח המקובל הוא "denaskaj esperantistoj", "דנסקאי אספרנטיסטוי"), ומשפחות המשתמשות באספרנטו כשפת הדיבור בבית.

בהאא אוללה, מייסד האמונה הבהאית, קבע בזמנו כאחד מעקרונותיה את השימוש בשפה בינלאומית, שתיבחר בבוא-היום בידי מנהיגי העולם. בנו וממשיכו עבדול בהאא, אשר התוודע כבר לקיום האספרנטו, קרא למנהיגי העולם בתקופתו לבחור בה כשפה אוניברסלית לאנושות. כיוון שבחירה זו לא בוצעה בינתיים, ממלאת האנגלית, שתפסה עמדת-בכורה לאחר מלחמת העולם השנייה, את תפקיד השפה המגשרת אד-הוק במוסדות הדת הבהאית. אספרנטו ממלאת תפקיד ניכר גם בפלג הדתי היפני אומוטו, שמאמיניו רואים בזמנהוף, הוגה השפה, בחזקת אל.

בסין העממית עודדה הממשלה את השימוש באספרנטו, שכן מצאה אותה מתאימה לערכי המהפכה הקומוניסטית, וסינים רבים יחסית שולטים בה. סיפורים של שלום עליכם תורגמו מיידיש לסינית דרך גרסה שלהם באספרנטו. ארגון הסופרים הבינלאומי PEN קבע שאספרנטו היא שפה ספרותית מקובלת, והסופר הסקוטי באספרנטו, ויליאם אולד, היה מספר פעמים מועמד לפרס נובל לספרות. בשנת 1985, ביוזמת טיבור סקלי, שהיה נציג יוגוסלביה, אונסק"ו הכירה בתרומת האספרנטו לקידום האנושות, מטרות אונסק"ו והשלום העולמי, ואכן סוכנות או"ם זאת מקיימת קשרי עבודה והתייעצות שגרתיים עם אגודת האספרנטו העולמית (UEA - Universala Esperanto-Asocio).

מילים אחדות באספרנטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספרנטו נהגית בדיוק כפי שהיא נכתבת, והטעם הוא תמיד מלעילי (דומה יותר לאיטלקית מאשר לצרפתית). סדר המילים במשפט גמיש למדי, למעשה כמעט כל סדר מילים אפשרי וחוקי. להלן מספר דוגמאות:

  • תקווה עולמית - Monda espero (מוֹנְדַּה אֵסְפֵּרוֹ)
  • אני אוהב אותך - Mi amas vin (מִי אַמַס וִין)
  • חבֵר יפה - bela amiko (בֵּלַה אַמִיקִוֹ)
  • כוכב ירוק - Verda stelo (וֵרְדַּה סְטֵלוֹ)
  • שלום (הברכה) - Saluton (סַלוּטוֹן)
  • סליחה - Pardonon (פַּרְדּוֹנוֹן)
  • לילה טוב - Bonan nokton (בּוֹנַן נוֹקְטוֹן)
  • בתיאבון - Bonan apetiton (בּוֹנַן אַפֵּטִיטוֹן)
  • מלחמה ושלום - Milito kaj paco (מִילִיטוֹ קַאי פַּצוֹ)
  • חתול ועכבר - kato kaj muso (קַטוֹ קַאי מוּסוֹ)
  • "מגניב" - Mojosa (מוֹיוֹסַה)

דוברי אספרנטו מלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיומם של דוברי אספרנטו מלידה הוא עדות לכך שהשפה היא שפה טבעית, שכן, לפי ההגדרה הבלשנית המקובלת, שפה נחשבת לטבעית (לעומת שפת מחשב, שפה מתוכננת, או קודים, למשל) אם יש לה דוברים ילידיים.

הדוברים הילידיים מתחלקים לארבע קבוצות מבחינת המקור לידע שלהם:

  1. ילדים להורים דוברי שפות שונות, שמצאו את התקשורת באספרנטו כיעילה ביותר בחוג המשפחה, וכך רכשו הילדים שפה זו.
  2. ילדים להורים החפצים להקנות לילדיהם את השפה כדי להשתתף יחד איתם בפעילויות אספרנטו בינלאומיות לכל המשפחה (כגון קונגרסים, פסטיבלים וטיולים בינלאומיים), וכן את היכולת לתקשר עם ילדים מתרבויות שונות.
  3. ילדים להורים המעוניינים, מסיבות אידאולוגיות, לקדם את אספרנטו (והרעיון העומד בבסיס השפה) פשוט באמצעים "דמוגרפיים".
  4. ילדים להורים המעוניינים להקנות לילדיהם שפה נוספת, מסיבות חינוכיות-אינטלקטואליות, וכדי לקדם את יכולת הילדים לרכוש שפות זרות בעתיד. דוגמה מפורסמת לסוג זה היא שלוש האחיות אלופות השחמט, בנות משפחת פולגאר היהודית מהונגריה, שאביהן לימדן אספרנטו על מנת לקדם את יכולתן האינטלקטואלית.

בישראל ידוע על מספר ילדים שספגו אספרנטו מלידתם באינטנסיביות זו או אחרת. כמה מהם דוברים את השפה באופן שוטף, ולא שכחו אותה לאחר גיל הינקות מאחר שהם מקיימים קשר רצוף עם חבריהם - ילדים דוברי אספרנטו בחו"ל, ולעתים מדברים עם הוריהם בשפה הבינלאומית, בנוסף לשפת האם האחרת, עברית.

אספרנטו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות אספרנטו בארץ ישראל קיימת מ-1908, עת הרופא ד"ר אהרן מאיר מזי"א והכומר הלזריסטי ארנסט שמיץ ניהלו פעילות זו בירושלים. פעילות רציפה של אספרנטו החלה ב-1924, הן בירושלים והן בתל אביב. האישים הבולטים היו בראש ובראשונה נתן בן-ציון חבקין, הידוע גם כ"צמחוני הארץ-ישראלי הראשון", וכן לכוביצקי, גורודיסקי, ומשנות השלושים המתרגם וחוקר הפולקלור עמנואל אולסבנגר וכן המחנך, המתמטיקאי והמוזיקאי יוסף כהן-צדק. באוגוסט 1967 התקיים בישראל הקונגרס העולמי לצעירים דוברי אספרנטו.

בישראל דוברים רבים של השפה, ומתקיימת פעילות שוטפת של דוברי אספרנטו. קיימת אגודה לדוברי אספרנטו, הנקראת האגודה לאספרנטו בישראל (אל"י). האגודה מקיימת קורסי לימוד ברמות שונות, פעילויות תרבותיות באספרנטו, טיולים וכנסים ארציים בני מספר ימים. האגודה מוציאה את כתב העת "Israela Esperantisto" ("האספרנטיסט הישראלי"), הנקרא על ידי מנויים בישראל ובעולם. פעילות אספרנטו בישראל נערכת בשלב זה בשלוש הערים הגדולות - בירושלים, בתל אביב ובחיפה.

בשנת 2000, לקראת הכינוס העולמי השנתי ה-85 של דוברי אספרנטו שנערך בתל אביב, יצא לאור מילון אספרנטו-עברי שחובר על ידי אחד הפעילים המרכזיים של קהילת האספרנטו בארץ, יוסף מורז'אן.

בשנת 2007 חגגה האספרנטו 120 שנים להולדתה. לקראת שנה זו הנפיק השירות הבולאי בישראל בדצמבר 2006 בול חגיגי ובו דיוקנו של זמנהוף, המורכב מן הטקסט המופיע בוויקיפדיה האספרנטית בערך המתאר את הביוגרפיה של זמנהוף.

בשנת 2012 נפטר יוסף שמר, מהדמויות הבולטות והאהובות בפעילות אספרנטו הישראלית.

אספרנטו באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת האינטרנט משמשת מקום התוודעות לשפה, למידתה, ופגישה עם שוחריה מהקהילה המקומית והעולמית. יש הטוענים כי האינטרנט חוללה "נס דמוגרפי" בעולם האספרנטו, לאחר שעד שנות התשעים חלה עלייה בגיל הממוצע של דוברי השפה, ואילו בשנים האחרונות צעירים רבים הצטרפו לקהילת האספרנטו בכל העולם. בהשוואה לשפות טבעיות, האספרנטו "חיה ונושמת" בעולם הווירטואלי. ניתן ללמוד על כך, בין היתר, מכך שבמדריך האתרים של גוגל (נכון לאוקטובר 2009) ישנם כ-4,811 אתרי אינטרנט ששפתם אספרנטו, לעומת שפות כגון העברית, שלה 7,518 אתרים והערבית, שלה 8,553 אתרים.

אספרנטו בתרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספרנטו יכולה לשמש גם ככלי עזר בתרגום. פותחו מספר אבות-טיפוס של תוכנת תרגום ממוחשבת, מאנגלית לצרפתית, אך נמצא שהמעבר משפה לא-לוגית אחת לשנייה הוא מורכב הרבה יותר מתרגום דו-שלבי, באמצעות שפת ביניים מתוכננת, כמו אספרנטו. השימוש באספרנטו יכול להקל על שילוב שפות נוספות באותה תוכנה, שכן לא יהיה צורך לפתח תוכנות שיתרגמו את כל השפות לכל השפות, אלא רק לאספרנטו, שתשמש שפת מעבר, וממנה. אספרנטו מתאימה במיוחד לשימוש זה בשל התחביר הגמיש שלה. תחבירה מאפשר תרגום ישיר משפת המקור אליה, שינוי מבנה המשפט כך שיתאים לשפת היעד, ואז צעד תרגום שני אל שפת היעד כשהתחביר באספרנטו.

דוגמה - "אני אוהב אותך בעדינות":

  1. באנגלית: I gently love you.
  2. באספרנטו, לפי מבנה המשפט באנגלית: Mi ĝentile amas vin.
  3. באספרנטו, לפי מבנה המשפט בצרפתית: Mi vin amas ĝentile.
  4. בצרפתית: Je t'aime gentillement.

צורות 2 ו-3 באספרנטו שקולות זו לזו, בעלות אותו ערך ומשמעות, ולכן ניתנות להחלפה על מנת להתאים את תחביר שפת המקור לתחביר שפת היעד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור: Ulrich Lins, LA DANĜERA LINGO