The Black Eyed Peas

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח, מכיל מידע טפל, חסר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Black Eyed Peas
Black Eyed Peas at Walmart meeting.jpg
הבלאק אייד פיז
מידע כללי
מקור לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 1991 - הווה
בהפסקה זמנית: 2007-08, 2012
סוגה היפ הופ
פופ
R&B
דאנס
חברת תקליטים Interscope Records
A&M Records
www.blackeyedpeas.com
חברים
ויליאם אדמס (ויל.אי.אם)
סטייסי אן פרגוסון (פרגי)
ג'יימי גומז (טאבו)
אלן פינדה (אפל.די.אפ)
חברים לשעבר
קים היל (1995 - 2000)

בלאק אייד פיזאנגלית: The Black Eyed Peas, בתרגום חופשי: "שעועית העין השחורה - לוביה") הוא הרכב היפ הופ\פופ אמריקאי מלוס אנג'לס, קליפורניה. חברי הקבוצה נכון ל-2012 הם will.i.am, Apl.de.ap, Taboo ו-Fergie (פרגי).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 ויל.אי.אם (נולד בשם ויליאם אדמס) ואפל.די.אפ (נולד בשם אלן פינדה) נפגשו והחלו לכתוב ראפ ולהופיע ביחד ברחבי לוס אנג'לס. הצמד חתם על חוזה עם חברת ההקלטות Ruthless Rocords לאחר שמשכו את תשומת לבו של Eazy-E, חברו של מנהל החברה ג'רי הלר. יחד עם חבר שלהם, דנטה סנטייגו, הם קראו להרכב אטבן קלאן. אלבומם מעולם לא ראה אור.

אחרי ש-Eazy, מנהל החברה, נפטר כתוצאה מסיבוכים של מחלת האיידס ב-1995, אטבן קלאן הציגו את ההרכב בתור "בלאק אייד פיז". הם החליפו את חבר הלהקה השלישי בראפר טאבו וצירפו את קים היל כזמרת רקע. בניגוד למופעי היפ הופ רבים, הם בחרו להופיע בהופעות חיות והשתמשו בסגנון בגדים שונה בהרבה מראפרים אחרים בלוס אנג'לס. במהלך אמצע שנות ה-90 הם הופיעו במועדון מקומי לצד אמנים מפורסמים. הם נרשמו לחברת הקלטות חדשה, Interscope Records, ופרסמו את אלבומם הראשון, Behind the Front‏ (1998) שזכה לתגובות אוהדות. הסינגל שהצליח במיוחד מאלבום זה היה "Joints and Jam". אלבומם השני נקרא Bridging the Gap, ויצא בשנת 2000, שכלל את הלהיט "Request + Line" עם מייסי גריי, ואת BEP Empire בהפקת .DJ Premier. אלבום זה היה האחרון שבו נתפסה הלהקה כאיכותית בעיני מבקרי מוזיקה בעולם. שני אלבומיה הראשונים של הלהקה שונים מהאלבומים הבאים שהתמקדו יותר בלהיטים וכוונו, ככל הנראה, לגילאים נמוכים יותר. החל מהאלבום השלישי שלהם, זכו הבלאק אייד פיז להצלחה מסחרית רבה, לצד חוסר שביעות רצון מצד מעריצים ותיקים שראו בהצטרפותה של פרגי סימן למסחור.

Elephunk[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום השלישי שזכה להצלחה מסחרית רבה, Elephunk (שילוב של Elephant, פיל, ו-Funk, פאנק) יצא ב-2003, עם סולנית חדשה, פרגי (נולדה: סטייסי אן פרגוסון). צירופה של הזמרת התקבל באכזבה יחסית בקרב מעריצי הלהקה, שכן מאותו הרגע שהיא צורפה ללהקה, החלו הבלאק אייד פיז בהוצאה של סינגלים מכווני-מצעדים. פרגי החליפה את זמרת הרקע קים היל, שעזבה את הלהקה במהלך שנת 2000. מהאלבום Elephunk הגיע הלהיט "Where is the Love?", שהגיע למקום השמיני ברשימת 100 השירים הטובים בארצות הברית, אבל בכל שאר הטבלאות כמעט בכל מקום הגיע לראשי הטבלאות, כולל שישה שבועות מקום ראשון בטבלה באנגליה, שהפך לסינגל הנמכר ביותר של 2003. האלבום גם הוציא את הלהיט "Shut Up", שהגיע למקום השני במצעד באנגליה והגיע לראשי הטבלאות במדינות רבות באירופה כולל צרפת וגרמניה. Elephunk זכה להצלחה עולמית ולמעמד של אלבום זהב ופלטינה באנגליה, ארצות הברית, גרמניה ומדינות רבות באירופה. הסינגל השלישי של האלבום, "Hey Mama", הגיע לעשיריה הפותחת בטבלאות באנגליה, גרמניה ומדינות נוספות באירופה, אך בארצות הברית הגיע למקום ה-23 בלבד. בנוסף לכך, השיר הושמע בחלק קטן מהסרט "Garfield" ("גארפילד") שיצא בשנת 2004. אלבום זה זכה אמנם להצלחה מסחרית, אך נתקל בביקורות לא אוהדות של מבקרי מוזיקה רבים, שטענו שהלהקה התמסחרה. צירופה של פרגי ללהקה נראה כצעד נואש למשוך ללהקה קהל חדש של מתבגרים ובני נוער, וביקורות רבות עסקו באיכות הירודה שלה כזמרת ומבצעת.

במהלך סבב הופעות של הלהקה באסיה בשנת 2004, סיפור חייו של אפל.דה.אפ הוצג בתוכנית טלוויזיה שבועית שנקראה "Maalaala Mo Kaya" (אזכור אותך), בה הוא סיפרס שגדל למשפחה עניה בבפמפנגה, פיליפינים, ושקראו לו בשם "בגולה" (כינוי משפיל למילה ניגרי) לפני שעבר לארצות הברית בגיל 14, כדי לחיות חיים יותר טובים. השיר "The Apl Song", שמילותיו נכתבו בטגלוג, שפה בפיליפינים, מהאלבום Elephunk, מספר את סיפורו של Apl.de.ap. מילות השיר בשפה זו והמלודיה התבססו על השיר "בליטה", שנכתב במקור על בשנות ה-70 על ידי להקת הפולק רוק אסין.

שירם של הבלאק אייד פיז, "Let's Get Retarded" שונה ל-"Let's Get It Started" כדי להפוך לפרסומת לאליפות ה-NBA. הגרסה החדשה עסקה בכדורסל בניגוד לנושא המקורי שעסק בלהשתכר ולחגוג, והתארח בו קרלוס סנטנה. הגרסה החדשה של השיר זכתה להצלחה כסינגל, במיוחד בשירות הורדת המוזיקה iTunes. בגין השיר זכתה הלהקה בשנת 2005 בפרס גראמי להופעת הראפ הטובה ביותר לקבוצה או יחיד. בלאק אייד פיז הוצגו אז במשחק הווידאו "The Urbz: Sims in the City" כדמויות. הם הקליטו שנית את "Let's Get It Started", "Shut Up" ועוד שירים ב"סימית", השפה שמדברות בה הדמויות בסימס, עבור המשחק.

Monkey Business[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת האלבום Monkey Business

אלבומם הרביעי, Monkey Business (עסקים מפוקפקים) יצא ב-7 ביוני 2005. כתיבה רבה התבצעה לפני הפקתו באוטובוס הסיורים John Lennon Educational Tour Bus בסיור ה-BEP/NERD של שנת 2004. הסינגל הראשון של האלבום, "Don't Phunk With My Heart", היה להיט בארצות הברית והגיע למקום השלישי במצעדים. השיר גם הגיע למקום השלישי באנגליה, למקום החמישי בקנדה ולמקום הראשון באוסטרליה. "My Humps", שיר נוסף מהאלבום, זכה מיד להצלחה רבה בארצות הברית. הסינגל האחרון מהאלבום היה "Pump It" אשר זכה להצלחה. לאחר שנה שיתפו פעולה עם סרז'יו מנדז וביצעו את השיר "Mas Que Nada" (פירוש בפורטוגזית: "עזוב!"‏[1]) שזכה להצלחה. האלבום זכה לביקורות שליליות כקודמו ומבקרים רבים עדיין הביעו מאלבום זה,גם מעריצים רבים אוכזבו מאלבום זה.

The E.N.D - The Energy Never Dies[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום החמישי במספר של הבלאק אייד פיז, The E.N.D - The Energy Never Dies (האנרגיה לעולם לא מתה), יצא לאור ב-9 ביוני 2009. על עטיפת האלבום מופיעה תמונת ציור ממוחשב של פני אדם שמשולבים בו תווי פניהם של כל חברי הלהקה. הסינגל הראשון מן האלבום הוא "Boom Boom Pow". זהו השיר השני שלהם שהגיע למקום ראשון באמריקה, מכר יותר מ-4 מיליון עותקים והגיע למעמד של פלטינה מרובעת. הסינגל השני מתוך האלבום הוא "I Gotta Feeling" (שמשולבים בו ביטויים בעברית כגון "מזל טוב" ו"לחיים") וגם הוא הגיע למקום הראשון באמריקה ומכר שם 5.5 מיליון עותקים.‏ הסינגל השלישי מתוך האלבום הוא "Meet Me Halfway", שהגיע למקום ה-7 במצעד בילבורד האמריקאי ואף למקום ה-1 במצעד הבריטי במשך שבועיים רצופים. האלבום, בניגוד לאחרים, כולל מוזיקת אלקטרופופ ודאנס.

בנוסף יצאה מהדורת דלוקס לאלבום בו חידושים לשירים ישנים ושירים שמעולם לא ראו אור. הסינגל הרביעי מתוך האלבום היה "Imma Be" אשר אוחד בקליפ עם הסינגל החמישי "Rock That Body". שני הסינגלים הצליחו להגיע למקומות הראשונים בעולם ואף "Imma Be" למקום ה-1 במצעד הבילבורד במשך שבועיים.

The Beginning[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום השישי של הבלאק אייד פיז הוא "The Beginning" (מאנגלית: "ההתחלה") שכולל 15 שירים (3 שירים מתוך ה-15 אפשר למצוא רק בגרסת הדלוקס של הדיסק). הוא יצא ב-30 בנובמבר 2010. הסינגל הראשון של האלבום נקרא "The Time‏ (Dirty Bit)". הסינגל השני של האלבום נקרא "Just Can't Get Enough" שנכנס לאלבום הלהיטים הכללי של שנת 2011 הנקרא "NOW THAT'S WHAT I CALL MUSIC 17", מחברת התקליטים הליקון ו-MTV. זוהי הגרסה ה-17 של אלבום הלהיטים, כפי שמצוין בשם האלבום. הסינגל השלישי של האלבום נקרא "Don't Stop The Party".

ב-11 ביוני 2011 הודיעו חברי הלהקה שהם יוצאים להפסקה שבהן כמעט ולא יפרסמו להיטים. בשנת 2012 חברי הלהקה חזרו לפעילות.

הופעות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביוני 2006 פתחו הבלאק אייד פיז את סיבוב ההופעות האירופאי שלהם באצטדיון בלומפילד מול כ-17 אלף צופים. בנוסף, הגיעה הלהקה גם לבריטניה, גרמניה, איטליה ועוד.
הלהקה הופיעה שוב בישראל ב-9 בספטמבר 2007 בבריכת הסולטאן, בירושלים, מול קהל של כ-8,000 צופים.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998: Behind the Front
  • 2000: Bridging the Gap
  • 2003: Elephunk
  • 2005: Monkey Business
  • 2009: .The E.N.D
  • 2010: The Beginning

אלבומים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005: iTunes Originals – The Black Eyed Peas
  • 2006: Renegotiations: The Remixes
  • 2010: The E.N.D. Summer 2010 Canadian Invasion Tour: Remix Collection

אלבומי DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Behind the Bridge to Elephunk :2004
  • Live from Sydney to Vegas :2006

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Elephunk Tour :2004
  • Monkey Business Tour :2005-2006
  • Honda Civic Tour :2006
  • Black Blue & You Tour :2007
  • The E.N.D. World Tour :2009-2010
  • The Beginning Massive Stadium Tour :2011

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת פרסים ומועמדויות
שנה פרס קטגוריה תוצאה

2009

גראמי הופעה הפופ הטובה ביותר על ידי יחיד או להקה — "I Gotta Feeling" זכייה
אלבום הפופ הטוב ביותר — "The E.N.D זכייה
הווידאו קליפ (הקצר) הטוב ביותר — "Boom Boom Pow" זכייה

2006

הופעה טובה ביותר על ידי יחיד או להקה — "Don't Phunk With My Heart" זכייה
שיר הראפ הטוב ביותר — "Don't Phunk With My Heart" מועמדות
הופעת הפופ הטובה ביותר על ידי יחיד או להקה — "Don't Lie" מועמדות
שיתוף הפעולה הטוב ביותר בפופ מועמדות

2005

שיר הראפ הטוב ביותר — "Let's Get It Started" מועמדות
הקלטת השנה — "Let's Get It Started" מועמדות
הופעת הראפ הטובה ביותר על ידי יחיד או להקה — "Let's Get It Started" זכייה

2004

הקלטת השנה — "Where Is The Love?" מועמדות
שיתוף פעולה בשירה הטוב ביותר — "Where Is The Love?" מועמדות
  • מקור:‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טעות נפוצה לחשוב כי פירוש "mas que nada" הינו "יותר מכלום". טעות זו ככל הנראה נובעת מהעובדה שהמילה "mais" ("יותר") מבוטאת באופן דומה (ולעתים זהה) ל-"mas" ("אבל") וכן מהעובדה כי הבטוי "mas que nada", למרות היותו מוכר היטב בקרב דוברי השפה, לא בשימוש יומיומי במדינות דוברות הפורטוגזית.
  2. ^ אתר הגראמי הרשמי