X-29

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Grumman X-29
Grumman-X29-InFlight.jpg
X-29 בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ניסוי
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
יצרן גראמן
טיסת בכורה 14 בדצמבר 1984
צוות 1
יחידות שיוצרו 2
משתמש ראשי DARPA
ממדים
אורך 14.7 מטר
גובה 4.26 מטרים
מוטת כנפיים 8.29 מטרים
שטח כנפיים 17.54 מ"ר
משקל ריק 6,260 ק"ג
משקל מטען מרבי 1,810 ק"ג
משקל המראה מרבי 8,070
ביצועים
מהירות מרבית 1.8 מאך
טווח טיסה מרבי 560 ק"מ
סייג רום 55,000 רגל (16,800 מטר)
הנעה
1 × General Electric F404 turbofan
תרשים
Grumman X-29 outline.svg

X-29 היה מטוס ניסוי מסדרת מטוסי ה-X שפיתחה גראמן עבור תוכנית מחקר משותפת לדארפ"א, חיל האוויר האמריקני ונאס"א. הוא שימש לחקר מספר טכנולוגיות חדשות, כשהבולטות שבהן היו הכנפיים המשוכות קדימה והקאנארד. אי היציבות האווירודינמית האינהרנטית של תצורה זו חייבה את השימוש בבקרת טוס על חוט ממוחשבת, וחומרים מרוכבים מתקדמים נדרשו לייצור כנף קשיחה מספיק מבלי שתהייה כבדה באופן לא סביר.

היסטורית התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

X-29 טס בזווית התקפה גבוהה כשמחולל עשן שהותקן באפו מסייע לחוקרים ללמוד את התנהגות זרימת האוויר סביב המטוס

שני X-29A נבנו בידי גראמן איירוספייס קורפוריישן. המטוסים הוסבו לתצורה זו משלדות מטוסי F-5A פרידום פייטר קיימים מתוצרת נורת'רופ (שהועדפו על פני הצעה מתחרה של ג'נרל דיינמיקס לגרסת F-16 פייטינג פלקון); כינויו הפנימי של התכנון המותאם היה G-712.

בשלב הראשון של התוכנית, שנמשך מדצמבר 1984 ועד 1988, נעשה שימוש במטוס הראשון לחקר השליטה, הביצועים ואינטגרצית המערכות של המטוס. טיסת הבכורה של המטוס נערכה ב-14 בדצמבר 1984, וב-13 בדצמבר 1985 הפך למטוס הראשון בעל כנפיים משוכות קדימה שטס במהירות על קולית בטיסה אופקית. ה-Ju 287 הגרמני המוקדם יותר היה מטוס הסילון הראשון בעל כנפיים משוכות קדימה. בשלב השני של התוכנית נעשה שימוש ב-X-29A השני, שטס לראשונה ב-23 במאי 1989 ושחקר את מאפייני הטיסה בזווית התקפה גבוהה ואת התועלת הצבאית של ה-X-29. בסך הכול בוצעו 437 טיסות בשני המטוסים במצטבר, כשהטיסה המהירה ביותר הגיעה לסביבות מאך 1.8 והטיסה הגבוהה ביותר הגיעה לסביבות 55,000 רגל.

ה-X-29A הפגין שליטה ויכולת תמרון מצוינת בזווית התקפה של עד 45 מעלות. הייתה גם הפחתה ביצירת מערבולות.

תצורת הכנפיים הפכה את המטוס לאי יציב אינהרנטית. הוא יכל לטוס רק עם תיקונים מתמידים (עד ל-40 בשנייה) שסיפקה מערכת בקרת הטיסה הממוחשבת. המערכת הורכבה משלושה מחשבים דיגיטליים יתירים שגובו על ידי שלושה מחשבים אנלוגיים יתירים. ההערכה הייתה שכשל מוחלט במערכת הינו בלתי סביר כשם שכשל מכני במטוס רגיל הינו בלתי סביר.

המטוס הראשון שנבנה מוצג כיום במוזיאון הלאומי של חיל האוויר האמריקני אשר בבסיס חיל האוויר רייט-פטרסון, ליד דייטון אשר באוהיו. המטוס השני מוצג במרכז דריידן לחקר הטיסה אשר שוכן בבסיס חיל האוויר אדוארדס. דגם בגודל מלא של המטוס מוצג במוזיאון האוויר והחלל הלאומי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • X-29, באתר נאס"א


מטוסי ה-X האמריקניים

X-1 · X-2 · X-3 · X-4 · X-5 · X-6 · X-7 · X-8 · X-9 · X-10 · X-11 · X-12  · X-13 · X-14 · X-15 · X-16 · X-17 · X-18 · X-19 · X-20 · X-21 · X-22 · X-23 · X-24 · X-25 · X-26 · X-27 · X-28 · X-29 · X-30 · X-31 · X-32 · X-33 · X-34 · X-35 · X-36 · X-37 · X-38 · X-39 · X-40 · X-41 · X-42 · X-43 · X-44 · X-45 · X-46 · X-47 · X-48 · X-49 · X-50 · 
X-51 · X-52  · X-53 · X-54 · X-55 · X-56

הזיהוי X-52 דולג כדי למנוע בלבול עם ה-B-52