בל X-1
| בל X-1 | |
|---|---|
 בל X-1 שכונה "גלניס הזוהרת" |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מטוס ניסוי |
| ארץ ייצור |  ארצות הברית |
| יצרן | Bell Aircraft |
| טיסת בכורה | 19 בינואר 1946 |
| צוות | 1 |
| משתמש ראשי | חיל האוויר של ארצות הברית, הסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה |
| ממדים | |
| אורך | 9.4 מטרים |
| גובה | 3.3 מטרים |
| מוטת כנפיים | 8.5 מטרים |
| שטח כנפיים | 12m² |
| משקל ריק | 3,175 ק"ג |
| משקל מטען מרבי | 5,557 ק"ג |
| משקל טעון | 5,545 ק"ג |
| משקל המראה מרבי | 5,557 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 1,541 קמ"ש |
| טווח טיסה מרבי | 5 דקות |
| סייג רום | 71,900 רגל (21,900 מטר) |
| עומס כנף | 463 ק"ג/m² |
| דחף | 26.7 kN |
| הנעה | |
| 1 × Reaction Motors XLR-11-RM3 | |
| תרשים | |
 |
|
מטוס ה- בל X-1 היה מטוס ניסוי אמריקני המונע במנוע-רקטי, שהיה הראשון ששבר את מחסום הקול והראשון מסדרת מטוסי ה-X, שנועדו לבחינת טכנולוגיות חדישות ופורצות דרך בתחום התעופה.
אירוע שבירת מחסום מהירות הקול (מאך 1) התרחש ב-14 באוקטובר 1947. באירוע שוחרר המטוס, שהיה ידוע בכינויו גלניס הזוהרת, מהמפציץ הכבד B-29 והוטס על ידי טייס חיל האוויר האמריקני מייג'ור צ'ארלס "צ'אק" ייגר למשך חמש הדקות בהן פעל המנוע עד לנחיתתו בשלום במסלול נחיתה סמוך.
| מטוסי ה-X האמריקניים | ||
|---|---|---|
|
||
| קראו גם: מטוסי ה-X |
