| לוקהיד X-7 |
 |
| מאפיינים כלליים |
| סוג |
מטוס ניסוי |
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית |
| יצרן |
לוקהיד |
| טיסת בכורה |
1951 |
| צוות |
ללא |
| משתמש ראשי |
חיל האוויר של ארצות הברית |
| ממדים |
| אורך |
9.98 m |
| גובה |
2.1 m |
| מוטת כנפיים |
3.66 m |
| משקל טעון |
3,600 kg |
| ביצועים |
| מהירות מרבית |
4,640 קמ"ש (4.31 מאך) |
| סייג רום |
106,000 רגל (32,317 מטר) |
| דחף |
467 kN |
| הנעה |
| 1 × Alleghany Ballistics Laboratories X202-C3 solid-fuel rocket |
הלוקהיד X-7 (באנגלית: Lockheed X-7) שכונה "המקטרת המעופפת" היה מטוס ניסוי לא מאויש לבדיקת מנוע מגח סילון ומערכות להנחיית טילים. הוא נישא על כנפיו של B-29 סופרפורטרס או B-50 סופרפורטרס. המגבר של המטוס הופעל לאחר ההטלה והביא את הX-7 למהירות של 1,625 קמ"ש, אז הושלך ומנוע המגח סילון המשיך משם. בסופו של דבר חזר הX-7 לקרקע על ידי מצנחים. המהירות המרבית שהושגה הייתה 4,640 קמ"ש (4.31 מאך), ובכך קבעה שיא לאותם זמנים. סך הכל בוצעו 130 טיסות של הX-7 בין אפריל 1951 ליולי 1960.
קישורים חיצוניים [עריכה]
ארצות הברית
