אורביטל סיינסס X-34

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורביטל סיינסס X-34
הדגם האחרון של ה-X-34 על מסלול הטיסה
הדגם האחרון של ה-X-34 על מסלול הטיסה
הדגם האחרון של ה-X-34 על מסלול הטיסה
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל נאס"א, אורביטל סיינסס קורפורשיין עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן אורביטל סיינסס
משגר רקטה מובנית, מנוע פאסטרק אחד של מארשאל
דף העובדות של X-34 באתר של נאס"א
משימה
סוג משימה טיסות אוויר וחלל
מסלול תת-מסלול כדור הארץ
מידע טכני
משקל 8,165 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 17.77 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
ערוצי תקשורת תקשורת WP אלחוטית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורביטל סיינסס X-34 תוכנן להיות כלי שיגור לשימוש חוזראנגלית: Reusable Launch Vehicle program), שנועד להציג ולבחון רעיון לחלופה זולה למעבורת חלל: רכב שימריא בעזרת הנעה רקטית, יעגון בתחנת חלל, וינחת במסלול כפי שמטוס נוחת. תוכנית הפיתוח שלו, שהחלה ב-1996, נפסקה ב-2001 והמטוס מעולם לא המריא.

ה-X-34 תוכנן כמטוס ללא טייס שמונע על ידי מנוע רקטי במהירות שיא של מאך 8. הוא תוכנן לבצע כ-25 טיסות ניסוי בשנה. הוא נועד להוריד את המחיר של הכנסת מטען למסלול סביב כדור הארץ מ-10,000 דולר לליברה ל-1,000 דולר לליברה.

האבטיפוס הבלתי מונע, שימש לניסויים ראשוניים כאשר התוכנית בוטלה בשנת 2001 משיקולי תקציב.

נכון ל-1 בינואר 2010 שני אבטיפוסים נותרו באחסון בבסיס חיל האוויר אדוארדס. ב-16 בנובמבר 2010 הם הועברו לאחסון בבסיס אחר, לשם בדיקת האפשרות להכשרתם לטיסה.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורביטל סיינסס X-34 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]