אדיב ג'השאן
 | |
| לידה |
23 בדצמבר 1943 (בן 80) חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
בית צבי |
| פרסים והוקרה |
פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אדיבּ ג'השאן (בערבית: أديب جهشان; נולד ב-23 בדצמבר 1943) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון, במאי ומדבב ערבי-ישראלי. מייסדו של "תיאטרון אל-סאראייא" ביפו, ומנהלו האמנותי של התיאטרון הערבי-עברי ביפו, יחד עם גבי אלדור ויגאל עזרתי. בשנת 2012 סיים את תפקיד המנהל האמנותי ואת המינוי קיבל מוחמד בכרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'השאן נולד בחיפה למשפחה בת שמונה ילדים, ארבע בנות וארבעה בנים. לאחר שסיים 9 כיתות לימוד (התשיעית בבית ספר תיכון עברי), החל לעבוד כשוליה של נגר והצטרף לנוער העובד הערבי[1].
בשנת 1963 הצטרף לחוג דרמה בבית הגפן בהדרכתם של אריה אליאס ודוד ברגמן. לאחר מכן עבר ללמוד בבית צבי, תוך כדי שהוא מתפרנס משטיפת רצפות והדחת כלים במסעדות[1].
בסיום לימודיו הצטרף לתיאטרון העממי בנצרת, שם העלה בשיתוף עם הבמאי אנטואן סאלח את המחזות "האב" ו"משרתם של שני אדונים. במחזה השני ראו אותו מהנהלת תיאטרון חיפה והוא קיבל תפקיד קטן במחזה "מורד ומלך" מאת ישראל אלירז בבימוי ראובן מורגן, יומיים לפני שעלתה הצגת הבכורה[1], שנערכה בפברואר 1968[2]. אחר כך השתתף במחזה "סדום סיטי" מאת בנימין גלאי[3]. התפקיד השלישי שקיבל בתיאטרון חיפה היה כניצב, בנוסף סבל מיחס עוין בעקבות פעולת כראמה שהתרחשה כמה חודשים קודם, והוא החליט לעזוב ולהקים תיאטרון משלו יחד עם מספר חברים[4].
ג'השאן הקים וניהל בשנת 1968 את "אל מסרח אל־נהאד" ("התיאטרון העולה"), שהיה מורכב מקבוצה של כ-20 שחקנים חובבים והציג מחזות בשפה הערבית. הקבוצה העלתה תוך זמן קצר שורה של מחזות דרמה, מחזות אבסורד, אוונגרד, הצגות ילדים וסאטירות, ביניהם: "רומולוס הגדול" מאת פרידריך דירנמט[5], הטייפ האחרון של קראפ מאת סמואל בקט, "הספר של בגדאד" אלפרד פרג, ושני מחזות של הסופר המצרי מחמוד דיאב "הבית העתיק" ו"הסערה"[6]. התיאטרון פעל באופן מאולתר במקומות שונים, קיבל כתרומות תלבושות ותפאורות, והעלה מחזות בכפרים שקודם לא ראו תיאטרון מעולם[4]. באותן השנים החל ג'השאן גם להשתתף בתסכיתים בקול ישראל בערבית ובתוכניות בטלוויזיה בערבית.
בתחילת 1970, לאחר שהתיאטרון סבל מקשיים כספיים, הוא ביקש תמיכה רשמית וקיבל אישור לפעול בבית הגפן בחיפה[7]. לאחר שאחת מההצגות של התיאטרון, "הסערה", עלתה בהצלחה בתל אביב, מנכ"ל תיאטרון "הבימה" גבריאל צפרוני (שהכיר את ג'השאן מזמן לימודיו ב"בית צבי"), הודיע כי התיאטרון הלאומי יאמץ את תיאטרון "אל־נהאד" ויספק לו תמיכה וסיוע[8]. אך בפועל לא קרה דבר[4]. בספטמבר 1971, הוכר התיאטרון רשמית וקיבל תמיכה כספית מעיריית חיפה ומשרד החינוך[9]. ג'השאן גם קיבל מלגה מקרן התרבות אמריקה-ישראל להשתלמות בבימוי בלונדון[10].
בתחילת 1974 תיאטרון "אל־נהאד" עזב את החסות של "בית הגפן" בחיפה והחל לפעול באופן עצמאי[11]. ג'השאן הסביר שהסיבה לשינוי הייתה העובדה שבמסגרת "בית הגפן" כגוף ממסדי, התבקשו להופיע בהצגות בעזה ובגדה המערבית, כנציגי הממסד והם לא הסכימו[4]. התיאטרון המשיך לפעול עוד כמה שנים, ובסופו של דבר התפרק מחוסר אמצעים. הוא פעל בסך הכל 9 שנים, ושחקנים ערבים רבים התחילו בו את דרכם בהם: מכרם חורי, יוסף אבו ורדה, סוהיל חדאד וסלווה נקארה[4].
בשנת 1998 ייסד את תיאטרון אל-סאראייא" ביפו, ולאחר מכן פנה אל יגאל עזרתי וגבי אלדור עם חלומו להקים תיאטרון מקצועי ביפו, עיר מגוריו. זאת לאחר שצפה בהצגה "סמטת הכיסאות הלבנים", שהעלו אלדור ועזרתי, וזכתה בפרס הראשון בפסטיבל עכו. מאז לקח חלק בייסודו וניהולו האמנותי של התיאטרון הערבי-עברי ביפו שהוקם באותה השנה[12].
תפקידים כשחקן ובמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1979 - ג'ארכ קריבכ
- 1983 - קוני למל בקהיר
- 1984 - מאחורי הסורגים - ואליד
- 1986 - מלכה הכיתה - חיים
- 1988 - נישואין פיקטיביים - קאמל
- 1989 - אש צולבת - אבא של ג'ורג'
- 1990 - קריאת כיוון
- 1994 - הגמל המעופף
- 2002 - תמונה קבוצתית עם אישה
- 2002 - שתי דקות מפארדיס
- 2003 - הללויה - עאבד
- 2004 - מ.ק. 22 - עבד אבו ג'אמל (דיבוב)
בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחק:
- 1967 - "האב" מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג, בבימוי אנטואן סאלח, התיאטרון העממי בנצרת[13].
- 1967 - "משרתם של שני אדונים", מאת קרלו גולדוני, בבימוי אנטואן סאלח, התיאטרון העממי בנצרת.
- 1968 - "מורד ומלך" מאת ישראל אלירז, בבימוי ראובן מורגן, תיאטרון חיפה.
- 1968 - "סדום סיטי" מאת בנימין גלאי, תיאטרון חיפה.
בימוי:
- 2003 - "זיכרון", תיאטרון אל אל-סאראייא ביפו, במסגרת התיאטרון הערבי-עברי ביפו, הצגת יחיד בביצועו של סלמאן נאטור[14].
- 2006 - "גבירותי ורבותי" מאת המחזאי הסורי מחמוד אלמאגוט, בתרגום ועיבוד של עימאד ג'בארין[15]
- 2011 - אלחדיסה (בעברית: האירוע)[16]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2007: זוכה פרס לנדאו בתחום התיאטרון[17]
- 2008: זוכה פרס קיפוד הזהב ליוצרי הפרינג' בישראל על תרומה מיוחדת לעולם התיאטרון[18]. ניתן לו על ”נחישותו ועקביותו למען קיומו של תיאטרון בשפה הערבית במדינת ישראל...הפרס ניתן על השילוב של עשייה אמנותית, עבודה חינוכית ומעורבות תרבותית המעוררת דיאלוג נטול פשרות.”[19]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדיב ג'השאן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אדיב ג'השאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מרב יודילוביץ', קרן פלס ומאיר בנאי סכו בפרסי לנדאו, באתר ynet, 10 באוגוסט 2008
- אדיב ג'השאן בשיח על התיאטרון הערבי-עברי ביפו, במסגרת מיזם אלף מילים ביפו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 יואל דר, שחקן ערבי ראשון על בימה עברית, דבר, 16 באפריל 1968
- ^ "מורד ומלך' הועלה בחיפה, דבר, 29 בפברואר 1968
- ^ תמר אבידר, מסך ומסכה - אדיב גהשאן - שחקן ערבי בבמה עברית, מעריב, 26 בספטמבר 1968
- ^ 1 2 3 4 5 עירית נחמני, שחקן ערבי חולם, חדשות, 17 בינואר 1988
- ^ התיאטרון הערבי החדש יציג את המחזה "רומולום הגדול', דבר, 13 בינואר 1970
- ^ דוד זוהר, תיאטרון ערבי בחיפה, מעריב, 3 בנובמבר 1970
- ^ התיאטרון הערבי בחיפהI תובע הכרה, על המשמר, 11 בינואר 1970
- ^ יעקב העליון, הבימה מאמצת תיאטרון ערבי, מעריב, 21 בפברואר 1971
- ^ יואל דר, בחיפה הוקם תיאטרון לערבים ולדרוזים, דבר, 5 בספטמבר 1971
- ^ מילגת השתלמות לבמאי ערבי, דבר, 21 באוקטובר 1971
- ^ אל־נהאד" הוכרז בחיפה " כתיאטרון ערבי עצמאי, דבר, 30 בינואר 1974
שרגא הר-גיל, התיאטרון העולה של השחקנים הערביים, מעריב, 4 בספטמבר 1974 - ^ ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, לא עושים הצגות, באתר הארץ, 29 במרץ 2009
- ^ לוטפי משעור, גם התיאטרון הערבי זקוק לסיוע, למרחב, 22 ביולי 1968
- ^ שי בר-יעקב, "זיכרון" - על דוכן העדים, באתר ynet, 26 באוגוסט 2003
- ^ מרב יודילוביץ', התיאטרון הערבי-עברי מציג: פסטיבל דרמה ערבית מודרנית, באתר ynet, 25 באפריל 2006
- ^ ההצגה אלחדיסה, באתר התיאטרון הערבי-עברי ביפו
- ^ רשימת הזוכים בפרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו לאומנויות הבמה, באת מפעל הפיס
- ^ עכבר העיר, הצגת הפרינג' הטובה של 2008: התקלה, באתר הארץ, 27 במרץ 2009
- ^ פסטיבל הפרינג' של קיפוד הזהב, באתר "הבמה"